בני הזוג חתמו ערב נישואיהם על הסכם שיתוף שנועד להסדיר את זכויותיהם הרכושיות ולהרחיב את השיתוף גם לתקופה שבה היו ידועים בציבור. ההסכם אושר בבית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין. תחת החופה התחייב הבעל כלפי אשתו בכתובה בסך 260 אלף שקלים. לבני הזוג לא נולדו ילדים. ב-7 באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נפל הבעל בקרב.
באמצעות עורכי הדין ארתור שני ורותם כהן הגישה האלמנה תביעה לבית הדין הרבני האזורי בתל אביב (תיק 1588860/1), ובה דרשה פסק דין המאשר את זכאותה לכתובה. לטענתה, חלקה בעיזבון אינו בא במקום ההתחייבות הכספית שנטל על עצמו בעלה בעת הנישואים, ואין לקזז את סכום הכתובה מהזכויות שקיבלה בירושה. התביעה נסמכה על הסכם השיתוף ועל הוראות חוק יחסי ממון וחוק הירושה.
בית הדין דחה את התביעה על הסף. בפסק הדין סקרו הדיינים פסיקות עבר שעסקו בשאלת כפל הזכויות, והסבירו כי לפי דיני הירושה במשפט העברי אלמנה אינה יורשת את בעלה אך זכאית לקבל את כתובתה. מאחר שבמקרה הנוכחי קיבלה האלמנה מחצית מהעיזבון מכוח חוק הירושה האזרחי, נקבע כי כבר קיבלה את מלוא הסכום המגיע לה מכוח הכתובה, וכי אין מקום לכפל זכויות.
לדברי באי כוח האלמנה, הקושי המרכזי בהחלטה הוא שבית הדין לא נדרש בהנמקתו להסכם השיתוף שנחתם לפני הנישואים, אף שאושר כפסק דין, וכי סעיף 11(ג) לחוק הירושה צוטט ללא סיפתו, הקובעת כי הניכוי אינו חל על מה שמגיע לבן הזוג לפי חוק יחסי ממון או לפי הסכם ממון. עוד לטענתם, הלכת בבלי (בג"ץ 1000/92) קבעה כבר ב-1994 כי בית דין רבני מחויב ליישם את הדין האזרחי בעניינים רכושיים. ביקורת נוספת שלהם נוגעת לכך שהתביעה נדחתה מבלי שהצדדים נקראו להופיע בפני הדיינים.
"כתובה היא התחייבות שהבעל נטל על עצמו בעיניים פקוחות, לאחר שבני הזוג כבר הסדירו את השיתוף ביניהם בהסכם שאושר כפסק דין. המחוקק קבע במפורש שהניכוי מחלקה של האישה בעיזבון אינו חל על מה שמגיע לה לפי הסכם ממון, וכי חוק יחסי ממון אינו גורע מזכויותיה לפי כתובתה, ואנו סמוכים ובטוחים שבית הדין הרבני הגדול ייתן לכך מענה" — עו"ד ארתור שני, ראש המשרד.
"אלמנה שבעלה נפל בקרב צריכה לדעת שזכויותיה נבחנו לגופן. הלכת בבלי קובעת שבית דין רבני מחויב לדין האזרחי בעניינים רכושיים. כאן הסכם שאושר כפסק דין לא נדון בהנמקה, וסיפת סעיף 11(ג) לא צוטטה. בדיוק למקרים האלה קיימת ערכאת הערעור" — עו"ד ארתור שני.
פסק הדין ניתן ב-11 באוקטובר 2026, בהרכב אב בית הדין הרב אבירן יצחק הלוי, הרב משה שלום שור והרב בן ציון ציוני, והותר לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים של המעורבים. עורכי הדין שני וכהן שוקדים בימים אלה על הגשת ערעור לבית הדין הרבני הגדול.
