בכל פעם שאנו פותחים את החדשות ואפילו בתקופה הזאת יוצאים לרחובות ניתן לשמוע למה כל כך רע לגור בישראל. הדעות חלוקות בנושא, כמחצית מהישראלים מרוצים מההנהלה הממשלתית ומחצית אינם, אבל מה שבטוח הוא שהרוב נשארים בארץ גם בזמנים הקשים ביותר שלהם. עכשיו, ישראל אינו דיקטטורה וניתן לארוז מזוודות ולטוס, למה זה לא קורה?

כלים

 

משפחה ומסורת - לפעמים הרצון שלנו לעזוב את הארץ בגלל שבאמת לא קל לחיות פה מתפייד לעומת הרצון שלנו להישאר קרובים אל המשפחה. ברגע שעולה בכם הרעיון לטוס ואילו בחג הקרוב תחגגו לבד בלי המשפחה, זה גורם לנו לרצות להישאר עוד. הפחד שאם לא אנחנו, הילדים שלנו יאבדו את המסורת הארוכת שנים של ההורים שלנו הוא גם דבר שמשאיר אותנו בארץ. לא נשלה אף אחד, באמת לא כקל לחיות בארץ, אבל אף אחד לא מבטיח שקל לחיות בחו"ל.

אהבה הארץ ודת - ישנם ציבורים שיש להם זיקה גדולה יותר לארץ ישראל. על קו הזיקה יש דרגות שונות, חלקן אף קיצוניות לדעת אחרים. אחת הסיבות לכך שאזרחים לא מוכנים לעזוב את הארץ היא מבחינה דתית, שכן ארץ ישראל ניתנה לנו אחרי שנים של גלות. רוב הציבור הדתי-מסורתי הוא בדרך כלל בעל זיקה גדולה יותר לארץ ישראל ואילו בציבור החילוני הפטריוטיות היא מה ששומרת על הזיקה לארץ - צבא, מילואים, הרצון לשפר בכל פעם יותר ויותר.

רוב הציבור מאמין שזאת הארץ שלנו ובמקום לקחת מזוודות ולברוח לברלין אנו צריכים להישאר פה, להילחם על מה שיש לנו ולשפר את מה שעוד אין לנו. יכול להיות שזה ייקח 5 שנים ויכול להיות שזה ייקח 50 שנה, אבל מישהו צריך לעשות את זה.

צבא - אחד הגורמים היותר מגבשים של הארץ שלנו הוא הצבא. בכל פעם שאנו רואים חייל שומר במחסום הלב שלנו יוצא אליו, פשוט בא לנו לפנק אותו בבקבוק שתייה או סתם לגרום לו לחייך. הצבא שלנו, המילואים בעיקר הם אילו שגורמים לנו לחשוב פעמיים לפני שאנו שוקלים לעבור, הצבא הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי החברה שלנו, שכן את החברים הקרובים ביותר שלנו אנו מכירים בצבא.

אז נשארים?

אף אחד (מלבד להורים אולי) לא יעמוד לכם עם שלטים בנתב"ג בתחינה שתשארו, השערים פתוחים. לא בכל מקום הכלכלה יותר טובה ולא בכל מקום הביטחון משגשג. תמיד כדאי לחשוב כמה צעדים קדימה, איפה אתם רוצים להיות בעוד 5 שנים מעכשיו? הרבה אזרחים ישראלים החליטו לעשות רילוקיישן אבל מהר מאוד גילו שארץ ישראל היא הבית שלהם. כל ישראלי מכיר את התחושה הזאת כשאתה חוזר מטיול, או שאתה חושב על החוויות שהיו לך בארץ ומבין עד כמה הארץ הזאת היא אתם וכמה אתם היא הארץ.