ביום שני השבוע, 20 באוקטובר, עלה רג'פ טאיפ ארדואן לנאום שנשמע כמעט כמו דו"ח מצב ביטחוני. "אנחנו חיים בתוך טבעת אש", אמר נשיא טורקיה, והוסיף שממשלתו עובדת "יומם ולילה" כדי להרחיק מהמדינה את המשברים שמסביב. לפי סיקור יורוניוז בערבית, ארדואן אמר שסוריה משדרת לאחרונה "איתותים חיוביים" ושישראל פועלת כדי לערער את היציבות שם. על לבנון אמר שהמצב "אינו מרגיע", והאשים את ישראל בכך שהיא ממשיכה לתקוף את הפלסטינים למרות ההסכמים שנחתמו.
באותו נאום הקפיד ארדואן להדגיש גם את מה שלא עשה. טורקיה, לדבריו, לא נגררה לעימותים האזוריים ולא נפלה "במלכודת ההסתה והפרובוקציה". הוא קשר את הלחץ על אנקרה לעמדתה בצד "המדוכאים, יהיו אמונתם אשר תהיה", שאותה תיאר כ"דרכם של אבותינו". בסוף הנאום הזהיר מפני ניסיונות "לפגוע במורל של העם הטורקי ולזרוע פילוג". יורוניוז מציינת שאת האזהרה הזו קראו רבים כרמז ישיר לישראל.
מה קדם לנאום
הנאום לא הגיע משום מקום. יום קודם, ב־19 באוקטובר, נאם ארדואן באירוע "יום המוכתארים" (ראשי השכונות והכפרים) במתחם הנשיאותי באנקרה. לפי האתר הטורקי A Haber, המקורב לממשלה, הוא אמר שם: "המבחנים של אומות גדולות הם גדולים". הוא מנה את המלחמות שטורקיה נשארה מחוץ להן, באוקראינה, בעזה, באיראן, בתימן ובלבנון, וחזר על הטענה שישראל מנסה "לבלבל" את סוריה. "הם ימשיכו להתעסק איתנו", הזהיר, והוסיף שיריבי טורקיה ישתמשו ב"סוכנים מבפנים, בלובי זרים וברשתות החברתיות".
באותו יום, לפי יורוניוז בערבית, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בתדריך ביטחוני שהוא מקווה שהמחלוקות עם טורקיה לא יהפכו לעימות ישיר. הוא אמר שהיה מקדם בברכה חזרה ליחסים הקרובים של העבר, אך לא מאמין שזה אפשרי כל עוד ארדואן בשלטון. לטענתו ארדואן קורא להשמדת ישראל ולכך שירושלים תישלט בידי הטורקים, וישראל "לוקחת את הדברים ברצינות ובוחנת את כל התרחישים".
"איננו במאה ה־16"
למחרת, בראיון לערוץ 14, העלה נתניהו את הטון. לפי אל־ג'זירה, שהסתמכה על התקשורת הישראלית ועל סוכנות אנדולו, נתניהו אמר שארדואן מבקש להחיות את האימפריה העות'מאנית וששאיפתה של טורקיה היא לשלוט בירושלים. "כפי שאתם יודעים, איננו במאה ה־16", אמר, והזכיר שהעות'מאנים שלטו באזור כארבע מאות שנה ושהקשר של העם היהודי לעיר ולארץ נמשך יותר מ־3,000 שנה.
החלק החשוב ביותר בדבריו, לפחות בעיני הפרשנים בעולם הערבי, היה מסגור חדש של האיום. ישראל, אמר נתניהו, כמעט השמידה את "הציר השיעי הקיצוני", ועכשיו לא תיכנע ל"ציר סוני קיצוני בהובלת טורקיה". הוא קרא לאנקרה "להכיר במאזן הכוחות" ולהימנע מעימות. זו כבר לא עוד חילופי מהלומות רטוריים בין שני מנהיגים שיש ביניהם עבר עכור. מדובר בניסיון להציב את טורקיה, חברת נאט"ו, במקום שאיראן החזיקה בשיח הביטחוני הישראלי.
התגובה מאנקרה: "אשליות" ו"קמפיין בחירות"
התשובה הטורקית הגיעה מהר. עומר צ'ליק, דובר מפלגת השלטון AKP, דיבר ביום שלישי אחרי ישיבת הוועד המרכזי של המפלגה בראשות ארדואן. הוא אמר שנתניהו מנסה לנצל את השיח נגד ארדואן בקמפיין הבחירות שלו, על רקע הירידה בפופולריות שלו. לדבריו, ההצהרות הישראליות על טורקיה "מלאות אשליות" ומבוססות על שקרים, ולפוסטים הישראליים נגד טורקיה, ארדואן ומפלגתו "אין שום ערך". צ'ליק האשים את מה שכינה "רשת הג'נוסייד" הישראלית בניסיון לחסום את המעבר לשלב השני של הפסקת האש בעזה. הוא אמר שארדואן מוביל מאמץ דיפלומטי אינטנסיבי נגד הניסיונות לספח את הגדה המערבית.
הקו הזה תואם את מה שארדואן אמר כבר ב־25 בספטמבר בראיון לשבועון האמריקני ניוזוויק, שצוטט בחורייט. שם טען ש"מלבים בישראל שיח שגוי" שמציג את טורקיה כמקור איום חדש, וקשר אותו ישירות לפוליטיקה הפנימית ולאקלים הבחירות בישראל. "לטורקיה אין איבה כלפי העם הישראלי או כלפי כל חברה אחרת", אמר. באותו ראיון התייחס ל"הסכם ההגנה של מכה" עם פקיסטן וסעודיה, ודחה את הטענה שהוא מכוון נגד ישראל או איראן: "לא נכון לכתוב כבר היום תרחיש צבאי אוטומטי".
החזית האמיתית: סוריה
מאחורי המילים עומדת זירה צבאית ממשית. באוגוסט תקפה ישראל את בסיס אבו א־דוהור בצפון־מערב סוריה. לפי ניתוח שפורסם באתר נון פוסט, שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר שהתקיפה התבססה על מודיעין על פעילות טורקית מתוכננת, ואנקרה הכחישה שיש לה כוחות במקום. השליח האמריקני לסוריה טום בראק אמר ב־22 באוגוסט שארצות הברית לא זיהתה נכסים טורקיים בבסיס. הוא רמז שהתקיפה אולי נועדה "לפתות את הטורקים" להגיב, בתקופה שלפני הבחירות.
מהזווית הטורקית, זו בדיוק "טבעת האש": ישראל בסוריה ובלבנון, מלחמה בין איראן לארה"ב, החות'ים בים האדום. בנאומו ביום שני גינה ארדואן גם את התקיפות של החות'ים על סעודיה, שאותה כינה "ידידה ואחות" של טורקיה, והזכיר את התקיפה על נמל התעופה בריאד שבה נהרגו כמה אנשים, בהם עולי רגל, ומאות נפצעו. התמונה שאנקרה משרטטת היא של מדינה שמנסה לשמור על איזון בין זירות בוערות, ושל ישראל כגורם שמצית אותן.
גם בישראל ההערכה אינה אחידה. נון פוסט מציין שבמערכת הביטחון רואים בנוכחות צבאית טורקית קבועה בסוריה "עניין של זמן". נפתלי בנט כינה את טורקיה "איראן החדשה", ויאיר לפיד תמך בתקיפה באבו א־דוהור וקרא להקים מנגנון לניהול החיכוך עם אנקרה. מנגד, יאיר גולן הזהיר מעימות עם טורקיה וטען שהתקיפות היו בעלות מניע פוליטי. השגריר לשעבר מיכאל הררי כינה את ההשוואה בין טורקיה לאיראן "שטות גמורה".
שתי מדינות, שתי מערכות בחירות
הבחירות לכנסת ייערכו ב־27 באוקטובר, והן הראשונות מאז 7 באוקטובר 2023. לפי נון פוסט, באוגוסט הוצב בתל אביב שלט של הליכוד ובו ארדואן לצד דמויות שהמפלגה מציגה כאויבי ישראל, ובספטמבר שילב הקמפיין את ארדואן בסרטון בינה מלאכותית לצד חמינאי וזוהראן ממדאני, ראש עיריית ניו יורק. ניתוח שפורסם בForeign Policy ביולי טען שלנתניהו יש תמריץ לנפח את האיום הטורקי כדי להציג את עצמו כמי שמסוגל להתמודד עם כמה איומים במקביל. לפי אותו ניתוח, נתניהו מוטרד גם מהקרבה בין טראמפ לארדואן ומהאפשרות שטורקיה תחזור לתוכנית ה־F-35.
גם בצד הטורקי יש חשבון פנימי. לפי סקר של מכון פיו שפורסם ביוני, ל־97% מהטורקים יש עמדה שלילית כלפי ישראל, לעומת 93% בשנה הקודמת. במפלגת "הרפאה החדשה" של פאתיח ארבקאן הפכו את הסחר עם ישראל לנושא מרכזי כבר ב־2024, והלחץ הזה הוביל את אנקרה להטיל הגבלות על יצוא ל־54 קטגוריות של מוצרים באפריל 2024 ולהפסיק את הסחר הישיר במאי אותה שנה. שותפו של ארדואן לקואליציה, דבלט בהצ'לי, קושר לאורך כל התקופה את מהלכי ישראל בסוריה ובמזרח הים התיכון לביטחון הלאומי של טורקיה. בנסיבות כאלה, לאף מנהיג בטורקיה אין רווח פוליטי מריכוך הטון.
יותר מרטוריקה של בחירות
קל לייחס את כל הסערה לעונת הבחירות, וזה מה ששני הצדדים עושים זה לזה. אבל הניתוחים בתקשורת הערבית מצביעים על שינוי עמוק יותר. מכון ברוקינגס כתב ביוני שהיריבות עם ישראל הפכה ל"אילוץ מבני" על המדיניות האזורית של טורקיה, מסוריה ומזרח הים התיכון ועד הים האדום וקרן אפריקה. מכון קרנגי העריך שגם ממשלה טורקית אחרת, אפילו בהובלת האופוזיציה, תשמור על רוב היעדים בסוריה ובמזרח הים התיכון, ורק תשנה את הטון.
הלקח של 2022, כשהנשיא הרצוג ביקר באנקרה והשגרירים חזרו, הוא שפיוס אפשרי כששתי ההנהגות רוצות בו. אבל מאז השתנו התנאים: עזה הפכה לנושא פוליטי פנימי בטורקיה, ושני הצבאות פועלים כעת בשטח אחד בסוריה. כשנתניהו אומר שלא תהיה חזרה ליחסים קרובים כל עוד ארדואן בשלטון, וארדואן מדבר על "טבעת אש", שני הצדדים כבר מתכוננים ליום שאחרי הבחירות. השאלה היא אם מישהו ייצור מנגנון למניעת תקריות לפני שאחת התקיפות בסוריה תחצה קו אדום.
בינתיים, השבוע שעד 27 באוקטובר צפוי להיות סוער. בנאום ביום ראשון אמר ארדואן "הם ימשיכו להתעסק איתנו", ונתניהו אמר שהוא "בוחן את כל התרחישים". כל צעד בסוריה, כל ציוץ וכל נאום ייקראו עכשיו באנקרה ובירושלים כחלק מהקמפיין. ובצפון־מערב סוריה, שני הצבאות ימשיכו לפעול לא רחוק זה מזה.
