החוק להטרדה מינית נחקק במטרה לאסור ולמנוע הטרדות מיניות במקום העבודה וקובע מנגנוני טיפול בתלונות שעניינן הטרדה מינית בעבודה.
בכל פעם מחדש אני נדהמת לגלות שרבים האנשים שלא מודעים לכך שהתנהגויות מסוימות, אף אם הן נעשות בהסכמת הצד השני, עלולות להעמידם בסיכון של עבירת הטרדה מינית.
כעורך דין להטרדה מינית אמליץ לכם להכיר ולדעת.
ראשית, מהן ההתנהגויות שמוגדרות כהטרדה המינית?
החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר 6 התנהגויות כהטרדה מינית:
סחיטה באיומים- כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני. מעשים מגונים - כהגדרתם בחוק העונשין הפלילי (נגיעה, ליטוף, חיבוק, נשיקה וכיוב). הצעות חוזרות בעלות אופי מיני - המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות (כאשר ההצעות מוצעות תוך כדי ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול - זו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות). התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות(כאשר ההתייחסויות נעשות תוך כדי ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול - זו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות(. התייחסות (אפילו חד פעמית) מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית. פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם ללא הסכמתו, תוך התמקדות במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו.
למה מתכוונים בביטוי "ניצול יחסי מרות"?
השאלה היא האם הכפופה או העובדת (אני משתמשת בלשון נקבה כי כך זה בדרך כלל) ביצעה את המעשים עם הממונה עליה רק כי התקשתה לסרב או להתנגד לו מחשש שתיפגע?
זו בדיוק הסיבה מדוע במקרים של מעשים המתקיימים בין ממונה לעובדת הכפופה לו החוק אינו דורש אלמנט של אי הסכמה, אלא די בקיומה של המרות בין השניים. זוהי למעשה "חזקת הניצול". משמע, הממונה מוחזק כמי שמנצל את מעמדו על הכפופה שנרתעה מלהתנגד.
וכדאי לדעת- ככל שפערי הכוח והפרש הגילאים בין הממונה לעובדת גדולים יותר וככל שלממונה ישנה השפעה גדולה ורחבה יותר על עתידה של העובדת וככל שהיוזמה לביצוע המעשים היתה של הממונה כך תתבקש המסקנה כי המעשים נעשו תוך ניצול יחסי המרות.
ומה במקרה שהיוזמה למעשים היתה דווקא של העובדת?
טענה של פיתוי "היא רצתה" אינה מספיקה לזיכוי. על הממונה נדרש להוכיח כי המעשה המיני לגיטימי ונטול כפייה או ניצול המרות. כך למשל קיים חשש כי עובדת זוטרה תבקש "לקנות" את קידומה באמצעות שוחד מיני והיא זו שתיזום, תפתה וכו'. היענות של הממונה להצעות העובדת בהחלט עשויה לסבך אותו בהטרדה מינית במקום העבודה בדיוק מן הטעם כי קשריו עמה יובילו אותו לקבל בעניינה החלטות מתוך שיקולים זרים ולא רלוונטים.
לכן, רק אם יוכיח הממונה כי מערכת היחסים עם הכפוף או הכפופה לו אינם פרי של ניצול המרות וכי גם הוא היה מעוניין בקשר אמיתי ולא "חד פעמי" ומזדמן, סביר להניח שהוא יזוכה. אולם גם אז, יבחן בית המשפט את נסיבות העניין כדי להכריע בשאלה האם הקשר נעשה תוך ניצול יחסי המרות אם לאו.
ומה בנוגע לקשר רומנטי הדדי במקום עבודה?
במקרים בהם מתקיים קשר רומנטי הדדי בין ממונה לעובדת תחתיו וכדי שלא לעבור על החוק חייב הממונה לדווח לממונים עליו אודות תחילתו של קשר רומנטי או לפעול להפסקת המרות ולהפרדת הקשר הרומנטי מיחסי העבודה.
חשוב לדעת – כי כל עוד ה"רומן" אינו מדווח, ידוע ומוסכם, הוא עלול להתפרש כהטרדה מינית הנעשית תוך ניצול המרות והממונה לא יוכל להתגונן בטענה כי מדובר ביחסים מוסכמים.
לסיכום
ככלל, מערכת יחסים מינית בין ממונה לעובדת הכפופה לו אינה דורשת ביטויי התנגדות כדי שתחשב לאסורה ודי בניצול המרות לשם כך = חזקת הניצול.
כדי שמערכת יחסים בין ממונה לעובדת תוכר כחוקית ולגיטימית, על הממונה הנטל להפריך את חזקת הניצול ולהראות שהוא לא השתמש לרעה בכוחו ובמעמדו כדי להשפיע על העובדת להסכים לקיום היחסים. זאת יעשה על ידי דיווח לממונים עליו במקום העבודה או על ידי הפסקת המרות בעבודה. במקרים בהם הדבר אינו אפשרי טוב יעשה הממונה אם יפנה ליעוץ משפטי קונקרטי.
קשר רומנטי חד פעמי ומזדמן, גם אם נעשה ביוזמת העובדת ושלא למטרת קבלת טובת הנאה לאחר מכן עלול להיחשב כהטרדה מינית.
על עורכת הדין עידית רייכרט
עידית רייכרט, עורך דין להטרדה מינית, פרקליטה בכירה בעברה בפרקליטות ומתמחה בייצוג בעבירות מין והטרדה מינית.
על לקוחותיה נמנים תאגידים, אישי ציבור, מנכ"לים, אנשי כוחות הבטחון, נפגעות עבירה ובעיקר אנשים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי.
יכולותיה הבינאישיות, ניסיונה ומקצועיותה ו"ארגז הכלים" המשפטי שצברה עם השנים הם שמביאים לזיכויים, הצלחות רבות ולהישגים נדירים בבתי המשפט.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין, ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.