המחקר מראה כי העלייה במחירי המשקאות בעקבות הטלת המס הייתה מעבר לסכום המס שהוטל עליהם במרבית המשקאות, גם בנטרול האינפלציה באותן שנים. כמו כן, לאחר ביטול המס, הירידה במחיריהם של המשקאות שמוסו הייתה נמוכה מנטל המס שהוסר מהם, אף היא בנטרול האינפלציה.
המשמעות, על פי המחקר, היא כי בטווח הקצר גולגל מלוא סכום המס אל המחיר הסופי לצרכן ואף מעבר לכך, ואילו בטווח הארוך, לאחר ביטול המס, לא הופחת מלוא סכום המס מהמחיר לצרכן – כך שהירידה בהכנסות המדינה ממס לא התגלגלה במלואה לצרכן.
יובהר כי המחקר מתייחס למחירים סופיים לצרכן. המחקר אינו מנתח איזה חלק מעליית המחירים בעקבות הטלת מס הקנייה על משקאות מתוקים נובע מהמקטע הסיטונאי ואיזה נובע מהמקטע הקמעונאי.
מבחינת הצריכה, המחקר מראה כי הצריכה לא חזרה לרמתה מלפני הטלת המס, אך נרשמה מגמת עלייה מתונה. בבחינה של הצריכה במגזר החרדי בלבד נמצא כי להטלת המס הייתה השפעה גדולה יותר מאשר במגזר הכללי.
מס הקנייה על משקאות מתוקים נקבע בגובה של 1 ש"ח לליטר על משקאות מתוקים, ו-6 ש"ח לליטר תרכיז או לקילוגרם אבקה להכנת משקה מתוק. בנוסף הוטל מס בגובה 0.7 ש"ח לליטר על משקאות שבהם שיעור הסוכר נמוך מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה, על משקאות מתוקים המכילים חומר ממתיק אחר וכן על מיצי פירות שבהם שיעור הסוכר גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה, ו-4.2 ש"ח לליטר תרכיז של משקה כאמור.
תוספת הכנסות המדינה ממס זה בשנת 2022 עמדה על כ-900 מיליון ש"ח. בהתאם לעליית המחירים והמדד, אילו המס היה חל בשנת 2025, הגידול בהכנסות המדינה היה עומד על כ-1.05 מיליארד ש"ח.
על המחקר חתומות רבקה אפרמוב, יוליה אונגר וטל כהן-טפר מחטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים.