בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קובע כי על אף שמעסיקה חייבת בפיצוי עובד בשל פיטוריו לפני חלוף תקופת העבודה הקצובה, עליה הוסכם בחוזה העבודה האישי, אין היא חייבת במלוא הפיצוי לאור התנהלותו של העובד במהלך תקופת עבודתו בכלל, ועיסוקיו הפרטיים במהלך העבודה בפרט.
בית הדין קבע כי למרות שמדובר בחוזה עבודה אישי לתקופה קצובה, ופיטורי עובד לפני תום התקופה מהווים לכאורה הפרה של הסכם העסקה, הרי בשקלול מכלול הנסיבות, משקמה למעסיקה הגנת אשם תורם, אשר הפסיקה הכירה בה כטענת הגנה, לא יינתן פיצוי מלא לעובד בגין הפרת חלקו בהסכם
ארז בהט, לשעבר מנכ"ל חטיבת האינטרנט בחברת סטרטיגו, פוטר כשנה ורבע לאחר תחילת העסקתו, למרות שהיה חתום על הסכם לתקופה קצובה של שנתיים.
בהט, באמצעות עורך דינו רועי הרם, הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורין, הפרשי שכר ותנאים נלווים עד לתום התקופה החוזית, וכן לזכויות סוציאליות שונות בגין עבודתו בחברה. עוד טען בהט לזכאות לבונוס ולשם כך דרש לקבל לידיו את ספרי החשבונות של החברה ואף תבע את המנהלים באופן אישי.
חברת סטרטיגו, באמצעות עורך הדין איתמר נצר, ממשרד יעל דולב ושות', טענה כי בהט פוטר בשל הפרת אמונים חמורה ביותר, מעשי מרמה ורשלנות וכשלון בתפקידו אשר גרמו לחברה הפסדים כבדים.
עוד טענה החברה כי בהט בילה את זמנו מחוץ למשרדי החברה מבלי לדווח על כך ותוך שהוא הקדיש חלק לא מבוטל מזמן העבודה בחברת סטרטיגו לעיסוקיו הפרטיים. החברה טענה כי התובע ניהל בסתר עסקים מתחרים תוך ניגוד אינטרסים עם המעביד.
בית הדין בראשות השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא, קיבל באופן חלקי את עמדת סטרטיגו ושוכנע כי בהט לא מילא את המשימה הראשונה והעיקרית שהוטלה עליו במסגרת העסקתו, הכנת תכנית עסקית מפורטת להתקשרות עם חברות בחו"ל.
בית הדין לעבודה קבע גם כי התובע היה מעורב בניהול עסקים פרטיים תוך כדי עבודתו בחברה ועל כן החליט לצמצם באופן מהותי את תביעותיו לקבלת שכר עד לתום התקופה החוזית ולפיצויי פיטורים בהתאם.
כמו כן, לאחר עיון בספרי החשבונות, נדחתה בקשתו של בהט לקבלת בונוס ותביעותיו האישיות נגד מנהלי החברה נדחו. בסופו של עניין תביעתו של בהט על סך יותר מ-600,000 ₪ נדחתה בחלקה ובית הדין הורה לחברת סטרטיגו לשלם לו 193 אלף שקלים בלבד.