פתיח: המלחמה שחזרה בדלת האחורית
ביום שני, 28 בספטמבר, התכנס הפרלמנט התימני בישיבה מקוונת מורחבת בראשות היושב ראש סולטאן אל-ברכאני, ואישר את בקשתו של יושב ראש מועצת ההנהגה הנשיאותית, רשאד אל-עלימי, להכריז על גיוס כללי. ההחלטה, שנשענת על סעיף 37 בחוקה ועל חוקי ההגנה הלאומית והמילואים, נכנסה לתוקף מיידי ותעמוד "עד שייעלמו הסיבות שהצריכו אותה". במונחים תימניים מדובר בצעד שלא נראה כמותו מאז הפסקת האש של אפריל 2022, והוא מסמן שהממשלה המוכרת בינלאומית עוברת ממגננה לניסיון להכתיב את קצב המלחמה.
ההכרזה לא נולדה בחלל ריק. היא באה בסיומו של חודש שבו החות'ים כבשו את העיר אל-מח'א ואת האיים מיון, זוקר וחניש בדרום ים סוף, השלימו למעשה את השליטה על מצר באב אל-מנדב, ספגו מאות גיחות סעודיות, וירו טילים בליסטיים וטילי שיוט לעבר ריאד ומתקני ארמקו בינבוע. הזירה שנדמתה קפואה במשך ארבע שנים חזרה להיות המסוכנת ביותר בחצי האי ערב.
רקע: מהחוף המערבי לחוף הסעודי
המערכה הנוכחית נפתחה ב-6 באוגוסט, כאשר הדובר הצבאי של החות'ים, תא"ל יחיא סריע, הודיע כי "قواتنا المسلحة أطلقت عملية عسكرية" – "כוחותינו המזוינים פתחו במבצע צבאי" – לעבר החוף המערבי במחוזות תעז וחודיידה. בתוך שבועות נפלו אל-מח'א וד'באב, ולאחר מכן איי מיון וחניש, שמהם ניתן לצפות על נתיב הספנות הצר ביותר בין ים סוף למפרץ עדן. יורוניוז בערבית תיארה את הקרבות כ"העזים ביותר מאז הפסקת האש", והעריכה כבר ב-11 בספטמבר כי לפחות 500 בני אדם, רובם לוחמים, נהרגו, וכי כ-40 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם.
סעודיה, שהמצר הוא עורק החיים של יצוא הנפט שלה מינבוע ומיצואי הים האדום, הגיבה במהירות. בשבוע הראשון ביצע חיל האוויר הסעודי יותר מ-90 גיחות תקיפה בתעז ובחודיידה, וממשלת תימן החלה לדווח מדי יום על "פעולות מיקוד" נגד יעדים חות'יים. אלא שההצלחה הסעודית בזירה נתקלה בקיר בוושינגטון: לפי יורוניוז, יורש העצר מוחמד בן סלמאן שוחח פעמיים ב-10 בספטמבר עם הנשיא טראמפ וביקש תקיפות אמריקניות ישירות נגד החות'ים, וטראמפ סירב. ארה"ב הותירה בממלכה כ-200 אנשי צבא בתפקידי סיוע לא-קרבי, ולפי אותו דיווח יותר ממאה יועצים המספקים מודיעין וסיוע במיקוד יעדים; מפקד פיקוד המרכז, האדמירל בראד קופר, הגיע לריאד לסבב תיאום דחוף. המסר הרשמי היה ברור: וושינגטון תומכת בסעודים אך לא תיכנס למלחמה נוספת בתימן.
גוף: ארבעה ימים, 1,112 תקיפות
מה שהפך את השבוע האחרון לנקודת מפנה הוא השינוי בקצב ובאופי הפעולה הממשלתית. דובר הכוחות המזוינים התימניים, אל"מ מאג'ד אל-נזילי, הודיע ב-28 בספטמבר על 356 פעולות מיקוד נגד החות'ים בתוך 24 שעות, וב-30 בספטמבר כבר דיווח על 414 פעולות ביממה אחת. אל-ג'זירה סיכמה כי בארבעה ימים בוצעו 1,112 תקיפות – בחיל האוויר, בכטב"מים, בצלפים, בארטילריה ובמשגרי רקטות – בגזרות אל-כתאף ואל-בוקע וציר עלב בצעדה, באל-ג'וף, במארב, באל-ביד'א, בלחג', בחוף המערבי ובחרף ואל-טואל שבחג'ה. הצבא טען כי במהלך המערכה נפגעו 2,792 לוחמים חות'ים, הרוגים ופצועים, וכי בין ההרוגים ארבעה מומחים איראנים לטילים בליסטיים ולכטב"מים. הנתונים הללו, ראוי להדגיש, הם דיווחי הצד הממשלתי ולא אומתו באופן עצמאי.
ההסלמה מתרכזת במערב תעז. בערוץ החי של אל-ג'זירה דיווח מנהל המשרד בתימן ב-30 בספטמבר כי "העימותים נותרו מרוכזים במערב תעז ובצמתי קווי האספקה, ללא הכרעה אסטרטגית לאף צד", תוך שהתקיפות מן האוויר על עמדות החות'ים מתעצמות. הממשלה הודיעה על תקיפות אוויריות וארטילריות באזור אל-רביעי ממערב לעיר, כתגובה לירי חות'י על שכונות המגורים באל-דבה ולמתקפות בג'בל חבשי. הקרבות מאיימים על ציר עדן-תעז, המתואר כ"אחד מנתיבי האספקה העיקריים של כוחות הממשלה", והתפשטו למחוז לחג', לרכסי ההרים הצופים אל החוף ואל באב אל-מנדב.
המספרים האלה מעלים את השאלה שאל-ג'זירה שמה בכותרת ניתוחה מ-29 בספטמבר: האם התקיפות המרוכזות הן הכנה למבצע קרקעי כולל? הפרשן הצבאי-מדיני, רס"ן מוצטפא אל-קחאפה, השיב בחיוב וטען כי מבצע כזה "בלתי נמנע", וכי הוא מוכן דרך תקיפות ביותר מעשר גזרות ביום, ויצא לדרך משמונה צירים לפחות לעבר צעדה וצנעא, בגיבוי סעודי, במטרה "להשיב את המדינה ולסיים את ההפיכה החות'ית". תא"ל מוחמד אל-כומים העריך בזהירות רבה יותר כי הפעולות נועדו "לשחוק את היכולות החות'יות ולהכשיר את התנאים למתקפת-נגד ממשלתית", והצביע על כך שהכטב"מים "עשו עבודה עצומה" במשך יותר מחודשיים ומצליחים כעת לשבש את מרכזי הפיקוד של החות'ים.
ההסלמה בתימן במספרים
נתוני ארגון הבריאות העולמי, האו"ם והצדדים הלוחמים, 6 באוגוסט – 30 בספטמבר 2026
הנתונים לפי דיווחי הצדדים ולא אומתו באופן עצמאי. אינפוגרפיקה: מערכת
התגובה החות'ית: ריאד, ינבוע ומניין הגיחות
החות'ים, מצדם, אינם ממתינים. ב-24 בספטמבר פרסם יחיא סריע הודעה צבאית מקיפה על שני מבצעים: האחד נגד "هدفًا حساسًا في عاصمة العدوِّ السعوديِّ الرياض" – "יעד רגיש בבירת האויב הסעודי, ריאד" – והשני נגד מתקני ארמקו בינבוע, באמצעות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים. זהו החזרה המובהקת ביותר לדוקטרינת "ההרתעה ההדדית" של שנות המלחמה הגדולה: כל גיחה סעודית בתימן נענית בירי לעומק הממלכה.
ערוץ הטלגרם של הדובר הפך גם ללוח מודעות סטטיסטי. ב-27 בספטמבר דיווח סריע כי "شن الطيران الحربي السعودي خلال الـ24 ساعة الماضية 26 غارة جوية" – "חיל האוויר הסעודי ביצע ב-24 השעות האחרונות 26 גיחות תקיפה" בתעז, באל-ג'וף ובמחוזות נוספים, והעמיד את המניין המצטבר מאז תחילת ההסלמה על 1,085 גיחות. באותו יום, בשעה 11:29 בבוקר, תיעד הדובר לטענתו תקיפה של מטוס F-15 סעודי על שוק בתעז, שגבתה לדבריו כ-50 נפגעים, ותיאר אותה כ"جريمة نكراء" – "פשע מתועב" – נגד אזרחים. גם כאן מדובר בגרסת הצד החות'י, שסעודיה לא אישרה.
במקביל, מקורות ממשלתיים תימניים וסעודיים מדווחים על תגבורות חות'יות הנשלחות לחוף המערבי, לתעז, לאזור כהבוב שמול באב אל-מנדב ולמארב, בניסיון לבצר את ההישגים שהושגו באוגוסט. שר החוץ התימני פרסם ב-29 בספטמבר מאמר על "ציר טרור חדש" המתהווה באזור ים סוף, על רקע דיווחים בפייננשל טיימס ובאל-ערבייה על ברית מתהדקת בין החות'ים לתנועת א-שבאב הסומלית, ברית שגורמים אמריקניים כינו "מדאיגה מאוד".
המחיר האזרחי
מאחורי מניין התקיפות עומדים המספרים של ארגון הבריאות העולמי, שפורסמו ב-28 בספטמבר: 4,481 נפגעים בין 6 באוגוסט ל-26 בספטמבר, מהם 838 הרוגים – כמעט מאה נפגעים ביום בממוצע. ארגון ההגירה הבינלאומי מדווח על 145 אלף עקורים חדשים שנמלטו מקרבות החוף המערבי, לצד אלפי מקרי כולרה וחצבת בקרב העקורים. העיר מארב, שכבר קלטה מיליוני עקורים בעשור האחרון, מתרחבת שוב, והקהילה ההומניטרית מזהירה מפער מימון חמור. גוף מעקב תימני תיעד 1,033 הפרות מצד החות'ים בחודש אחד, בהן גיוס ילדים וחטיפות.
סיום: לאן הולכת המערכה
ההכרזה על גיוס כללי, בשילוב קצב תקיפות של מאות ביממה ותקיפת קווי האספקה החות'יים למארב, לאל-ג'וף ולתעז, מציירת תמונה של ממשלה המנסה להפוך את הפריצה החות'ית לבאב אל-מנדב מהישג אסטרטגי לנטל. אל-עלימי הצהיר במפורש כי היעד הוא צנעא, שבידי החות'ים מאז 2014. אלא שבין הצהרה למבצע קרקעי לעבר הבירה עומדים כמה מכשולים ברורים: הסירוב האמריקני להשתתף ישירות, יכולתם המוכחת של החות'ים להעביר את המלחמה אל תוך סעודיה, קווי חזית שלפי אל-ג'זירה אינם נעים לאף צד, ומחיר אזרחי שמצטבר במהירות. אם החות'ים ימשיכו לירות על ריאד וינבוע, ריאד תמצא את עצמה שוב בדילמה של 2019: להסלים בלי גיבוי אמריקני מלא, או לחפש תיווך עומאני מתחת לרעש הטילים. השבוע הקרוב, ובו ההיערכות בתעז ובלחג', יאמר אם הגיוס הכללי הוא הקדמה למערכה הקרקעית הגדולה מזה עשור או קלף לחץ במשא ומתן שעדיין לא נפתח.
