מוסקבה מציגה את עצמה כמתווכת. בטהרן מבינים היטב שזה תיווך שיש לו גם מחיר.
הנחיתה: מבחריין לטהרן בתוך פחות מ-24 שעות
לפי סקיי ניוז ערבית, שציטטה את סוכנויות הידיעות הרוסיות דרך סוכנות הידיעות הצרפתית, סרגיי לברוב הגיע לטהרן ישר מבחריין. בתוכנית: קבלת פנים אצל הנשיא מסעוד פזשכיאן ושיחות עם שר החוץ עבאס עראקצ'י. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, אישר את הביקור כבר אתמול ואמר כי יידונו "ההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות" וגם היחסים הדו-צדדיים. גם אתר "פרארו" האיראני ואתר "עסר איראן" דיווחו על הנחיתה ועל לוח הפגישות.


ביקורו הקודם של לברוב באיראן היה בפברואר 2025, הרבה לפני שהמילה "מלחמה" נכנסה ללקסיקון היומיומי של טהרן. לפי יורוניוז בערבית, לברוב הגדיר את מטרת המסע בפשטות: המאמצים הרוסיים "נועדו למנוע חזרה למלחמה רחבת היקף". המהלך לא נולד אתמול — בתחילת אוקטובר אמר ולדימיר פוטין לפזשכיאן בשיחת טלפון שמוסקבה מוכנה לסייע בתיווך, ובסוף ספטמבר כבר הודיע לברוב שרוסיה מוכנה "לעזור בייצוב" מצר הורמוז והמפרץ.
מנאמה: המפרץ ביקש לחץ, לברוב הציע "ביטחון קולקטיבי"
הסדר של המסע לא מקרי. אתמול השתתף לברוב בסבב התשיעי של הדיאלוג האסטרטגי בין רוסיה למועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, שנערך בבירת בחריין.
"המצב במזרח התיכון מתנדנד על סף חידוש מלחמה כוללת"
אמר סרגיי לברוב, שר החוץ הרוסי, במסיבת עיתונאים במנאמה.
הוא הוסיף שיש "להסיר את שורשי" מה שקורה במצר הורמוז ובסביבתו, גם באמצעות יישום ההסכמות שהשיגו ארצות הברית ואיראן במסגרת "תזכיר איסלאמבאד". לדבריו התזכיר "עדיין מכיל את כל מה שנדרש" כדי להעביר את המשבר למסלול מדיני של משא ומתן.
הלחץ הכלכלי והמצור
תזכיר איסלאמבאד נועד לייצב את ההבנות בין וושינגטון לטהרן, אך קרס ביולי אחרי שאיראן חידשה את התקיפות על ספינות וארצות הברית תקפה שוב בתוך איראן. הבלוג החי של אל-ג'זירה סופר היום את היום ה-124 מאז נחתם התזכיר ואת היום ה-233 מאז פרצה המלחמה.
לפי אתר "אקסיוס", שצוטט ביורוניוז, מפקד פיקוד המרכז האמריקני בראד קופר אמר כי המצור על הנמלים האיראניים כבר שלל מטהרן הכנסות נפט של כ-25 מיליארד דולר. באותו דיווח נטען שקבוצות הנתמכות בידי איראן — ובהן חזבאללה, חמאס ומיליציות עיראקיות — התחילו להעביר כסף למשמרות המהפכה, שנקלעו למצוקה כספית שמקשה עליהן לשלם משכורות. אם זה נכון, הזרם התהפך: הכסף זורם היום מהשלוחות אל המרכז.
סקיי ניוז ערבית ציטטה הודעה של ארגון הספנות הבינלאומי שלפיה יותר מ-100 ספינות כבר הותקפו בהורמוז. בצד השני, שר החוץ האמריקני מרקו רוביו טען כי איראן איבדה את השליטה במצר, ושבעשרת הימים האחרונים עברו בו 13 עד 14 מיליון חביות נפט ביום.
מה מוסקבה באמת רוצה
ראש יחידת המחקר הרוסי במרכז הערבי-אירואסייתי, דמיטרי בריג', אמר ל"ארם ניוז" שמוסקבה פועלת "בשני מסלולים מקבילים": תמיכה בדיפלומטיה, ובמקביל הגנה על האינטרסים האסטרטגיים והכלכליים שלה. הסכם השותפות ל-20 שנה שנחתם בין פוטין לפזשכיאן בינואר 2025 מרחיב את שיתוף הפעולה הצבאי, התרגילים המשותפים וביקורי הספינות — אבל אין בו סעיף הגנה הדדית שמחייב צד אחד להתערב צבאית אם הצד השני מותקף.
איראן למדה את זה על בשרה במהלך 233 ימי מלחמה: מוסקבה מוכנה לתווך, לממן ולהצביע במועצת הביטחון. להילחם בשבילה היא לא מוכנה. בוושינגטון מחכים לתשובה איראנית להצעה האמריקנית לסיום המלחמה, ולפי יורוניוז מפעילים לחץ לקבל אותה לפני בחירות האמצע לקונגרס. נקודות המחלוקת לא השתנו: המצור על איראן, חופש השיט בהורמוז והתנאים להפסקת הפעולות הצבאיות.
אם "תזכיר איסלאמבאד" באמת "עדיין מכיל את כל מה שנדרש", כפי שאמר לברוב, השאלה היא אם מישהו בטהרן או בוושינגטון מוכן לקרוא אותו שוב. המבחן הראשון יגיע כשהתשובה האיראנית להצעה האמריקנית תונח על השולחן — ואז יתברר אם הביקור הזה פתח מסלול חדש או שהיה רק עוד תחנה בסיבוב הופעות דיפלומטי.