נתוני השנה החולפת מצביעים על אלפי פניות שונות שנבדקו וטופלו במקצועיות ע"י הגורמים המוסמכים במחלקה, מתוכם התקבלו החלטות לגבי למעלה מ- 750 תיקים בהם נחקרו אנשי משטרה באזהרה; כ- 30% מתיקים אלה הסתיימו בהחלטה להעמיד לדין שוטר אחד או יותר; ובסה"כ כ- 230 תיקים בהם הועמד שוטר אחד או יותר לדין (פלילי/משמעתי).
אורי כרמל, ראש המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה: "האחריות המוטלת עלינו היא מורכבת: אנחנו מחויבים להיאבק בנחישות בעבריינות שוטרים, ולחתור לחקר האמת מתוך גישה בלתי מתפשרת כלפי אלימות מיותרת, התעמרות ושימוש לרעה בכוח ובסמכות; כל זאת מתוך הבנה עמוקה לצורך לשמור על אמון הציבור במערכת האכיפה, בפרט כאשר מדובר במתלוננים הנמנים על אוכלוסיות חלשות, הסובלות משיטור יתר; בד בבד אנחנו מחויבים להימנע מאכיפת יתר, להישמר מ"לשפוך את התינוק עם המים", ולזכור שזימון שוטר אשר מילא תפקידו כחוק בפעילות מבצעית מורכבת, לחקירה מיותרת במח"ש, ללא בסיס סביר לחשד, עלול להרתיע מעגל רחב של שוטרים הגונים מלמלא את משימותיהם בתווך המורכב של פעילות שיטור מבצעית, המתבצעת בחיכוך גבוה עם האוכלוסייה, לעיתים תוך חווית סיכון חיים, מול הפרות חוק וסדר, בחברה משוסעת ומקוטבת.
גישה המשקיפה על עולם הפעלת הכוח ועל דרך התנהלות השוטרים מבעד לפריזמה הצרה של המשפט הפלילי, עלולה להסיט את תשומת הלב מהאחריות הכוללת של הפיקוד המשטרתי לפועלם של השוטרים. גם כאשר מח"ש מעבירה למשטרה תיק שלא הבשיל להליך פלילי, אך נאספו בו ראיות המצביעות על התנהגות בלתי ראויה של שוטר או על כך שהוא לא אמר אמת בחקירתו, בוודאי כשמדובר בקצין או במפקד, מידת האפקטיביות של החקירה והשפעתה על ציבור השוטרים תלויה במידה רבה בתגובת הפיקוד, שבסמכותו לבחון את הממצאים ברמה הערכית ולהכריע לגבי עתידו של השוטר. באופן דומה, הניסיון מלמד שהכנה מקצועית של שוטרים ע"י מפקדיהם בטרם שיגורם למשימה העשויה להיות כרוכה בשימוש בכוח, יכולה לצמצם את רמת האלימות באירוע ואף לחסוך בחיי אדם, כל זאת מבלי לסכן את ביצוע המשימה. הכוונת התנהגות של שוטרים בדרך זו, יעילה לאין ערוך מכל חקירה פלילית של מח"ש הנפתחת לאחר מעשה.
נתוני השנה החולפת, ביחס לכמות השוטרים, ובהתחשב בעובדה שמדובר בארגון נורמטיבי שומר חוק, מצביעים על אכיפה אפקטיבית ומשמעותית, שבכוחה להשפיע על התרבות הארגונית במשטרה ולכוון התנהגות בה, בכפוף, כמובן, לתמיכה מתחייבת ופעילות משלימה מצד פיקוד המשטרה, שהוא האמון על עיצוב פניו של הארגון.
מח"ש ואנשיה יוסיפו לעמוד על המשמר ולעשות מלאכה מקצועית ומדודה בגזרת האכיפה הפלילית, תוך שמירה על מבט מאוזן ואחראי, בנחישות וברגישות המתחייבת מהמשימה המורכבת של אכיפת החוק על שומרי החוק".
פניות שהתקבלו במח"ש בשנת 2016 • בשנת 2016 התקבלו במח"ש החלטות לגבי 1552 בדיקות וחקירות פליליות, מהן ב- 773 תיקים נחקר שוטר אחד או יותר באזהרה. ביתר התיקים, ממצאי הבדיקה לא הצדיקו מעבר לחקירה באזהרה של שוטר.
• בסופה של שנת 2016 נמנו למעלה ממאה החלטות על העמדת שוטרים לדין פלילי, ומספר דומה של החלטות על העמדה לדין משמעתי (כ- 30% מהתיקים שנחקרו הסתיימו בהעמדה לדין).
התפלגות ההחלטות:
כ- 68% מהתיקים שנחקרו באזהרה, הגיעו לכלל מיצוי והתבררה בהם לכאורה האמת. מדובר בחקירות אשר גילו ממצאים פוזיטיביים, אשר ניתן להתבסס עליהם לצורך העמדה לדין פלילי/ משמעתי או לחילופין על מנת לסגור את התיק מחוסר אשמה/ העדר התאמה להליך פלילי. מדובר בעלייה מתמדת של 12% מאז שנת 2012 המצביעה על מיקוד משאבי המחלקה וניצולם באופן יעיל וראוי.
מיצוי חקירה במח"ש: כ- 78% מהתיקים שנוהלו על ידי פרקליטי מח"ש הסתיימו השנה בהרשעה או בקביעה שהשוטר ביצע עבירה פלילית, וכ- 3% הסתיימו בזיכוי בבית המשפט. יתר התיקים הסתיימו בהסדרים שונים שכללו העברה לדין משמעתי, עיכוב הליכים וכיוב'.
התפלגות ההחלטות השיפוטיות: בשנה האחרונה הוגשו 275 עררים על החלטות מח"ש, למרות כמות העררים הרבה והביקורת הצמודה על ההחלטות המתקבלות במחלקה, אחוז ההתערבות בהחלטות המתקבלות במח"ש הוא נמוך ביותר- רק כשלושה אחוזים מסך כל העררים נמצאו מוצדקים, נתון המצביע על החלטות מקצועיות ואיכותיות.