שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז נפתחה עם המספר הגבוה ביותר אי פעם של מתחילים ללמוד רפואה בישראל: 1,649 סטודנטים, לעומת 1,448 בשנה שעברה – עלייה של כ-14% בתוך שנה. ההשוואה הרחבה יותר מרשימה אף יותר: בתשפ"ב החלו ללמוד 907 סטודנטים בלבד, כך שמדובר בגידול של כ-82% בתוך חמש שנים.
הנתונים, שפרסם היום (חמישי) משרד הבריאות, מצביעים גם על חריגה כלפי מעלה מהיעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2024. היעד לתשפ"ז עמד על 1,522 סטודנטים, ובפועל החלו ללמוד 127 מעבר לכך – זאת אחרי שגם בשנה הקודמת נרשמו תוצאות גבוהות מהיעד הממשלתי.
לא רק רפואה: גידול גם במקצועות הבריאות
המגמה אינה מוגבלת ללימודי הרפואה. השנה יתחילו 408 סטודנטים ללמוד פיזיותרפיה, לעומת 347 אשתקד, ו-541 סטודנטים ילמדו ריפוי בעיסוק, לעומת 484. בקלינאות תקשורת נותר המספר יציב ועומד על 442. בהשוואה לתשפ"ב מדובר בגידול של 63% בפיזיותרפיה, 72% בריפוי בעיסוק ו-28% בקלינאות תקשורת.
לפי התחזיות שמציג המשרד, מספר הפותחים את לימודי הרפואה צפוי להגיע לכ-1,700 בשנת 2027 ולכ-2,000 בשנת 2030 – לעומת 820 בלבד בשנת 2020. בהתאם, מספר הרופאים בישראל צפוי לגדול מכ-37 אלף בשנת 2025 לכ-53 אלף בשנת 2035, גידול של כ-42%, ומספר הרופאים המומחים צפוי לעלות מכ-20.3 אלף לכ-32 אלף, גידול של כ-57%. גם בהתחשב בגידול האוכלוסייה הצפוי, מדובר בעלייה של כ-16% בשיעור הרופאים לנפש ושל כ-31% בשיעור המומחים לנפש.
השאלה הבאה: אילו מומחים, ואיפה
לצד הרחבת ההכשרה, במשרד הבריאות מדגישים שינוי בתפיסת התכנון: לא רק כמה רופאים יהיו, אלא באילו תחומי התמחות ובאילו אזורים הם יפעלו. בתחילת 2025 החליט מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב על הקמת ועדה מייעצת לתכנון כוח אדם ברפואה, שגיבשה המלצות ליעדים לאומיים ארוכי טווח לשיעור הרופאים המומחים עד שנת 2035. ההמלצות נועדו לכוון את הגידול הצפוי למקצועות ולאזורים שבהם הוא נדרש במיוחד, מתוך התייחסות לפערים בין המרכז לפריפריה.
"הגידול של 82% במספר הסטודנטים לרפואה בתוך חמש שנים הוא הישג משמעותי בחיזוק מערכת הבריאות. אבל האתגר שלנו אינו מסתכם בשאלה כמה רופאים יהיו בישראל, אלא גם אילו מומחים יהיו, באילו מקצועות והיכן יפעלו. לכן, לצד הרחבת ההכשרה, אנחנו מקדמים לראשונה תכנון לאומי ארוך טווח של מפת הרופאים המומחים בישראל. האחריות שלנו היא להבטיח שהגידול במספר הרופאים יגיע למקומות שבהם הוא נדרש ויתורגם לשיפור השירות הרפואי, לצמצום פערים ולמערכת בריאות נגישה יותר לכלל הציבור"
אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב
204 מיליון שקל בתשתיות ההכשרה
הרחבת ההכשרה נשענת על השקעה תקציבית: כ-204 מיליון שקל יושקעו באוניברסיטאות, מתוכם כ-180 מיליון שקל במימון משרדי הבריאות והאוצר, לצד תקציבים נוספים להרחבת ההכשרה בבתי החולים. במקביל התקבלו שלוש החלטות ממשלה בהיקף של יותר מ-49 מיליון שקל להרחבת ההכשרה במקצועות הבריאות. המהלך מתבצע בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ולתקצוב, משרד האוצר, הג'וינט והמוסדות המכשירים, וכולל הרחבת תשתיות הלימוד וההכשרה המעשית וחיזוק סגלי ההוראה.
"הגידול במספר הסטודנטים הוא תוצאה של עבודה משותפת והשקעה מתמשכת בהרחבת מסגרות ההכשרה. מאחורי ההישג עומדים אנשי מקצוע, מרצים ומדריכים באוניברסיטאות, בבתי החולים ובמסגרות הטיפול, המשקיעים בהכשרת הדור הבא. שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים מאפשר לנו להגדיל את מספר הסטודנטים תוך שמירה על איכות ההכשרה. לצד זאת, אנו פועלים לתכנון כוח האדם העתידי בהתאם לצורכי מערכת הבריאות, כדי שהגידול במספר אנשי המקצוע יסייע לשיפור השירות למטופלים בכל רחבי הארץ"
אמרה סמנכ"לית תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, רייצ'ל ברנר שלם
במשרד הבריאות מציינים כי הרחבת ההכשרה התאפשרה הודות למאמץ המשותף של האוניברסיטאות והמכללות, אנשי המקצוע והמדריכים בבתי החולים, בקופות החולים ובמסגרות הטיפול והשיקום, לצד התאמת תוכניות הלימוד ומתן מענה לסטודנטים ששירתו במילואים בשנים האחרונות. לדברי המשרד, המטרה היא שהרחבת כוח האדם תתורגם לאורך זמן לקיצור תורים לרופאים מומחים, לצמצום הצורך בנסיעות ארוכות לקבלת טיפול ולשיפור הנגישות לשירותי הבריאות ללא תלות במקום המגורים.
