רקע: איך הגיעו החות'ים לבאב אל-מנדב
כדי להבין את משמעות הנאום של אל-עלימי צריך לחזור חודשיים אחורה. ביולי הכריזו החות'ים על "מצור ימי" על סעודיה, ומאז הם תוקפים את הממלכה בטילים ובכטב"מים ופוגעים בספינות סעודיות בים סוף – כך על פי אל-ג'זירה. סעודיה, שעד אז נמנעה מלהיגרר חזרה למלחמה, חזרה לתקוף מהאוויר, והפסקת האש שהחזיקה מאז אפריל 2022 התפוררה סופית. המלחמה שנמשכת כבר שתים-עשרה שנה חזרה למסלולה המלא.
ההתפתחות הדרמטית ביותר התרחשה בספטמבר: החות'ים השתלטו על עיר הנמל אל-מוח'א ועל האי מיון שבפתח מצר באב אל-מנדב, לאחר שכוחות הממשלה נסוגו בבהלה מחוף ים סוף. מדובר בהישג אסטרטגי מן המעלה הראשונה – שליטה בפועל על אחד משני צווארי הבקבוק של הסחר הימי העולמי, בשעה שהמצר השני, הורמוז, סגור בידי איראן מאז פברואר. יצוא הנפט הסעודי, שהוסט ברובו לנמל ינבוע שעל ים סוף, נמצא כעת בטווח ישיר של הכוח שמאיים לחנוק אותו.
הממשלה ניסתה להגיב: בתחילת ספטמבר כבשו כוחותיה את מחוז חיס, אך איבדו אותו בתוך ימים. באגף הדרומי, בחזית תעז, הצליחו הכוחות הממשלתיים ב-25 בספטמבר להשתלט "במבצע בזק" על ג'בל נומאן ודאר אל-נצר.
הנאום: גיוס כללי, חנינה, ויעד בשם צנעא
על רקע זה נשא אל-עלימי את נאומו הראשון מאז נפילת החוף, במסגרת נאומו בעצרת האו"ם. הוא קרא לתימנים ל"גיוס כללי ולהתגייסות לאומית, ולהתלכדות סביב הכוחות המזוינים והביטחון", ולהצטרף לשורותיהם דרך הערוצים הרשמיים. את היעד ניסח ללא היסוס:
"השבת מוסדות המדינה והחלת ריבונותה על כל שטח המולדת – עד צנעא. התקדמות זמנית או אובדן עמדה לא יסיטו את ההנהגה מיעד זה"
אמר רשאד אל-עלימי, ראש מועצת ההנהגה הנשיאותית של תימן
החלק השני של הנאום נועד לעורף האויב. אל-עלימי הכריז על חנינה כללית ל"מי שיעזוב את קבוצת החות'ים החל מתאריך הכרזת היוזמה". במילים אחרות: מי שיניח את הנשק כעת לא יועמד לדין. עורך ענייני תימן באל-ג'זירה, אחמד אל-שלפי, תיאר את הנאום כנושא "מסרים פוליטיים, צבאיים, אזוריים ובינלאומיים מרובים" – והמסר לחות'ים ברור: הממשלה מנסה לפצל את הכוח שלהם מבפנים דווקא ברגע שבו הוא נראה חזק מתמיד.
הפער בין השאיפה ליכולת עצום. הערכת האו"ם מ-2024 העמידה את מספר הלוחמים החות'ים על כ-350 אלף, והתנועה השולטת בצנעא מאז 2014 מנהלת כעת מערכה במקביל נגד הממשלה, נגד סעודיה ונגד הספנות בים סוף. הקריאה לגיוס כללי היא הודאה שהצבא הסדיר אינו מספיק למשימה.
חילופי האש עם סעודיה
לפי אל-ג'זירה, בלילה שבין חמישי לשישי שיגרו החות'ים שני טילים בליסטיים לעבר ח'מיס משיט שבדרום סעודיה – שם שוכן בסיס חיל האוויר המרכזי בחזית התימנית – ושני כטב"מים לעבר ריאד. הקואליציה בהובלת סעודיה הודיעה על "יירוט שני טילים בליסטיים ושני כטב"מים" וכי היא "עוקבת אחר האיומים הטיליים והכטב"מים ששוגרו לעבר הממלכה". ההגנה האזרחית הסעודית הפעילה התרעות בח'מיס משיט ובאבהא. בסך הכול, לפי הדיווחים, יירטה סעודיה השבוע שישה טילים בליסטיים, ובהם כאלה שכוונו לעבר טאיף – עומק הממלכה, לא רק אזור הגבול.
הצד החות'י מציג את התמונה במונחים אחרים לגמרי. בערוץ הטלגרם של דובר "הכוחות המזוינים התימניים", תא"ל יחיא סריע, פורסמו ב-19 בספטמבר הודעות על שני מבצעים: האחד נגד "אתרים רגישים בבירה הסעודית ריאד", והשני נגד מתקני ארמקו בינבוע, "באמצעות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים", שלטענת הדובר גרמו ל"שריפות גדולות" ביעדים. באותו ערוץ מתנהלת גם ספירה מדוקדקת של התקיפות הסעודיות: 28 תקיפות של מטוסי F-15 וטייפון שהמריאו מח'מיס משיט ומטאיף ביום אחד, ולאחר מכן 157 תקיפות וירי טילים על מארב, תעז, צעדה ואל-ג'וף.
הנתונים החות'יים אינם ניתנים לאימות עצמאי, אך עצם הפרסום השיטתי שלהם חושף את האסטרטגיה: להציג את סעודיה כמי שמפציצה מחוזות שלמים בעוד החות'ים "מגיבים" נגד יעדים צבאיים בלבד. זהו אותו נרטיב ששימש את התנועה במלחמת ים סוף מול ארה"ב וישראל, והוא מכוון כעת לדעת הקהל בעולם הערבי.
הזירה הבינלאומית: מועצת הביטחון, איראן ופסגת החירום
ב-25 בספטמבר פרסמה מועצת הביטחון של האו"ם הצהרה נשיאותית שהקריא שגריר צרפת ז'רום בונאפון בשם כל חברות המועצה. ההצהרה גינתה "בלשון החריפה ביותר את המשך התקפות החות'ים נגד סעודיה", כולל תקיפות נגד תשתיות ואזרחים, הביעה דאגה מ"הסיכונים לאזרחים וליציבות האזורית" והדגישה את חובת כיבוד חופש השיט בים סוף ובבאב אל-מנדב. עצם העובדה שההצהרה עברה פה אחד – כולל רוסיה וסין – מעידה עד כמה השליטה החות'ית על המצר מדאיגה גם את מי שאינם ידידי ריאד.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן מיהר להתנער מאחריות, בתגובה להאשמות כי טהראן עומדת מאחורי ההסלמה:
"הקבוצה אחראית למעשיה"
אמר מסעוד פזשכיאן, נשיא איראן
אך בריאד לא מסתפקים בהצהרות. הממלכה הודיעה על כינוס ישיבה צבאית דחופה עם טורקיה ופקיסטן, במסגרת הסכם ההגנה שנחתם בין המדינות – סימן לכך שסעודיה בוחנת מענה רחב יותר, ולא רק תקיפות מהאוויר.
משמעות: המערכה על המצר רק מתחילה
שלושה לקחים עולים מהשבוע הזה. ראשית, החות'ים אינם עוד מיליציה של הרים: הם כוח ששולט על שני צדי הכניסה הדרומית לים סוף, ומחזיק ביד אחת את יצוא הנפט הסעודי ובשנייה את הסחר בין אסיה לאירופה. שנית, ממשלת תימן המוכרת הבינה שהזמן פועל נגדה, ולכן היא מהמרת על מהלך כפול – גיוס המוני והצעת חנינה – שמטרתו לשחוק את החות'ים מבפנים לפני שתוכל להכריעם מבחוץ. ושלישית, סעודיה, שביקשה במשך ארבע שנים לצאת מתימן, נגררת חזרה אליה בנסיבות גרועות יותר מאלה שבהן נכנסה ב-2015: ללא הורמוז, עם מצר שני בסכנה, ועם יריב שמתגאה בפומבי בפגיעה במתקני ארמקו.
הקריאה "עד צנעא" של אל-עלימי היא בשלב זה הצהרת כוונות ולא תוכנית מבצעית. אבל היא מסמנת שהצד הממשלתי והסעודי ויתרו על ההנחה שאפשר לחזור להפסקת האש של 2022. המערכה הבאה תוכרע לא בנאומים באו"ם אלא בהרים סביב תעז, בחוף שבין חיס לאל-מוח'א, ובשאלה כמה לוחמים חות'ים יבחרו לקבל את החנינה במקום להמשיך להילחם.
