את ההודעה מסר תום וגנר, המייסד, הנשיא והראש העולמי של התנועה האברהמית, שתיאר את המינוי כצעד מחושב שנשקל זמן רב, ושנועד לתרגם את החזון המייסד של התנועה לתוכניות לימוד מובנות עבור הדור הבא.
ד"ר ברין מגיעה לתפקיד עם רקע המשלב הכשרה קלינית, ניסיון הוראה ושנים ארוכות של עשייה בין-דתית בשטח. היא פסיכולוגית מוסמכת ואשת חינוך, ולפי תיאורה שלה — לומדת נצחית ואם למשפחה גדולה ומורחבת החיה בין ישראל לארצות הברית. בשני העשורים האחרונים היא בנתה גשרים במקומות שבהם עולמות נפגשים לעיתים נדירות: חדרי טיפול, כיתות לימוד ומעגלי שיח של נשים ישראליות ופלסטיניות, שבהם נרטיבים מנוגדים מתבררים פנים אל פנים ולא מרחוק.
"האלוהים שבי רואה את האלוהים שבך" — המשפט הזה, שאותו הגדיר וגנר כאני-מאמין האישי שלה, הפך למעין הצהרת כוונות לתפקיד שאליו היא נכנסת. ברין אמרה בעבר כי היא לא תמיד מבינה אנשים שהשקפותיהם או מסורותיהם רחוקות משלה, אך חוסר הבנה כזה לעולם אינו עילה לשנאה — שכן את מי שנמצא בצד השני של המחלוקת היא רואה כאח או אחות, לא כזר או יריב.
מכון החינוך של התנועה האברהמית הוא הזרוע האקדמית וההכשרתית החדשה של הארגון. הוא הוקם כדי לפתח תוכניות לימוד, סדנאות ומסגרות דיאלוג המושתתות על המורשת המשותפת של היהדות, הנצרות והאסלאם — במטרה להפוך את שיתוף הפעולה הבין-דתי מאירועים חד-פעמיים לחינוך מתמשך ושיטתי לתלמידים, למחנכים ולמנהיגי קהילה.
בהודעתו הדגיש וגנר כי אין מדובר במחווה סמלית אלא בתחילתה של עבודה של ממש. לדבריו, השילוב של מומחיות מקצועית, ניסיון חיים בין-דתי והזדהות אישית עם שליחות התנועה הפך את המינוי לצעד טבעי ואף מתבקש בבניית היכולת החינוכית של הארגון. "ברוכה הבאה, שרי", כתב וגנר. "העבודה האמיתית מתחילה עכשיו".
עבור ארגון שנשען על ההנחה שליהודים, לנוצרים ולמוסלמים יש ירושה אברהמית משותפת שראוי ללמד אותה — ולא רק להזכיר אותה בנאומים — השקת מכון חינוך ייעודי, בראשות מנהלת שחייה המשפחתיים והמקצועיים חוצים ממילא את אותם קווים, מסמנת מעבר מהצהרות למעשים.