מעורבות חברתית של ארגונים ועסקים היא תופעה ההולכת ומתרחבת בשנים האחרונות גם בישראל. יותר ארגונים מגדירים מחויבות חברתית כאחת המטרות העליונות בחזון של עסק, ארגונים כגון- IBM, מיקרוסופט, אינטל, רשת, CAL, הום סנטר, זוגלובק, פרטנר, טבע, קבוצת פורמולה, מוטורולה, בזק, שטראוס ועוד. ארגונים אלו החלו להבין את הערך המוסף העסקי שמקבל הארגון כתוצאה מכך שהוא תורם למען מטרות חשובות בחברה, וזאת מעבר לסיפוק הרב שמקבלים הארגון ועובדיו.
ניתן לדמות את האחריות החברתית לפרח, שכל אחד מעלי הכותרת שלו מייצג תחום ניהולי אחר: ניהול עובדים וסביבת עבודה; ניהול איכות סביבה; שיווק וצרכנות; דיווח ובקרה; אתיקה עסקית; זכויות אדם; קהילה וחברה. תזמור נכון של כל התחומים הללו יאפשר לארגון להשיג הצלחה משולשת - כלכלית, חברתית וסביבתית.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות ע"י אוניברסיטת הרוורד וחברות עסקיות בעולם מחזקים את הטענה כי פעילות חברתית מסייעת לחברה לקדם את עסקיה ואת תדמיתה בשלושת תחומים אלה.
1. כלכלית: עלייה ברווחי החברה – פעילות חברתית ממוקדת מחזקת את המותג ומביאה לצמיחה כלכלית של העסק ועלייה ברווחים.
2. חברתית: שיפור באיכות והתייעלות העסק - שיתוף העובדים וההנהלה בפעילות חיצונית הקשורה למעורבות חברתית משפרת את האווירה בסביבת העבודה ומביאה להתייעלות באיכות העבודה. אחריות חברתית הביאה להתייעלות ולגידול בתפוקת עובדים. (העובד חש כי האירגון חפץ בטובתה של החברה והסביבה הכוללת אותו ואת משפחתו, ולא רק בטובתו של האירגון), כך למשל נמדדה ירידה בימי המחלה וההעדרויות של העובדים.
3. סביבתית: תדמית חיובית ומיצוב מותגים – המותג מתחזק ככל שהארגון מזוהה יותר עם מעורבות בקהילה, לקוחות מעדיפים בד"כ מותגים בעלי מוניטין של מעורבות חברתית, שכן אלה נתפסים בתודעתם כאמינים.
שלושת התחומים הללו כוללים בתוכם שבעה תת תחומים המפרטים את תחומי האחריות החברתית כל תחום מבסס את המשולש העסקי ומבסס את תדמית הארגון ויחסי הציבור שלו הן בתוך הארגון והן מחוצה לו: פיתוח קהילתי- שגשוג עסקי לאורך זמן תלוי בקיומה של סביבה תומכת. אשר נולדת כאשר העסק דואג לפתח את הקהילה בה פועל הן בסביבה המיידית והן בקהילות רחבות יותר עמן באה בקשר.
איכות סביבה- הרכבה והפנמה של חזון סביבתי בקרב ההנהלה והעובדים ופעולות המיישמות אותו למזעור ההשלכות השליליות על הסביבה. ארגון כזה ייהנה בסופו של חשבון מיתרונות עסקיים משמעותיים.
אתיקה בעסקים - מוסריות, כנות, הגינות, מילוי הבטחות, נאמנות וכבוד לזולת הם הבסיס למערכת קשרים בין אישית וכן תשתית עסקית יציבה המשפיעים על החלטות רכישה של צרכן, החלטות של עובד היכן לעבוד ושל בעלי ההון היכן להשקיע.
סביבת העבודה- השקעה ברווחתם של העובדים מובילה למצב בו העובדים המרוצים יהיו נאמנים, יאריכו ימים בארגון, וישקיעו בו ממרצם וכישרונם כחלק מתהליך הדדי של השקעה ותמיכה בין הארגון ועובדיו. עובדים אלה ימשכו חברים נוספים לעבוד בארגון – ויתרמו לשמו הטוב בקהל הלקוחות.
שיווק וצרכנות- הצרכן כיום רגיש ו"מפונק" יותר ומצפה מהתעשייה ומהמגזר העסקי ליתר קשב ומודעות לצורכי הקהילה. שיווק בעל מטרה חברתית, מהווה זיקה ברורה בין מכירת מוצר מסוים לבין רעיון חברתי או גוף התנדבותי. הידיעה כי רכישת המוצר תורמת למטרה חברתית חשובה מהווה תמריץ לצרכן להעדיף את המוצר או השירות שיש לו זיקה למטרה זו.
זכויות אדם ואזרח- בשנים האחרונות גוברת המודעות לזכויות אדם, הן בהיבטים של זכויות סקטורים שונים כלקוחות והן בהיבטים של זכויות עובדים במקום העבודה. זכויות האדם קשורות ישירות לעובדים, לקניין ולרכוש, למיתוג ומוניטין. הגנה ושמירה על זכויות האדם משמעה גם הגנה ושמירה על נכסי החברה. שמירה על זכויות אדם תורמת למוניטין, מאפשרת ניהול סיכונים טוב יותר, בונה יחסי אמון עם קבוצות מחזיקי עניין ומביאה להגברת נאמנות העובד ומחויבותו.
דיווח וביקורת חברתית- מתחיל בהגדרת בעלי העניין של החברה- עובדים, לקוחות, ספקים, בעלי מניות, ממשל, קהילה ונמשך בטיפוח דיאלוג אמיתי ואמיץ עם כל אלה.
ברגע שכל אחד משבעת התחומים, פועל תוך אחריות והתחשבות בתחומים האחרים, ההרמוניה של כל התחומים הללו יאפשרו לארגון להשיג הצלחה אמיתית.
היום עדיין אין במה תקשורתית רחבה לעסקים וארגונים ולפעילותם החברתית, אנו מאמינים, כי יחסי ציבור נכונים וממוקדים מהווים – גם בתחום זה – מאיץ לפעילות נכונה ומכאן ולמוניטין טובים של כל ארגון ומפעל , זה נכון לכל ארגון פוליטי, כלכלי, מסחרי, או מוסד-תרבות - בארץ ובעולם.