פרשנות שטח
"שעת האפס"
ביום שני, 5 באוקטובר, הודיע ראש מועצת ההנהגה הנשיאותית של תימן, רשאד אל-עלימי, על פתיחת מבצע "פג'ר אל-ימן" – "שחר תימן". כלי התקשורת הממשלתיים כינו את ההודעה "שעת האפס" לשחרור כל השטחים שבידי החות'ים, ואל-עלימי הגדיר את מטרת המבצע כ"החזרת מוסדות המדינה ושחרור צנעא". זו הפעם הראשונה מאז הפסקת האש בחסות האו"ם באפריל 2022 שבה ממשלת תימן מכריזה בגלוי על מערכה שהיעד הסופי שלה הוא הבירה, המוחזקת בידי החות'ים מאז ספטמבר 2014.
דובר הכוחות המזוינים התימניים, אל"מ מאג'ד עבדאללה אל-נזילי, הציג בסוף היום הראשון תמונת מצב מספרית שאפתנית: 1,122 תקיפות מדויקות בארבע גזרות – צעדה, אל-ג'וף, תעז והחוף המערבי – באמצעות מטוסים, כטב"מים, ארטילריה ורקטות. לדבריו "נוטרלו" 1,747 לוחמים חות'ים, 364 כלי רכב ואמצעי לחימה הושמדו או הושבתו, וחמישה כטב"מים חות'ים יורטו מעל תעז. הקואליציה בראשות סעודיה הודיעה מצדה כי הקצתה למבצע 100 מטוסי קרב בשלב הפתיחה וכי תקפה 324 "מטרות בעלות ערך גבוה", וכי היא מספקת סיוע אווירי רצוף ו"מגינה על ביטחון השיט בבאב אל-מנדב". דובר הקואליציה, אלוף תורכי אל-מאלכי, הודיע במקביל על מבצע נפרד נגד "מטרות חות'יות לגיטימיות" במחוז חודיידה.
מהלך היום הראשון, כפי שדווח בערוצים הערביים, היה מהיר במפתיע. בשעה 10:00 בבוקר הודיעו הכוחות הממשלתיים על השתלטות על נפת ד'ובאב ועל עמדות שולטות סמוך למצר, בחיפוי אווירי. ב-11:20 הוכרז כי הכוחות הגיעו אל חוף באב אל-מנדב עצמו וכי שדה התעופה בד'ובאב "בשליטה מלאה", כשמאות לוחמים חות'ים מכותרים וחלקם נמלטים בסירות. בשעה 13:00 הודיעה ממשלת תימן על "מתקפה אסטרטגית לעבר צנעא" באמצעות "יכולות מתקדמות" שלא פורטו, והחות'ים אישרו שהבירה הופצצה. ובשעה 18:00 הגיעה ההודעה המרכזית: העיר אל-מח'א, נמל הקפה ההיסטורי על חוף ים סוף, נכבשה חזרה לאחר "קרבות עזים", עם "עשרות הרוגים ופצועים" בשורות החות'ים ושבויים. במחנה אל-עמרי הונף דגל הממשלה, והכוחות החלו לנוע צפונה לעבר נפת אל-ח'וח'ה שבמחוז חודיידה. גם בגזרת מארב דווח על התקדמות בחזיתות הדרומית והצפון-מערבית.
מה הוביל לכאן: ספטמבר שבו המצר נפל
כדי להבין את משמעות המבצע צריך לחזור חודש אחורה. בתחילת ספטמבר פתחו החות'ים במתקפה משלהם בחוף המערבי – הקרבות העזים ביותר מאז 2022, שגבו לפי מקורות משני הצדדים לפחות 500 הרוגים, רובם לוחמים. דובר הצבא החות'י, יחיא סריע, הודיע אז כי "כוחותינו המזוינים פתחו במבצע צבאי בכמה מנפות החוף המערבי". בתוך ימים השלימו החות'ים השתלטות על האי מיון (פרים) שבלב המצר, לאחר נסיגת כוחות הממשלה; על העיר ד'ובאב הסמוכה למצר; על איי זוקר וחניש הגדול והקטן; ועל אל-מח'א עצמה, לצד אל-ח'וח'ה וחיס במחוז חודיידה וארבע נפות במחוז תעז. כ-40 אלף אזרחים נעקרו מבתיהם בתעז ובחוף המערבי עד 7 בספטמבר.
הבכיר הפוליטי החות'י חזאם אל-אסד ניסה להרגיע בנוגע לשיט במצר:
אין סיבה לשום דאגה בינלאומית
אמר חזאם אל-אסד, בכיר פוליטי חות'י
אבל בריאד ראו זאת אחרת. ב-10 בספטמבר התקשר יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן פעמיים לנשיא טראמפ וביקש תקיפות אמריקאיות ישירות נגד החות'ים – ונענה בשלילה פעמיים. וושינגטון, שהעדיפה לרכז את מאמציה בבלימת איראן ובמצר הורמוז, הציעה במקום זאת שיתוף מודיעין, נתוני מטרות וכ-200 יועצים צבאיים שכבר ישבו בסעודיה. במועצת הביטחון, בישיבת חירום ב-12 בספטמבר, דרש השגריר הסעודי עבד אל-עזיז אל-ואסל "עמדה ברורה ונחרצת" נגד התקפות החות'ים. בטהראן, לעומת זאת, שיבח יועץ המנהיג העליון מוחמד מח'בר את "הניצחון המהדהד" של החות'ים, והציג אותו כהוכחה ש"ביטחון אינו נקנה בכסף".
השבוע שבו הדברים התפוצצו: המדינה, ארמקו והחלטת ריאד
ההסלמה שהביאה את ריאד להחלטה לצאת למבצע קרקעי התרחשה בשבוע האחרון. ביום חמישי, 2 באוקטובר, בשעה 5:11 בבוקר, נפגעה תחנת חלוקת החשמל טיבה במדינה – התחנה המספקת חשמל למסגד הנביא, מהאתרים הקדושים ביותר באסלאם. אל-מאלכי הודיע כי "החקירה והראיות שאספו הגורמים המוסמכים אישרו את מעורבות המיליציה החות'ית" וכינה זאת "מעשה טרור פחדני" נגד מתקן אזרחי; שנאי אחד ניזוק, הרשת לא הושבתה. ההאשמה גררה גינויים מטורקיה, קטר, הליגה הערבית ואל-אזהר. החות'ים דחו אותה מכל וכל: סוכנות סבא שבשליטתם כינתה את ההאשמה "שקר" שנועד לגבות טענות קודמות, וסריע הדגיש שהמבצעים של החות'ים מכוונים אל "מתקני הנפט והבסיסים הצבאיים" והם "רחוקים לחלוטין מהמקומות הקדושים".
יממה לאחר מכן, ב-3 באוקטובר, הודיע סריע על תקיפת מתקן של ארמקו בריאד בטילים בליסטיים וכטב"מים: "המבצע השיג את מטרתו בהצלחה, מה שהוביל להתלקחות אש במוקדים שהותקפו". רויטרס וסוכנות הידיעות הצרפתית דיווחו על עדי ראייה שראו עשן ואש ליד מתקן ארמקו בבירה הסעודית; ריאד לא הגיבה רשמית. סריע הציג את התקיפה כתגובה לגל של 60 תקיפות אוויריות על צנעא ומחוזות נוספים בתוך 24 שעות, שהביאו לדבריו את סך התקיפות על תימן ל-1,420, וטבע את הנוסחה שתלווה את החות'ים במערכה הזו:
מצור במצור, והסלמה בהסלמה
— יחיא סריע, דובר הצבא החות'י
ב-4 באוקטובר כבר דווח, בהסתמך על אקסיוס, שההנהגה הסעודית אישרה ימים קודם לכן מבצע רחב שתוכנן במשך שבועות, שמטרתו לסלק את החות'ים מרצועת החוף המאפשרת שליטה במצר. וושינגטון, שסירבה פעמיים להשתתף ישירות, הבהירה שהעמדה "עשויה להשתנות אם המבצע הסעודי ייתקל בקשיים". בינתיים, לפי אותם דיווחים, העביר הצבא האמריקאי לסעודים מעל 200 מטרות חות'יות בתוך שבועיים. עם פתיחת המבצע אמר מזכיר המדינה מרקו רוביו כי מדובר ב"מתקפת-נגד להחזרת שטח" שוושינגטון ציפתה לה, ובכיר אמריקאי אישר שארצות הברית מספקת סיוע בתכנון, מודיעין ותדלוק אווירי, ושכ-200 יועצים אמריקאים עובדים במרכזי התכנון הסעודיים ומסייעים בבחירת מטרות. סעודיה סיכמה את עמדתה במשפט אחד:
החות'ים בחרו בהסלמה ודחו את השלום
— עמדת הקואליציה בראשות סעודיה
גרסת צנעא: "תעמולה שמסתירה תבוסות"
החות'ים, כצפוי, מספרים סיפור הפוך לגמרי. בערוצים שלהם הוכחשה כל אובדן שטח, וההודעות הממשלתיות כונו "ניסיונות תעמולה שמסווים תבוסות חוזרות ונשנות". יתרה מזו, הם הכריזו על כיבושים משלהם במחוז תעז – נפות אל-מעאפר ואל-מואסט – וטענו שלוחמיהם הגיעו עד לביתו של אל-עלימי במחוז ולביתו של סולטאן אל-ברכאני. גורמים שאינם חות'ים אישרו כי העיר א-תורבה, השנייה בגודלה במחוז תעז, נמצאת בידי החות'ים, ומכון חקר המלחמה האמריקאי העריך שהחות'ים ממשיכים להתקדם בגזרות אחרות גם בעוד הממשלה מתקדמת בחוף.
במקביל הכריז סריע על שלושה מבצעים נגד סעודיה בטילים ובכטב"מים, שכוונו לפי הודעתו לנמל התעופה המלך ח'אלד בריאד, לבית הזיקוק של ארמקו ברבּיע' על חוף ים סוף, לנמל התעופה באבהא, לבסיס ח'מיס משיט ולעמדות בנג'ראן ובג'יזאן. אין אישור סעודי לפגיעות, אבל עצם הפריסה הגיאוגרפית – מהבירה ועד הגבול – נועדה להעביר מסר שהחות'ים שומרים על יכולת להכאיב בעומק הממלכה גם כשהם סופגים מכה בחוף. זהו אותו היגיון שאפיין את המערכה בים האדום מאז סוף 2023: החות'ים אינם צריכים לנצח בקרב כדי להכתיב את מחיר המלחמה.
ניתוח: מה באמת הושג, ומה עומד למבחן
שלוש הערות זהירות על הצהרות הניצחון. ראשית, הכוחות הממשלתיים לא כבשו שטח חדש – הם החזירו לעצמם בתוך יום את מה שאיבדו בתחילת ספטמבר, בעיקר ד'ובאב, שדה התעופה ואל-מח'א. העובדה שהחות'ים נסוגו מהם במהירות כזו מרמזת שלא היה בכוונתם להחזיק בעיירות חוף חשופות מול עליונות אווירית של מאה מטוסים, אלא לנצל אותן כקלף מיקוח. האי מיון, הנקודה שבאמת שולטת במצר, לא הוזכר בהודעות הממשלה כמי שהוחזר. שנית, המספרים – 1,747 "מנוטרלים" ביום אחד – מגיעים ממקור אחד בלבד, ואין להם אימות עצמאי; מערכות קודמות של הממשלה, כפי שהזכירו פרשנים בערוצים הערביים, הסתיימו הרחק מהיעדים שהוכרזו. שלישית, המבחן האמיתי אינו החוף אלא היכולת של המחנה האנטי-חות'י – כוחות הממשלה, הכוחות המשותפים של טארק צאלח בחוף המערבי והמועצה הדרומית – לפעול כגוף אחד. כפי שסיכם פרשן אחד שצוטט ביורונויז בערבית, הצלחת המערכה "תישאר תלויה ביכולת של הכוחות המתנגדים לחות'ים לאחד את שורותיהם ולתאם".
מעבר לשדה הקרב, המבצע משנה את כללי המשחק האזוריים. סעודיה, שמאז 2022 ניסתה לצאת מתימן בהסכם, חזרה אליה בכוח מלא – ועשתה זאת לאחר שוושינגטון סירבה לה פעמיים. היא נכנסת למערכה שמחירה ידוע: טילים על ריאד, רבּיע' ואבהא, ולחץ על מתקני ארמקו שהעולם זוכר מאז 2019. ארצות הברית מצדה בחרה בעמדת ביניים – יועצים, מודיעין ותדלוק, בלי להטיל פצצה אחת – ומותירה לעצמה דלת פתוחה להצטרף "אם המבצע ייתקל בקשיים". ואיראן, שעודדה את החות'ים לאחר ספטמבר, רואה בחזית התימנית מכפיל כוח זול למאבקה סביב הורמוז.
הרמטכ"ל התימני, אלוף צע'יר בן עזיז, הבטיח שהמבצע "יימשך עד שחרור כל שעל". ראש הממשלה שאיע מחסן א-זנדאני כבר דיבר על "צעדים ביצועיים דחופים לנרמול המצב" באזורים שהוחזרו – סימן לכך שבעדן מבינים שהחזקת השטח קשה מכיבושו. בצנעא, לעומת זאת, הנוסחה של סריע נותרה בעינה: הסלמה בהסלמה. השאלה שתוכרע בשבועות הקרובים אינה אם הממשלה תחזיק באל-מח'א, אלא האם המבצע ייעצר על קו החוף – או שהוא אכן, כפי שהכריז אל-עלימי, הצעד הראשון בדרך לצנעא. ההיסטוריה של המלחמה הזו, מ-2015 ועד היום, מלמדת שבין ההכרזה לבירה עוברות שנים.
