במהלך שנת 2025 דגמו מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות וביטחון המזון כ-800 דוגמאות של פירות, ירקות, גידולי שדה ותבלינים טריים מ-68 גידולים שונים, שנאספו מכלל אזורי הארץ מהשדות, מבתי האריזה ומתחנות הפיקוח על התוצרת המיועדת לייצוא. פילוח הדגימות לפי אזור: 296 מהצפון, 232 מהמרכז, חדרה והשרון, 138 מהדרום ו-131 מהערבה, מתוכם 388 פירות, 239 ירקות וגידולי שדה, 99 תבלינים ו-71 הדרים.
ב-41 גידולים לא נמצאה אף חריגה (שיעור חריגה 0%), ביניהם: אבוקדו, אבטיח, אגס, אננס, אפרסמון, ארטישוק, בטטה, בננה, בצל, ברוקולי, גזר, דלעת, חסה, חציל, כרוב, כרובית, סלרי, ליצ'י, לפת, מלפפון, מנגו, סלק אדום, עגבנייה, פטריות, פלפל, פפאיה, פרי הדר, צנון, קולרבי, רוזמרין, שזיף, שסק, שקד, תירס, תמר ותפוח אדמה.
השנה כלל הסקר לראשונה, בנוסף לסקר השוטף של התוצרת המקומית, גם רכיב ייעודי לבדיקת תבלינים טריים המיועדים לייצוא. הדגימות נלקחו בתחנות הפיקוח על הייצוא של השירותים להגנת הצומח ולביקורת, במטרה לבחון את עמידת התוצרת בדרישות התקינה הישראלית ובדרישות מדינות היעד ובראשן האיחוד האירופי, לאתר פערים מבעוד מועד ולצמצם מקרים של עיכוב או דחיית משלוחים.
שיעור החריגות הכולל לשנת 2025 עמד על 6.8%, אך נתון זה כולל גם את הרכיב החדש של בדיקת תבלינים לייצוא, שהגדיל משמעותית את מספר דגימות התבלינים שנבדקו. בסקר השוטף של התוצרת המקומית בלבד עמד שיעור החריגות על כ-3.5% בלבד, ומרבית החריגות שהתגלו השנה נבעו דווקא מרכיב התבלינים לייצוא.
ברוב המקרים החריגה אינה נובעת מכמות גבוהה של שאריות, אלא מכך שהתכשיר שבו נעשה שימוש אינו מאושר רשמית לגידול המסוים - תופעה שכיחה בעיקר בתבלינים, הנחשבים לגידולים בהיקף שימוש קטן. במקרים כאלה, גם שארית זעירה מסווגת אוטומטית כחריגה לפי התקן הישראלי. בחינת הממצאים לפי התקינה האירופית העלתה כי למעלה מ-70% מהם לא היו נחשבים חריגה במדינות האיחוד האירופי.
לצד זאת, נמצא סוג חריגה נוסף ונדיר יותר: שימוש בתכשיר שלא בהתאם להוראות התווית, למשל מינון גבוה מהמותר, מספר יישומים גבוה מהמאושר או קטיף לפני תום תקופת ההמתנה. חריגה מסוג זה נמצאה ב-26 מקרים מתוך 1,384 מקרי שימוש שהתגלו, כ-2%.
במשרד מדגישים כי חריגה מסוג זה היא בראש ובראשונה חריגה רגולטורית ואינה מעידה בהכרח על סיכון לבריאות הציבור. הערכים המרביים המותרים לשאריות חומרי הדברה נקבעים כך שגם חשיפה ממושכת לתוצרת העומדת בתקן לא תסכן את בריאות הציבור. הסיכון הבריאותי נובע בעיקר מחשיפה ממושכת לרמות העולות על המותר, ולא מעצם קיומה של חריגה רגולטורית בודדת.
המשרד פועל להרחבת מספר התכשירים המאושרים לגידולים אלה, תוך שמירה על בריאות הציבור ובטיחות המזון, במטרה להעמיד לרשות החקלאים כלים מותאמים להתמודדות עם מזיקים ומחלות ולצמצם חריגות רגולטוריות.
במהלך 2025 נדגמו במסגרת מיזמי ההדברה האזוריים והארציים 163 דוגמאות תוצרת חקלאית, מתוכן 158 (96.9%) נמצאו תקינות. המיזמים כוללים ניטור מזיקים, לכידה המונית, שימוש בתכשירי הדברה בעלי השפעה מופחתת וסניטציה.
מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות וביטחון המזון, שלומית ציוני: "שמירה על בטיחות המזון היא אבן יסוד במערכת המזון של ישראל, והיא מתחילה כבר בשלב הייצור החקלאי. הסקר הארצי שאנו מבצעים מדי שנה מאפשר לנטר את שאריות חומרי ההדברה בתוצרת המקומית, לאתר חריגות, לקדם שימוש מושכל בתכשירי הדברה ולגבש פתרונות מקצועיים המבוססים על ידע מדעי. תוצאות הסקר לאורך השנים מראות מגמה ברורה של עלייה באחוז הדגימות העומדות בתקן. הדבר מעיד על מודעות גוברת בקרב החקלאים לשימוש נאות בתכשירי הדברה ושמירה על בריאות הציבור. חקלאות מקומית בטוחה ואיכותית חיונית לשמירה על בריאות הציבור והסביבה, לחיזוק אמון הצרכנים ולביטחון המזון של ישראל".
מגמת השיפור לאורך השנים: ב-2019 וב-2020 עמדו בתקן 88% מהדגימות, ב-2021 וב-2022 - 92%, ב-2023 - 93.3%, ב-2024 - 92.3%, וב-2025 - 93.2%.