בשבת בלילה, 3 באוקטובר, עלה דובר הכוחות המזוינים של החות'ים, תת-אלוף יחיא סריע, לפלטפורמת X והודיע כי "הכוחות המזוינים התימניים ביצעו שתי פעולות צבאיות איכותיות במספר טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים" נגד מתקנים של חברת הנפט הסעודית ארמקו – האחד בבירה ריאד והשני באזור חֻ'רַיְס שבמזרח הממלכה, אחד משדות הנפט הגדולים בעולם. לדבריו, "שתי הפעולות השיגו את יעדיהן בהצלחה" וגרמו ל"פגיעות מדויקות" ול"שריפות גדולות". סרטונים שהופצו ברשתות ובערוצי טלגרם מקורבים לתנועה הראו עמוד עשן ואש סמוך למתקן ארמקו בריאד, ואל-ג'זירה דיווחה כי עשן ולהבות אכן נצפו באזור. הקואליציה הסעודית, מצדה, הגדירה את הטענות "מטעות", וריאד לא אישרה פגיעה.
תוך פחות מיממה הגיעה התשובה מהכיוון השני. ביום ראשון, 4 באוקטובר, הודיעו הממשלה התימנית המוכרת והקואליציה הסעודית על פתיחת מבצע קרקעי רחב-היקף – "מערכת השחרור", כפי שכינה אותו הצבא התימני – שבו משתתפים, לפי דיווחים של עיתונאים אמריקאים ומקורות בקואליציה, עשרות אלפי חיילים. ראש מועצת ההנהגה הנשיאותית, רשאד אל-עלימי, סיכם את ההחלטה במשפט אחד:
"מיצינו את כל ההזדמנויות להרגעה עם המיליציות החות'יות."
אמר רשאד אל-עלימי, ראש מועצת ההנהגה הנשיאותית של תימן
רקע: הפסקת האש שקרסה ביולי
כדי להבין את חומרת הרגע הזה צריך לחזור שלושה חודשים אחורה. הפסקת האש שתיווך האו"ם באפריל 2022 שרדה, בצורה רעועה, יותר מארבע שנים – גם כשהחות'ים הפכו למעשה למדינה-בתוך-מדינה בצפון תימן, גם כשהם ניהלו קמפיין נגד הספנות בים האדום ואף כשהחליפו מהלומות עם ישראל ועם ארצות הברית. ביולי 2026 קרסה ההפסקה, והלחימה בין החות'ים לכוחות הממשלה התחדשה, בעיקר במחוז תעז שבדרום-מערב המדינה.
החות'ים היו אלה שניצלו את האימפולס הראשון. באמצע ספטמבר הם השתלטו על עיר הנמל מוחא שלחוף הים האדום ועל איים אסטרטגיים במצר באב אל-מנדב, ולמעשה הרחיבו את אחיזתם על אחד מצווארי הבקבוק החשובים בסחר העולמי. בכך נוצרה מציאות חדשה: לא עוד איום על ספינות מרחוק, אלא שליטה פיזית על חופי המצר משני צדיו של נתיב שעובר בו חלק ניכר מיצוא הנפט הסעודי והסחר בין אסיה לאירופה.
סגן נשיא תימן, עבדאללה אל-עלימי באוזיר, תיאר את המצב כך: החות'ים משתמשים בספנות "ככלי סחיטה" ו"לוקחים כבני ערובה את הכלכלה העולמית כולה". דובר הצבא התימני, תת-אלוף מאג'ד אל-נזילי, הוסיף אזהרה בכיוון אחר – לדבריו, מערכי הנשק החות'יים "מהווים איום חמור על נתיבי הטיסה הבינלאומיים" ו"מסכנים את בטיחות התעופה האזרחית".
"המצור במצור": ההיגיון החות'י
ההודעה של סריע על ארמקו לא באה בחלל ריק, והוא דאג למסגר אותה כתגובה. בהודעתו ציין כי המתקפה באה "בתגובה לתקיפות הסעודיות שביצעה הממלכה ב-12 השעות האחרונות" – יותר מ-50 תקיפות אוויריות וטילים, לטענתו, על צנעא ועל המחוזות אל-ג'ווף, תעז, עמראן, חג'ה וצעדה. הוא הוסיף מספר מצטבר שנועד להציג את החות'ים כמי שמתגוננים: 1,460 תקיפות וטילים סעודיים מאז שההסלמה "התעצמה" ב-3 בספטמבר.
הפעולה נגד ריאד וחֻ'רַיְס היא חוליה בשרשרת. בסוף ספטמבר תקפו החות'ים מתקני ארמקו בנמל ינבוע שלחוף הים האדום – סעודיה דיווחה אז על יירוט שישה טילים בליסטיים וללא נזק – וב-1 באוקטובר הם טענו לתקיפת תחנת כוח באזור אל-מדינה. במקביל, חזר סריע על הנוסחה שהוא משמיע מאז הקיץ:
"אנו ממשיכים במשוואת 'המצור במצור' עד שבירתו מעל תימן."
אמר תת-אלוף יחיא סריע, דובר הכוחות המזוינים של החות'ים
כלומר – כל עוד נמלי תימן והמרחב האווירי שלה חסומים, החות'ים יטילו "מצור" משלהם על כלכלת הממלכה: על צינורות הנפט, על הנמלים ועל שדות התעופה.
האסטרטגיה הזו מוכרת היטב מהשנים 2019–2022, אבל יש בה היום שני רכיבים חדשים. הראשון הוא הניסיון שצברו החות'ים בשנות המערכה בים האדום ובמטחים לעבר ישראל – טילים ארוכי-טווח ורחפנים בעלי כושר שיוט משופר. השני הוא השליטה הפיזית במוחא ובאיי באב אל-מנדב, שמאפשרת להם, בשעת הצורך, לאיים לא רק על סעודיה אלא על כל הסחר הימי העובר במצר. זו הסיבה שבה מתקפת-הנגד של הממשלה התימנית מוגדרת, קודם כול, כמבצע להחזרת השליטה במצר.
המתקפה הקרקעית: מספרים, חזיתות ומטרות
הקואליציה הסעודית פרסמה ביום ראשון מאזן יומי יוצא דופן: 97 "פעולות תקיפה מדויקות" נגד כוחות החות'ים בחזית טור אל-באחה ובציר תעז, לפחות 260 לוחמים חות'ים הרוגים ו-44 כלי רכב צבאיים שהושמדו או הושבתו. הצבא התימני הנתמך בידי סעודיה הרחיק לכת עוד יותר וטען ל-700 הרוגים חות'ים בתוך 24 שעות. אל-ג'זירה הדגישה כי לא יכלה לאמת את הנתונים הללו באופן עצמאי, והחות'ים עצמם לא התייחסו למספרים – אך פרסמו באותו יום הודעה משלהם, שלפיה הגנתם האווירית "התמודדה" עם שתי מערכות של מטוסי F-15 סעודיים בשמי תעז, הודעה שנועדה לאותת כי גם הכוח האווירי של הממלכה אינו חסין.
מפת הקרבות מתרכזת כרגע בדרום-מערב: ציר תעז–עדן, שהחות'ים שולטים בחלקו ומנסים לחנוק את הקשר בין עיר המחוז הנצורה לבירת הממשלה הזמנית; רכסי ההרים מצפון לתעז, ובהם ג'בל באזל, שכוחות הממשלה דיווחו על כיבושו כבר בסוף ספטמבר; ואזורי אל-וואזעיה, מפרק מאוויה, אל-ד'וכרה, חיפאן וגֻ'ראב. היעד המוצהר הראשון הוא מוחא והאיים – כלומר, פריצת האחיזה החות'ית בבאב אל-מנדב. היעד השני, הרחוק והשאפתני יותר, הוא צנעא, שבידי החות'ים מאז ספטמבר 2014.
אל-עלימי הכריז עוד ב-26 בספטמבר על "גיוס כללי ונפיר לאומי", ופתח במקביל פתח לחנינה למי שיערקו משורות החות'ים – צעד שמלמד כי הממשלה מקווה לפגוע לא רק בכוח הצבאי של התנועה אלא גם בלכידות השבטית שעליה היא נשענת. ב-4 באוקטובר הפך הגיוס למבצע.
וושינגטון מהססת, ריאד לוחצת
המערכה הזו אינה רק תימנית וסעודית. לפי דיווח של העיתונאי ברק רביד באתר אקסיוס, שר ההגנה הסעודי, הנסיך ח'אלד בן סלמאן, ביקש משר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' בשיחה ב-2 באוקטובר שארצות הברית תצטרף בתקיפות אוויריות. וושינגטון סירבה בשלב זה למעורבות צבאית ישירה, אך מספקת מודיעין וסיוע בבחירת מטרות. בפיקוד המרכזי האמריקאי (CENTCOM) הביעו הסתייגות מהמבצע, מתוך תפיסה שתימן היא הסחת דעת מהמוקד האיראני. ובכל זאת, גורמים אמריקאים רמזו כי העמדה "עשויה להשתנות אם המבצע ייתקל בקשיים" – משפט שהצד הסעודי בוודאי רשם לפניו.
סביב המערכה נבנה גם מעטפת אזורית: פקיסטן וטורקיה מתאמות עם ריאד סיוע הגנתי במסגרת הסכם ההגנה המשותפת של מכה; צרפת הודיעה על הצבת חיילים לאבטחת מסוף הנפט בינבוע, תוך הדגשה שאינה מצטרפת ללחימה; ומועצת שיתוף הפעולה של המפרץ גינתה את ההסלמה כ"הפרה בוטה" של ריבונות סעודיה. איראן, מצדה, הכחישה מעורבות והציעה הצעה להפסקת אש – הצעה שלפחות כרגע אין לה קונים לא בריאד ולא בעדן.
המחיר: 146 אלף עקורים ו-18 מיליון רעבים
מאחורי מאזני ההרוגים והטילים עומדת אוכלוסייה שכבר שתים-עשרה שנים חיה במלחמה. לפי נתוני האו"ם, יותר מ-146 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם מאז חידוש הלחימה ביולי, רובם מתעז; יותר מ-3,000 נמלטו בסירות לג'יבוטי. יוניסף אימתה עד כה 15 ילדים הרוגים, 14 פצועים ו-3 נעדרים. ברמה הלאומית, 18.3 מיליון תימנים סובלים ממחסור חמור במזון, 2.2 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש סובלים מתת-תזונה חריפה, ויותר מ-22 מיליון בני אדם זקוקים לסיוע הומניטרי. כל יום של "פעולות תקיפה מדויקות" ושל מטחים על ארמקו מוסיף לשורות הללו.
לאן זה הולך
שלושה דברים ראוי לעקוב אחריהם בימים הקרובים. הראשון הוא האם הממשלה התימנית אכן מצליחה לפרוץ לכיוון מוחא – מבצע חוף נגד כוח שהוכיח בעשור האחרון יכולת הגנה עיקשת בשטח הררי ובנוי. אם המבצע ייתקע, הלחץ הסעודי על וושינגטון להצטרף יגבר, ואיתו הסיכון להתרחבות. השני הוא היקף הפגיעה בארמקו: עד כה הממלכה טוענת שאין נזק של ממש, אבל כל פגיעה מאומתת במתקן אנרגיה בריאד או בחֻ'רַיְס תשנה את שוק הנפט ואת סדר העדיפויות של ממשלות המערב בן לילה. השלישי הוא איראן: האם טהראן, שמכחישה מעורבות, תמשיך לספק לחות'ים את האמצעים לתקיפות ארוכות-טווח – או תעדיף, במצבה הנוכחי, לרסן אותם.
סריע סיכם את הודעתו בשבת בהבטחה ש"הפעולות יימשכו". אל-עלימי סיכם את שלו בקביעה שלא נותרו הזדמנויות להרגעה. בין שני המשפטים הללו, על ציר תעז–עדן ובמימי באב אל-מנדב, נקבע כעת האם הסבב הזה יסתיים כעוד פרק במלחמה הארוכה של תימן – או כתחילתה של מלחמה אזורית שבה הנפט הסעודי, הסחר העולמי והעימות עם איראן נפגשים במצר אחד צר.
