יש משהו הפוך בהיגיון של טיולי המים בישראל. בקיץ כולם רצים אל המים כדי להתקרר, ודווקא אז האתרים עמוסים, החניות מלאות והילדים מתעייפים מהחום עוד לפני שנכנסו. בחורף, לעומת זאת, כשהטמפרטורה בחוץ יורדת לעשר מעלות והשמיים אפורים, נפתחת העונה הטובה באמת: המים החמים.
בישראל יש מספר קטן של אתרים שבהם מים חמים מגיחים מהאדמה בטמפרטורה שאינה משתנה לאורך השנה – תוצאה של השבר הסורי-אפריקאי שעובר לאורך הארץ ומאפשר למים לעלות ממעמקים חמים. סביב המעיינות האלה נבנו, כבר לפני אלפיים שנה, מרכזי מרחץ ומרפא; חלקם פועלים עד היום. למשפחות עם ילדים זה שילוב נדיר: מים נעימים גם באמצע ינואר, אתרים מקורים או מוגנים, והיסטוריה שאפשר לגעת בה.
ריכזנו כאן את כל אתרי המים החמים בארץ שמתאימים לטיול משפחתי – מה יש בכל אחד, לאיזה גיל, כמה זמן נשארים ואיך בונים סביבו יום שלם.
איך זה עובד: למה המים כאן חמים
לאורך בקע ים המלח, מהחולה ועד הערבה, קרום כדור הארץ שבור ודק יחסית. מי גשם שמחלחלים לעומק מתחממים ממגע עם סלעים חמים, מתעשרים במינרלים – בעיקר גופרית, מגנזיום, סידן וברזל – ועולים חזרה דרך הסדקים. ככל שהמעיין עמוק יותר, המים חמים יותר. בחמת גדר הם מגיעים לכ-42 מעלות; בחמי טבריה ל-60 ויותר, ולכן שם מקררים אותם לפני השימוש.
הריח הגופריתי המוכר – זה שהילדים יקראו לו מיד "ריח של ביצים" – הוא מימן גופרי, והוא סימן טוב: הוא מעיד שהמים אכן מגיעים מהמעיין ולא ממערכת מחוממת רגילה.
חמת גדר: הקלאסיקה של המים החמים
אם יש אתר אחד שמזוהה עם מים חמים בישראל, זה חמת גדר שבעמק הירמוך, בקצה הדרומי של רמת הגולן. המים כאן מגיעים בכ-42 מעלות אל בריכות גדולות ופתוחות, עם ג'קוזי, מפלי עיסוי ופינות רדודות.
מה יש שם: מתחם הבריכות התרמיות, בריכת ילדים נפרדת ורדודה, חוות תנינים גדולה שמרכזת מאות תנינים ואליגטורים, פינת ליטוף, מופע תוכים, ומתחם של שרידי בתי המרחץ הרומיים – אחד ממתחמי המרחץ הגדולים שהתגלו בארץ.
לאיזה גיל: מגיל שנתיים-שלוש ומעלה. חשוב לדעת שהמים החמים אינם מומלצים לתינוקות ולפעוטות קטנים, ושגם לילדים גדולים כדאי להגביל שהייה רצופה בבריכה החמה לכ-15–20 דקות, ואז לצאת לשתות.
כמה זמן: יום שלם. בין הבריכות, התנינים והעתיקות יש כאן תעסוקה לשש שעות בנחת.
טיפים: הגיעו מוקדם, סביב שעת הפתיחה – אחרי אחת עשרה המתחם מתמלא. הביאו כפכפים (הרצפות חלקלקות), שני סטים של בגד ים לכל ילד, ושקית נפרדת לבגדים הרטובים: ריח הגופרית נספג ולא יורד בקלות. בחורף כדאי חלוק או מגבת גדולה לרגעים שבין בריכה לבריכה.
העתיקות שלא כדאי לדלג עליהן
בצד המתחם נמצאים שרידי בתי המרחץ הרומיים-ביזנטיים, שפעלו כאן במשך מאות שנים ונחשבו למרכז מרפא שאליו הגיעו מכל האזור. מדובר בקשתות אבן גדולות, בריכות חצובות ומערכת הולכת מים מרשימה. לילדים זה המקום לשאול את השאלה הנכונה: אם המים האלה חיממו אנשים לפני אלפיים שנה, והם עדיין חמים – מאיפה בעצם מגיעה החמימות?
חמי טבריה והגן הלאומי חמת טבריה
על חוף הכנרת, קצת דרומית לטבריה, נמצאים כמה מהמעיינות החמים העוצמתיים בארץ. שבעה-עשר מעיינות מזרימים כאן מים בטמפרטורה של עד 60 מעלות, עשירים במינרלים במיוחד. האתר מחולק לשני חלקים שונים לגמרי, ושווה לשלב ביניהם.
מתחם חמי טבריה הוא מרכז מרחץ מודרני עם בריכות מחוממות פנימיות וחיצוניות, ג'קוזי וטיפולים. החלק הטיפולי מיועד למבוגרים, אבל יש גם בריכות שמתאימות למשפחות – כדאי לבדוק מראש אילו מתחמים פתוחים לילדים ומאיזה גיל, כי המדיניות משתנה בין עונות.
הגן הלאומי חמת טבריה, ממש ממול, הוא החלק שמפתיע את כולם. בתוכו נמצאת רצפת פסיפס מרהיבה של בית כנסת מהמאה הרביעית, ובמרכזה גלגל מזלות עם דמות הליוס במרכב – אחד הפסיפסים היפים שהתגלו בישראל. לצידו שרידי בתי המרחץ הקדומים ומוזיאון קטן. הביקור אורך כשעה, והוא בדיוק האורך הנכון לילדים.
איך בונים יום: בוקר בגן הלאומי, צהריים בטיילת טבריה או בחוף מהחופים המוסדרים, ואחר הצהריים במים החמים. מי שרוצה להרחיב ליום שלם באזור ימצא רעיונות נוספים במדריך שלנו להכנרת וטבריה עם ילדים.
ים המלח: המים החמים שאי אפשר לטבוע בהם
ים המלח אינו מעיין חם, אבל הוא שייך לרשימה מסיבה פשוטה: בחורף, כשבירושלים עשר מעלות, באזור עין בוקק ועין גדי יהיו עשרים ושתיים עד עשרים ושש, והמים נעימים לחלוטין. זו העונה הנכונה לבקר שם – בקיץ החום בלתי נסבל ומסוכן לילדים.
עבור ילדים זו אחת החוויות הפיזיקליות החזקות שיש: גוף שלא שוקע. שווה להסביר מראש שזה קורה בגלל ריכוז המלח האדיר (כ-34% מליחות, פי עשרה מהים התיכון), ושזה בדיוק אותו עיקרון שגורם לכך שביצה צפה במים מלוחים.
כללי ברזל עם ילדים:
- ללא צלילה, ללא התזות וללא משחקי מים. טיפה אחת בעין כואבת מאוד.
- משקפי שחייה או משקפי שמש – לא מזיק.
- אין להיכנס עם שריטות טריות או אחרי גילוח.
- לא לשתות, ולהיזהר כשהילד מכניס ידיים לפה.
- שהייה של 10–15 דקות מספיקה בהחלט, ואז מקלחת מתוקה – שיש בכל חוף מוסדר.
- להיכנס רק בחופים המוסדרים, בגלל סכנת הבולענים.
בוץ: המריחה בבוץ הכהה היא החלק שהילדים יזכרו. בחופים המוסדרים יש מתקני בוץ, ממתינים כעשר דקות עד שהוא מתייבש ואז שוטפים. חוויה מצוינת לתמונות, ומעשית – כדאי בגד ים כהה.
ספא עין גדי מציע בנוסף בריכות מים גופריתיים מחוממים, שאותן אפשר לשלב עם הכניסה לים. זו דרך טובה להתחמם אחרי המים המלוחים, ובחורף זה בדיוק מה שצריך.
את יום ים המלח אפשר לפתוח במסלול קצר בשמורת עין גדי – נחל דוד עד המפל הראשון הוא כעשרים דקות הליכה קלה, מתאים גם לילדים קטנים, ושם רואים יעלים וסביבה ירוקה שלא מסתדרת עם המדבר שמסביב. מדריך מורחב לאזור כולו תמצאו אצלנו בים המלח עם ילדים.
גן השלושה (הסחנה): לא מעיין חם, אבל נעים כל השנה
גן השלושה שבעמק המעיינות אינו מעיין תרמי, אבל המים שלו שומרים על טמפרטורה קבועה של כ-28 מעלות לאורך כל השנה – מה שהופך אותו לאחד המקומות הבודדים בארץ שבהם אפשר להיכנס למים גם באמצע החורף בלי להצטמרר. שלוש בריכות טבעיות בזו אחר זו, מים בצבע טורקיז, עצי דקל ומפלון קטן ביניהן.
האתר מתאים למשפחות במיוחד: יש דשאים גדולים, מתחם רדוד לילדים קטנים ומוזיאון ארכיאולוגי בשטח. בחורף הוא שקט יחסית, וזו העונה שבה הוא הכי יפה. אפשר לשלב אותו עם ביקור בשמורת עין חרוד או במעיינות הסמוכים – פירוט מלא יש במדריך שלנו לעמק המעיינות והגלבוע עם ילדים.
מה לארוז לטיול מים חמים
רשימת הציוד כאן שונה מזו של טיול מים רגיל בקיץ, ושני פריטים שנשכחים הם בדיוק אלה שחסרים אחר כך:
- שני בגדי ים לכל ילד. אחד נשאר רטוב וספוג ריח גופרית, והשני מציל את הנסיעה חזרה.
- שקית אטומה לבגדים הרטובים – ובאמת אטומה, לא שקית ניילון דקה.
- מגבת גדולה או חלוק לכל אחד, לא מגבת חוף דקה. בחורף זה ההבדל בין נעים ללא נעים.
- כפכפי ים עם אחיזה ולא כפכפי אצבע חלקים.
- בקבוקי שתייה אישיים ופירות או חטיפים מלוחים קלים.
- בגדים חמים ויבשים לחלוטין ליציאה, כולל גרביים וכובע.
- קרם הגנה – גם בחורף, במיוחד באזור ים המלח.
כמה זה עולה וכמה זמן זה לוקח
המחירים משתנים בין עונות ובין ימי חול לסופי שבוע, ולכן תמיד כדאי לבדוק באתר הרשמי של כל אתר לפני היציאה ולרכוש כרטיסים מראש – בחופשות ובחגים המתחמים מגיעים לתפוסה מלאה ונסגרים לכניסה. כמה כללי אצבע שיעזרו בתכנון: מתחם המים החמים הגדול הוא יום שלם ולא חצי יום; גן לאומי הוא כשעה עד שעה וחצי; וחוף מוסדר בים המלח מספיק לשעתיים כולל מקלחת והתארגנות. משפחות עם מנוי לרשות הטבע והגנים ייהנו מחיסכון משמעותי בגנים הלאומיים, ובחלק מהמתחמים הפרטיים יש הנחות לרכישה מקוונת מראש.
עוד אתרי מים חמים ששווה להכיר
- חמי יואב – ליד קריית מלאכי, מתחם בריכות מים מינרליים מחוממים. קטן ונוח, קרוב למרכז, ומתאים לאחר צהריים קצר ולא ליום שלם.
- חמי געש – צפונית להרצליה, מים גופריתיים שהתגלו בקידוח נפט. אתר מרפא במהותו; כדאי לבדוק מראש את מדיניות הגילאים.
- חמי זוהר ועין בוקק – בדרום ים המלח, שילוב של מים חמים, חופים מוסדרים וטיילת נוחה לעגלות.
- מעיינות עין פשחה (עינות צוקים) – לא חמים, אבל מים מתוקים ונעימים בשמורה יפהפייה בצפון ים המלח, מצוינים כעצירה משלימה.
בטיחות: מה שחשוב לדעת לפני הכניסה
- זמן שהייה: מים בטמפרטורה של 40 מעלות מעמיסים על מערכת הדם. לילדים – לא יותר מ-15 דקות רצופות, ואז הפסקה והרבה שתייה.
- גיל: תינוקות ופעוטות מתחת לגיל שנתיים אינם מתאימים למים תרמיים חמים. לכל אתר יש כללים משלו – בדקו באתר הרשמי לפני הנסיעה.
- שתייה: בחמים מזיעים בלי להרגיש. בקבוק אישי לכל ילד, וממלאים שוב ושוב.
- ארוחה: לא נכנסים למים חמים מיד אחרי ארוחה כבדה.
- החלקה: כפכפי ים עם אחיזה, לא כפכפי אצבע.
- תכשיטים: מים גופריתיים משחירים כסף. השאירו בבית.
- חורף: המעבר מהמים החמים לאוויר הקר הוא הרגע שבו מצטננים. חלוק, גרביים יבשים וכובע בתיק.
איך בונים את החורף
מי שרוצה לפרוס את העונה על פני כמה יציאות: דצמבר–ינואר מצוינים לים המלח ולעין גדי, כשהטמפרטורות שם אידיאליות; ינואר–פברואר הם הזמן של חמת גדר, כשהעמק ירוק והמתחם ריק יחסית; פברואר–מרץ מתאימים לגן השלושה ולעמק המעיינות, יחד עם הפריחה. אם נשארו ימים גשומים שבהם לא יוצאים כלל למים, אפשר להשלים עם מסלולי המפלים שמגיעים לשיאם בדיוק בעונה הזו, או עם פארקי המים והבריכות הטבעיות.
ולבסוף הטיפ הכי שימושי מכולם: המים החמים עובדים הכי טוב בסוף היום. סבב של טיול קצר בבוקר, ארוחת צהריים, ואז שעתיים במים – מסיים את היום עם ילדים רגועים, חמים ומרוצים, ועם נסיעה הביתה שבה כולם נרדמים במושב האחורי.
