לפי הודעת הלמ"ס (פרסום מספר 354/2026), בשנים 2018–2025 השתתפו בממוצע בכל שנה 3,163 בעלי תואר שלישי, ישראלים וזרים, במחקרי בתר-דוקטורט באוניברסיטאות בישראל. ב-2025 ירדה הפעילות המחקרית במסגרת זו: מספר המחקרים היה נמוך ב-60 לעומת השנה הקודמת, ומספר החוקרים הזרים נמוך ב-190.
בצד הישראלי נרשמה דווקא עלייה של 8.5% במספר החוקרים – 9.6% בקרב נשים ו-7.2% בקרב גברים. הגיל החציוני של החוקרים הישראלים עמד על 39, ללא הבדל בין גברים לנשים; הגיל השכיח בקרב החוקרות היה 36, לעומת 35 בקרב החוקרים.
בעלי תואר שלישי מיותר מ-70 מדינות עסקו במחקר בתר-דוקטורט בישראל. המדינה הבולטת ביותר היא הודו עם 52.0% מהחוקרים הזרים, ואחריה סין (8.9%), גרמניה (6.1%), ארצות הברית (3.7%), איטליה (3.4%), צרפת (2.9%), רוסיה (2.8%), וספרד וברזיל (1.5% כל אחת).
חלוקת תחומי המחקר מלמדת על דומיננטיות של מדעי הטבע: 55.2% ממחקרי הבתר-דוקטורט בוצעו בתחומים אלה – 27.6% במדעים ביולוגיים, 20.2% במדעים פיזיקליים ו-7.4% במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.
שיעור החוקרים הזרים, שעמד בממוצע על 46.5%, היה גבוה מהממוצע בכמה תחומים: מדעים פיזיקליים (73.0%), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (59.0%), הנדסה ואדריכלות (57.7%), חקלאות (50.4%) ומדעים ביולוגיים (48.4%).
שלב הבתר-דוקטורט נחשב לצומת מרכזי במסלול האקדמי, ובמידה רבה הוא שמזין את מצבת החוקרים העתידית של המוסדות. הירידה המתמשכת במספר החוקרים הזרים המגיעים לישראל מצטרפת לדיון הציבורי על מעמדה של המערכת האקדמית הישראלית בזירה הבינלאומית.
