הגשושית תישא על גבי החללית MBR Explorer, שתשוגר מיפן במרץ 2028 בחלון שיגור בן שלושה שבועות בלבד, המותאם למיקומם של כוכבי הלכת. במהלך מסע של כ-5 מיליארד קילומטרים ושמונה שנים תיעזר החללית בתמרוני גרביטציה סביב ונוס, כדור הארץ ומאדים, ותחלוף על פני שישה אסטרואידים בחגורת האסטרואידים הראשית בטרם תגיע אל יעדה הסופי.
מכיוון שהחללית עצמה אינה יכולה לחלוף במרחק של קילומטרים בודדים מפני השטח, הגשושית תיפרד ממנה, תיצור קשר עם פני השטח ותספק את התצפיות הקרובות ביותר במשימה. בשלב הקרוב היא תישלח לקולורדו שבארצות הברית לצורך שילובה הסופי בחללית, לקראת השיגור.
"כדי לגבש יכולות טכנולוגיות משמעותיות, עלינו לקחת בעיה שמאלצת אותנו לפרוץ את הגבולות. עבור משימה זו, המשמעות היא גשושית שתידרש לקבל החלטות ולפעול באופן עצמאי בחלל החיצון. והצוותים שלנו בנו את הטכנולוגיה הזו כאן באבו דאבי. המשימה עדיין לא החלה, אך אנו כבר צברנו את הניסיון בבנייה. כך מרחיבים את היכולות הריבוניות"
אמר פייסל אל בנאי, מזכ"ל המועצה למחקר טכנולוגיות מתקדמות (ATRC), הגוף הממשלתי של אבו דאבי המפקח על המכון לחדשנות טכנולוגית.
הגשושית פועלת באופן אוטונומי לחלוטין במהלך משימתה ולא תקבל פקודות מכדור הארץ או מהחללית לאחר השיגור. התוכנה המובנית היא שתחליט מתי לצלם תמונה, כמה תמונות לצלם ואילו מהן לשמור — יכולת המסתמכת על יחידת עיבוד דיגיטלי שתוכננה ופותחה ב-TII, האחראית על עיבוד הנתונים, בחירת התמונות וניהול צריכת החשמל. שתי מצלמות, אחת רחבה ואחת צרה, מספקות נתוני קונטקסט ורזולוציה גבוהה כאחד. הגשושית תחל לצלם עוד במהלך המסע ותשדר נתונים בחזרה במרווחים של כשישה חודשים.
"האתגר ההנדסי אינו נגמר בהגעה אל Justitia, אלא כולל גם את ההבטחה כי הגשושית תוכל לשרוד מסע בן שמונה שנים וכי היא עדיין תתפקד בצורה תקינה ברגעים החשובים ביותר. כל רכיב - החל בחומרה, דרך התיכון התרמי ועד לתוכנה המובנית - תוכננו ונבדקו עבור מפגש סופי זה"
אמר ד"ר אליאס טסוטסאניס, חוקר ראשי במרכז לחקר החלל וההנעה ב-TII.
לדברי ד"ר אנטון איבנוב, חוקר ראשי ודירקטור ביצועי במרכז לחקר החלל וההנעה ב-TII, מה שמבדיל את הגשושית הוא רמת העצמאות שהוטמעה במערכת קומפקטית כל כך: לאחר פריקתה היא תידרש להחליט ולפעול על דעת עצמה במרחק עצום מכדור הארץ.
האסטרואיד 269 Justitia הוא אחד מהגופים האדומים ביותר שנצפו בחגורת האסטרואידים הראשית. הספקטרום שלו מזכיר אובייקטים בחגורת קויפר שמעבר לנפטון יותר מאשר אסטרואידים סמוכים, ומכאן ההשערה שנוצר במערכת השמש החיצונית והקרה יותר, מעבר לאזורים שבהם קופאים מתאן ומתנול, ורק בשלבים המוקדמים של היווצרות מערכת השמש עשה את דרכו אל מסלולו הנוכחי. פני השטח שלו מכוסים, כך ההערכה, בחומר אורגני מורכב.
הגשושית אמורה לחפור בפני השטח ולספק תובנות חדשות על הרכב האסטרואיד ועל מאפייניו הפיזיים. מדובר בגוף שעשוי להכיל רמזים לאופן שבו הופצו מים וחומר אורגני במהלך היווצרותם של כוכבי הלכת.
