לדבריו, מקור הבלבול העיקרי טמון בכך שבקרב ילדים נדיר שאתגר התנהגותי או רגשי יופיע לבדו. בסקר ארצי נרחב שנערך בארצות הברית נמצא כי כמעט שמונה מכל עשרה ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב (ADHD) מתמודדים במקביל עם קושי נוסף.
לסייע לילדים לפני שנת הלימודים ובמהלכה. איור: AI
"הקשיים לא רק מופיעים יחד, אלא גם מזינים זה את זה באופן דינמי", מסביר גליל. "ילד שמתקשה לעקוב אחר הוראות מילוליות מורכבות עלול להתחיל להתנהג בצורה מפריעה בדיוק ברגע שהכיתה עוברת למשימה חדשה - לא מתוך חוסר משמעת, אלא מתוך תסכול. ילד שנכשל שוב ושוב במשימות קריאה מפתח כאב בטן אמיתי לחלוטין בבוקר, וילדה שחוששת לטעות נמנעת מלהצביע ונראית למורה כאילו היא מנותקת".
לדבריו, השאלה הראשונה שהורים צריכים לשאול אינה "איזו אבחנה יש לילד", אלא שאלה שימושית בהרבה: מתי הקושי מופיע, מתי הוא נעלם, ומה דרך הטיפול הנכונה עבורו כרגע. ילד שמתפרק בזמן הכנת שיעורי הבית אך פורח ומרוכז באימון כדורגל מספר סיפור אחד; ילדה שקטה בבית הספר שחווה התפרצויות זעם ברגע שהיא חוצה את סף הבית מספרת סיפור אחר.
בית הספר: כתובת ראשונה חשובה, אך לא תמיד מספקת
ברוב המקרים הכתובת הטבעית הראשונה היא המחנכת ויועצת בית הספר, שרואות את הילד יום-יום בסביבה שבה הקשיים בולטים. עם זאת, מציין גליל, מערכת החינוך מתמודדת עם עומס ושחיקה שמקשים על איתור מדויק.
"כאשר ילד מציג מורכבות של מספר קשיים יחד, ההפניה הראשונה שההורים מקבלים מהצוות החינוכי היא לעיתים ההפניה המוכרת או הזמינה ביותר ולא בהכרח המדויקת ביותר עבורו", הוא מבהיר. "קיימים סוגים רבים של אבחונים - פסיכולוגי, דידקטי, פסיכודידקטי, התפתחותי או נוירולוגי - והורים רבים הולכים לאיבוד בשאלה לאן בדיוק לפנות". לדבריו, האבחונים יקרים וממושכים, ולעיתים הבנה מדויקת של איש מקצוע מאפשרת להימנע מהם ולפנות ישירות לטיפול.
פלטפורמת "טיפול חכם" מתאימה טיפול פסיכולוגי למטופלים. צילום: יח"צ
גליל מציין כי מחקרית, ההתערבות בעלת הביסוס המדעי החזק ביותר עבור ילדים צעירים עד גיל שמונה היא הדרכת הורים, עוד לפני פנייה לטיפולים פרטניים בילד. "ההורים נמצאים עם הילד זמן רב משמעותית בהשוואה למטפל שפוגש אותו שעה אחת בשבוע בקליניקה", הוא אומר. עם זאת הוא מסייג כי הדרכת הורים אינה מענה לכל הבעיות, ופחות מתאימה כפתרון יחיד עבור ילדים גדולים יותר.
שבעה צעדים מעשיים להורים לקראת פתיחת שנת הלימודים
1. שבועיים של התבוננות לפני הסקת מסקנות. נהלו רישום יומי קצר: מתי הקושי מופיע, באיזו סביבה, מה קדם לו ומתי הילד דווקא מצליח.
2. פגישה יזומה עם המחנכת בתחילת השנה. אל תמתינו ליום ההורים. בואו עם שאלות ממוקדות על תפקוד הילד בהפסקות, במעברים ובמשימות עצמאיות.
3. דיבור על תפקוד ולא על תוויות. במקום "יש לו חרדה" או "הוא היפראקטיבי", תארו התנהגות עובדתית: "כשיש רעש בכיתה קשה לו להתרכז".
4. בחירת חזית אחת להתמודדות. הגדירו מה מכביד על הילד יותר מכל כרגע ורכזו שם את המשאבים.
5. מיצוי משאבים קיימים במערכת. היעזרו בשירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) ברשות המקומית, ביועצת בית הספר ובמסלולים של קופות החולים ומכוני התפתחות הילד.
6. שיתוף הילד בגובה העיניים. שיחה מעצימה מורידה מהילד את התחושה שהוא "מקולקל" והופכת את המשפחה לצוות אחד.
7. שמירה על מה שלא טעון תיקון. הקפידו לשמר חוג שהילד אוהב, זמן משחק חופשי וערב אחד בשבוע שבו לא מדברים על קשיים כלל.
"אחד הדברים הקשים ביותר להורים הוא לראות את הילד מתקשה מבלי לדעת איך לסייע לו", מסכם גליל. "הדרך לעזרה המדויקת עשויה להיות פתלתלה ודורשת סבלנות, אך כשזוכרים שהקשיים שזורים זה בזה אפשר להוריד את הלחץ למצוא פתרון קסם מיידי ופשוט להתחיל לנוע קדימה. צעד אחד בכל פעם, יד ביד עם הילד".
פלטפורמת "טיפול חכם" (Mentalytics) היא פלטפורמה דיגיטלית להכוונה טיפולית ולהתאמת מטפלים למטופלים.