יש לציין כי בעקבות הגשת הבג"צ הוקמה ועדה בראשות שר האוצר שהמליצה לצמצמם את צו החיסיון על קצא"א.
כזכור, ביום 3.12.2014, נשפכו לא פחות מ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשטחי שמורת עברונה בערבה, כ-20 ק"מ מצפון לאילת, כתוצאה מהתפרקות צינור של חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א). הנפט החריב את השמורה, במה שהוגדר כאסון הסביבתי הכבד ביותר שידעה מדינת ישראל.
האירוע חשף את האפלה האופפת את פעולתה של קצא"א ואת העובדה שאין בקרה או ביקורת על פעולותיה של החברה אשר באחריותה קו צינור המוביל חומרים מסוכנים בין ים סוף לים התיכון ולהיפך . בעקבות כך, עתרה 'אדם טבע ודין' לבג"צ.
בעתירה מציינת 'אדם טבע ודין' כי הנסיבות שאפפו את יצירת שטר הזכיון ואת הוצאת צו החיסיון בשנת 1968, ובראשן היחסים הדיפלומטיים-כלכליים עם איראן בתקופת שלטון השאה, חדלו להתקיים כבר מזמן, וחובת הממשלה, לאור השינוי בנסיבות, לבחון את הצורך בהמשך הצו. "צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד", נכתב בעתירה.
'אדם טבע ודין' מציינת בעתירה כי החיסיון ממנו נהנית כיום החברה הינו כה גורף וחובק כל, שהוא מוחל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט בטחוני או אסטרטגי ייחודי שיש בהם כדי להצדיק סודיות, ובעטיו הוסתר מידע אודות תהליכי הרישוי של החברה, אודות סיכונים סביבתיים, אודות תוצאות חקירות, אודות ממצאי מבקר המדינה ועוד.