לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שחל בשבוע הבא, נפגשו היום בצהריים ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו עם ששת ניצולי השואה שידליקו משואות ביום ראשון בערב, בעצרת הפתיחה הממלכתית לאירועי יום השואה ב"יד ושם" ועם נושאת דבר הניצולים באירוע.
מדליקי המשואות הגיעו יחד עם בן משפחה שליווה אותם: בנים, בנות, נכדים, נכדות ונינים. במפגש השתתף גם אבנר שלו, יו"ר יד ושם.
ששת מדליקי המשואות סיפרו לרה"מ ורעייתו את סיפורי הגבורה וההישרדות שלהם במהלך המלחמה עד עלייתם ארצה: כיצד שרדו את המחנות ואת תלאות המלחמה וכיצד עלו ארצה ובנו את ביתם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הסיפורים הם מטלטלים. סיפורים מלאי זוועה ומלאי הוד. כל סיפור זה סיפור, וביחד זה הסיפור של העם שלנו שמטפס בחזרה מבור המוות - זה סיפור התקומה שלנו.
אנחנו היינו חסרי ישע. אני רוצה שתבינו את גודל הנס שאתם חוללתם ושחוללנו יחד. סביב השולחן הזה, שאנחנו יושבים פה היום, כמעט שאין יום שלא באים הנה שועי עולם, נשיאים, ראשי ממשלה, שרי חוץ ומנהיגים אחרים והם באים ללמוד ממדינת ישראל. הם רוצים את קרבתה של מדינת ישראל, הם רואים במדינת ישראל מדינה רבת כוח, עם יכולות בכלכלה, בטכנולוגיה, בצבא, במודיעין. יש הערצה גדולה למדינת ישראל. "אבל מאין זה בא? איך עשיתם את זה? הייתם אבק, אפר" הם שואלים, אז אני מסתכל עליכם ואני שואל: "איך אתם עשיתם את זה?" כי מה שאנחנו עשינו אחר כך, זה כאין וכאפס לעומת המעשה הכביר שלכם, וזה הסיפור הגדול של התקומה. אין הסבר אמיתי לנס הזה.
הנס הזה הוא הסבר של האמונה, של הלב ושל אומץ לב, ואומץ הלב וכוח ההתמדה והחיים שמפעם בכל אחד ואחת מכם, זה כוח החיים של העם שלנו, והוא מופלא. אתם נתתם כל כך הרבה והמדינה צריכה לתת לכם. מאוד ריגשתם אותי, מאוד מאוד ריגשתם, כל אחד ואחד. הסיפורים כבירים. תודה רבה לכם".
מדליקי המשואות ונושאת דבר הניצולים:
אלקה אברמוביץ, נולדה בשנת 1932 בנובוסליצה שבצפון סרביה ברומניה.
ז'אנין סבן-בוהנה, נולדה בשנת 1929 בנמור שבאלג'יריה.
משה העליון, נולד בשנת 1925 בסלוניקי שביוון.
משה יעקובוביץ, נולד בשנת 1929 בוורשה שבפולין.
משה פורת, נולד בשנת 1931 בהיידוננש שבהונגריה.
מקס פריבלר, נולד בשנת 1931 בכפר מיקוליצ'ין שבפולין.
אסתר מירון, נושאת דבר הניצולים, נולדה ביאנושהאזה שבמערב הונגריה.
