ישבתי לשיחה עם יגאל שושן יועץ כיבוי אש ותיק, מכיר את עולם הבטיחות באש משני הצדדים. במשך שנים שירת כקצין כבאות וכמפקח מניעת דליקות, והיום הוא מייעץ ליזמים, לבעלי עסקים, למוסדות ולמנהלי מבנים. הוא גם מדריך מוסמך וחבר בעמותה הישראלית למיגון בפני אש. ביקשנו ממנו להסביר מה בעצם כתוב בתיק שטח, ולמה כל כך הרבה עסקים מזניחים אותו.
נתחיל מהבסיס. מה זה תיק שטח?
תחשוב על מפת דרכים למקרה חירום. יש בתיק תשריט של המבנה והסביבה שלו, דרכי הגישה לרכבי כיבוי, מיקום ברזי הכיבוי וההידרנטים, ומיקום לוחות החשמל הראשיים והמפסקים של הגז והמים. מפורטים בו גם מערכות הגילוי והכיבוי, דרכי המילוט, החומרים המסוכנים שמאוחסנים בשטח ואנשי הקשר שאפשר להשיג בכל שעה. כל מה שצוות כיבוי צריך לדעת לפני שהוא נכנס לבניין שהוא רואה בפעם הראשונה.
זה נשמע כמו עוד טופס בירוקרטי.
על הנייר אולי. אבל תדמיין צוות שמגיע בשלוש לפנות בוקר למרלו״ג גדול. הם לא יודעים איפה ברז הגז הראשי, אם יש במחסן האחורי חומרים דליקים או איזה שער מוביל למעבר שרכב כבאות יכול לעבור בו. כל דקה שעוברת על בירור כזה היא דקה שבה האש מתפשטת. תיק שטח טוב חוסך את הדקות האלה, ולפעמים זה ההבדל בין מחסן אחד שנשרף לבין מבנה שלם.
אז איפה הבעיה?
הבעיה היא שרוב העסקים מכינים תיק שטח פעם אחת, בדרך כלל במסגרת רישוי העסק, ושוכחים ממנו. אבל מבנה הוא דבר חי. מוסיפים קומת גלריה, מעבירים מחסן לצד השני של החצר, ומתחילים לאחסן חומרי ניקוי בכמויות גדולות. המבנה משתנה, והתיק ממשיך לתאר מבנה שכבר לא קיים.
ותיק לא מעודכן עדיף על כלום, לא?
לא בהכרח. אני חושב שלפעמים הוא אפילו מסוכן יותר, כי הכבאים סומכים על מה שכתוב בו. דלת חירום שכבר לא קיימת או מחסן חומרים שהועבר יכולים להוביל צוות בדיוק למקום הלא נכון. כשאין תיק בכלל, לפחות יודעים שצריך לברר.
על מי בכלל חלה החובה להכין תיק שטח?
בעיקר על מבנים שבהם רמת הסיכון גבוהה יותר: מבני תעשייה ואחסון, מרלו״גים, מבני ציבור ומוסדות, מרכזים מסחריים ובניינים גבוהים. רוב העסקים פוגשים את הדרישה בתהליך רישוי העסק או בחידוש הרישיון, כשרשות הכבאות מבקשת לראות את התיק.
ומתי צריך לעדכן אותו?
בכל פעם שמשהו מהותי משתנה. אלה ארבעת המצבים שאני הכי ממליץ לשים לב אליהם:
שיפוץ, תוספת בנייה או שינוי בחלוקה הפנימית, כי דרכי המילוט והגישה כבר לא תואמות את התשריט.
שינוי בסוג החומרים או בכמויות שמאוחסנות, כי רמת הסיכון ומיקום הסכנה השתנו.
התקנה או החלפה של מערכות כיבוי וגילוי, כי הכבאים צריכים לדעת מה פועל ואיפה נמצאת הבקרה.
חילופי אנשי קשר ובעלי תפקידים, כי בחירום אין זמן לחפש את מי שמחזיק במפתח.
יש בעלי עסקים שרואים בכל זה עוד מכשול בדרך לרישיון. מה אתה אומר להם?
שזו בעצם הזדמנות. כשמכינים תיק שטח ברצינות, עוברים על המבנה מטר אחרי מטר, ובהרבה מקרים מגלים בדרך ליקויים שאף אחד לא שם לב אליהם: יציאת חירום חסומה במשטחים, מטף שפג תוקפו, גלאי שנותק בשיפוץ האחרון. בפועל זה סקר סיכונים קטן שמגיע כחלק מהתהליך.
ומה עם הצד השני, תיקים שמכינים מהר ובזול?
אני רואה את זה לא מעט. תיק שנכתב על בסיס תבנית גנרית, בלי סיור יסודי בשטח. אולי הוא יעבור ביקורת, אבל לא יעזור הרבה ביום שבאמת יצטרכו אותו. מי שמחפש הכנת תיק שטח הכנת תיק שטח צריך לוודא שהעבודה כוללת סיור מלא במבנה ושיחה עם מי שמכיר את הפעילות השוטפת. חשוב גם שתהיה כתובת ברורה לעדכונים כשמשהו משתנה.
אם בעל עסק קורא את הכתבה הזו עכשיו, מה הדבר הראשון שכדאי לו לעשות?
להוציא את תיק השטח מהמגירה ולעבור עליו כשהמבנה מול העיניים. אם התשריט לא תואם את מה שרואים, אם הטלפון של איש הקשר שייך לעובד שעזב לפני שנתיים, או אם אף אחד לא יודע איפה הקלסר בכלל, זה הזמן לטפל בזה. עדיף לגלות את הפערים עכשיו מאשר כשהכבאים כבר בשער.
בשורה התחתונה
תיק שטח הוא לא עוד מסמך לרשויות, אלא הכלי הראשון שצוות כיבוי פותח כשהוא מגיע למבנה שהוא לא מכיר. הוא שווה משהו רק אם הוא משקף את המבנה כפי שהוא היום: דרכי הגישה, מפסקי החשמל והגז, החומרים המסוכנים ואנשי הקשר. המסקנה של שושן פשוטה: תיק שטח צריך להיות מוכן על סמך סיור אמיתי בשטח, ולהתעדכן בכל פעם שהמבנה או הפעילות בו משתנים. כמה דקות של בדיקה היום יכולות לחסוך את הדקות הקריטיות ביותר ביום שבו יפרוץ אירוע אמיתי.
