וגנר, מייסד התנועה האברהמית ומחברו של המניפסט שהפך לטקסט מכונן עבור רשת מתרחבת של פעילי שלום בין-דתיים, רואה בסיקור המקסיקני הוכחה לכך שיוזמות פיוס שצומחות מהשטח מהדהדות הרחק מהאזור שבו נולדו. "רגע היסטורי", כתב בהודעה שפרסם, וציין כי הספר — הזמין כבר בעברית, בערבית, באנגלית ובהולנדית — מגיע כעת לקוראים בבהאסה אינדונזית, בעיקר בזכות מתנדבים הפעילים בסניפי התנועה באינדונזיה ובמלזיה.
"שלום לא נבנה רק בחדרי משא ומתן. לפעמים הוא מתחיל בספר אחד, שנכתב בשפה המקומית ומגיע ישר אל הלב", כתב וגנר, והדגיש כי מדובר בהרבה יותר מהשקת ספר: ספר ישראלי זמין כעת בשפתה של המדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם.
המשמעות אכן חורגת מהמהדורה עצמה: אינדונזיה היא ביתה של האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם, וקשריה הדיפלומטיים עם ירושלים נותרו בלתי רשמיים. על רקע זה, טקסט פרי עטו של מחבר ישראלי שמופץ באינדונזית — לא בערוצים ממשלתיים אלא באמצעות מתרגמים מתנדבים ופעילי קהילה — נקרא בעיני פרשנים כנקודת ציון שקטה אך משמעותית בסיפור הרחב של המפגש המוסלמי-יהודי הבלתי פורמלי בדרום-מזרח אסיה.
הכתבה שפורסמה ב"דיאריו חודיו מקסיקו" — כלי תקשורת בשפה הספרדית המשרת את הקהילה היהודית במדינה וקוראים המתעניינים בענייני ישראל — מרחיבה את מעגל התהודה של הספר למרחב לשוני ותרבותי שלישי: מעברית וערבית, דרך אינדונזית, ועתה גם לפרשנות בספרדית הנקראת ברחבי אמריקה הלטינית.
ברקע: התנועה האברהמית נוסדה על ידי וגנר בעקבות המלחמה שפרצה באוקטובר 2023. לצד "המהפכה האברהמית" חיבר וגנר גם את "אחדות המאמינים" יחד עם הכותב הפלסטיני אליאס נסרי בבון, ואת "הסכמי כורש" עם הסופר האיראני ארש המדיאן. תומכי התנועה מתארים את הסיקור חוצה-הגבולות כהוכחה לכוחה של "דיפלומטיה מהמסלול השני" — מאמצים אזרחיים בלתי פורמליים הפועלים לצד הערוצים הרשמיים ולעיתים מהר מהם. וגנר עצמו מסכם: "המהפכה האברהמית נמשכת — מירושלים לג'קרטה".