כבר יותר מעשור מדברים על כך שהכול עובר לענן ושמרכזי הנתונים של הארגונים ייעלמו, אך הסקר מצייר תמונה אחרת. רק 7% מהארגונים מעדיפים לעבוד בעיקר בענן הציבורי, 55% עובדים במודל מאוזן בין תשתית פרטית לענן, ו-38% מעדיפים בעיקר תשתית פרטית. כמחצית מהוצאות התשתית עדיין מופנות לחומרה שבבעלות הארגון. לפי IDC, הענן משמש להשלמת התשתית הפרטית ולא להחלפתה.
הסקר נערך בחסות אינטל ביולי 2026, בקרב 375 מקבלי החלטות בתחום ה-IT בדרג דירקטור ומעלה, בעשר מדינות בצפון אמריקה, באירופה ובאסיה-פסיפיק. הוא בדק כיצד ארגונים מתכוננים לעידן סוכני הבינה המלאכותית (Agentic AI) - מערכות שאינן רק עונות על שאלות, אלא גם מבצעות משימות בעצמן, כמו שליפת מידע, הפעלת אפליקציות והרצת קוד.
גם בשאלת החומרה התמונה מורכבת יותר מהשיח המקובל. העמדה הנפוצה ביותר (50%) היא שגם המעבד (CPU) וגם מאיץ ה-GPU קובעים את ביצועי סוכני ה-AI. רק 11% רואים ב-GPU את הגורם הדומיננטי, ו-40% מעדיפים שרתים סטנדרטיים שאפשר להוסיף להם מאיצי GPU. במקביל, 58% ציינו כי מאיצי ה-GPU וה-AI הם הרכיב שסובל מלחץ המחירים הגבוה ביותר.
עוד עולה מהסקר כי ההתלהבות מהסוכנים בקרב החברות רבה, אך אינה מתוקצבת באופן תומך. 89% צופים שסוכני AI יהפכו לעומס עבודה קריטי בתוך 24 חודשים, אך רק 56% אומרים שהתשתית לכך מקבלת את משאבי התקציב הנדרשים, ואילו 19% אומרים שהיא מתוקצבת בחסר - השיעור הנמוך ביותר מכל קטגוריות התשתית שנבדקו. החסמים העיקריים הם תחרות מול השקעות אחרות (53%), מחסור בכישורים ובכוח אדם (50%) ואתגרי רגולציה ותאימות (48%).
סוכן AI אינו רק מריץ מודל: בדרך להשלמת משימה הוא שולף נתונים, מפעיל תוכנות, מריץ קוד ובודק הרשאות אבטחה, ולעתים קרובות עושה את כל אלה כמה פעמים. ה-GPU טוב במיוחד בהרצת המודל עצמו, בעוד המעבד מנהל את כל השאר. לכן, לפי אינטל, ככל שסוכני ה-AI יתרחבו, הביצועים והעלויות ייקבעו לא לפי שבב אחד אלא לפי היעילות שבה המערכת כולה משלימה את העבודה. בחברה מציינים כי ארגונים צריכים לתכנן כבר עכשיו את התשתית כמערכת שלמה, שבה כל רכיב עושה את מה שהוא טוב בו.
