עבור מ' (78), עולה חדשה מצרפת המתגוררת לבדה באשדוד, השנה האחרונה הפכה לסיוט מתמשך. ללא שליטה בשפה העברית וכשילדיה מתגוררים מעבר לים, היא החלה לסבול מכאבים קשים ונפיחות חריגה בידה השמאלית. תחילה עלה החשד שמדובר בקריש דם, אך התסמינים לא חלפו והכאבים הפכו לבלתי נסבלים.
בעברה התמודדה מ' עם סרטן השד לפני כ-30 שנה בצרפת: ניתוח, כריתה והקרנות אינטנסיביות לאזור בית השחי השמאלי, טיפולים שהותירו רקמה צלקתית ופגיעה עצבית ישנה. לפני כ-15 שנה חלה הישנות של סרטן השד, ויד שמאל הפכה לחצי משותקת בעקבות הטיפולים. כשנפיחות יוצאת דופן החלה להשתלט על הגפה, ד"ר שרה פארו, מומחית ברפואת משפחה במאוחדת, הבינה שמשהו אינו כשורה.
"כאשר מ' הגיעה אליי למרפאה עם נפיחות וכאבים, הרגשתי שמשהו בתמונה הקלינית לא מסתדר ושלא מדובר בעוד דלקת או קריש דם שגרתי. תחילה חשבתי שאולי חלה שוב הישנות של סרטן השד מהעבר, לכן הפניתי אותה להמשך טיפול במרכז המכונים ראם כדי לדגום ביופסיה ולעבור את כל הבדיקות הנדרשות ולהבין לאיזה כיוון טיפולי הולכים"
אמרה ד"ר שרה פארו, מומחית ברפואת משפחה במאוחדת

לאחר שהופנתה בדחיפות למרכז המכונים ראם של מאוחדת ברחובות, הגיעה מ' למרכז דימות ואורתופדיה אונקולוגית הפועל בקהילה תחת קורת גג אחת. שם פגש אותה ד"ר רון בטש, מנהל המכון לאורתופדיה אונקולוגית בראם רחובות במאוחדת ומנהל היחידה לאורתופדיה אונקולוגית במרכז הרפואי וולפסון. תוך ימים ספורים הושלם בירור מקיף שכלל CT ו-MRI, והתוצאות היו מדאיגות ביותר: בכתף התפתח גידול מסיבי וממאיר מסוג סרקומה, באורך של 8 עד 10 סנטימטרים, שעטף את מקלעת כלי הדם והעצבים הראשית של הזרוע והסתעף פנימה לעבר בית החזה.

"מדובר באירוע נדיר. סרקומה של הרקמה הרכה היא גידול נדיר המופיע בשכיחות של 4-5 מקרים לכל 100,000 איש בשנה, כשסרקומות הקשורות לקרינה מהוות כ-3% מכלל הסרקומות. בקרב נשים שורדות סרטן שד, קרינה נקשרת לעלייה של פי 3-8 בסיכון לפתח סרקומה באזור בית החזה, אך הסיכון נותר נמוך. ייתכן שההקרנות, שפגעו ברקמה בריאה לפני למעלה משלושה עשורים, הובילו לשינוי ב-DNA של הרקמה ובסופו של דבר להתפתחות הגידול האגרסיבי הזה"
הסביר ד"ר רון בטש
ההחלטה הטיפולית הייתה דרמטית: הגידול חדר עמוק לתוך כלי הדם והעצבים ולא ניתן היה להפרידו מהגפה. כדי למנוע פיזור גרורתי קטלני לא נותרה ברירה כירורגית.
"ישבנו איתה יחד ד"ר פארו ואני והסברתי לה בפשטות: 'כדי להציל את חייך אנחנו חייבים להוריד את היד'. היא הבינה מיד את גודל השעה והסכימה"
שיחזר ד"ר רון בטש
מ' הועברה להמשך טיפול דחוף במרכז הרפואי וולפסון, שם עברה ביופסיה, השלמת בירור ב-PET-CT וניתוח מורכב שבוצע על ידי ד"ר בטש. במהלכו בוצעה כריתה מלאה של הגפה העליונה השמאלית עד לקו בית החזה, ובמקביל נעשה שימוש בטכניקות ניתוחיות למניעת כאבי פנטום (כאבי רפאים של איבר קטוע).
בביקורת הראשונה שנערכה לה לאחרונה במכון בראם נרשמה הקלה עצומה. מ' הגיעה מחייכת ונקייה לחלוטין מכאבים, לאחר חודשים ארוכים של סבל.
"היא אומנם ללא יד שמאל, אבל היא חיה, אין גרורות בגופה והיא לא סובלת מכאבי פנטום. אם היינו מחכים עוד שבועות ספורים, הסרקומה הייתה מתפשטת, הופכת לגרורתית ותוחלת החיים שלה הייתה צונחת דרמטית"
ציין ד"ר רון בטש
למשך חמש השנים הקרובות תמשיך מ' במעקב אונקולוגי צמוד במרכז ראם של מאוחדת, לצד ליווי סוציאלי, טיפול פסיכולוגי וסיוע ביתי שיוענק לה בשל מגוריה לבדה. בנוסף מוביל ד"ר בטש חיבור לעמותת TOM (Tikkun Olam Makers), מיזם ללא כוונת רווח המפתח התקנים ואביזרי עזר מותאמים אישית לקטועי גפיים, שיאפשרו לה להתלבש, להסתרק ולשמור על עצמאותה המלאה בביתה.

"המקרה הזה ממחיש יותר מכל את חשיבות הערנות הקלינית בקהילה ואת הכוח של מרכז המאגד מספר מכונים ושירותים קריטיים תחת קורת גג אחת. השילוב בין רפואת המשפחה לבין זמינות מיידית של MRI ו-CT בקהילה הוא זה שהכריע את הכף ומנע טרגדיה"
סיכם ד"ר רון בטש