פרשנות שטח | 10 בנובמבר 2026 | היום ה־255 למלחמה
”אותו גורל לכל ספינה שמשתפת פעולה עם הצבא האמריקני”
לפי ההודעה שפרסם חיל הים של משמרות המהפכה, כפי שדווחה בבלוג החי של אל-ג'זירה בערבית סמוך לשעה 13:40 (שעון מכה), שתי המכליות נעצרו לאחר שנכנסו ל”נתיב אסור” במצר. הראשונה, לפי הגרסה האיראנית, פגעה במוקש ימי והתפוצצה. השנייה, נטען, שטה ”בחשאי” באותו נתיב תחת חסות מטוסי קרב של חיל האוויר האמריקני. משמרות המהפכה הוסיפו כי שתי הספינות כיבו את כל מערכות הניווט שלהן לפני שנפגעו – פרט שנועד להציג אותן כמי שניסו לחמוק מהפיקוח האיראני ולהצדיק את הפגיעה בהן.
ההודעה הסתיימה באזהרה מפורשת: כל ספינה שמשתפת פעולה עם הצבא האמריקני ומתכננת להשתמש בנתיב ”תפגוש את אותו גורל”. זו איננה רק הודעה על אירוע; זו הצהרת ריבונות. טהרן מבקשת לקבע עובדה שלפיה היא, ולא הצי האמריקני, קובעת אילו נתיבים במצר ”חוקיים” ואילו ”אסורים”.
חשוב לומר: עד לשעות אחר הצהריים לא פורסמו שמות המכליות, דגליהן, מספר אנשי הצוות או אישור עצמאי לאירוע. כל הפרטים מבוססים על גרסת משמרות המהפכה בלבד. ובכל זאת, עצם הבחירה לפרסם את ההודעה דווקא ביום של מאמצי תיווך אינטנסיביים מלמדת על ההיגיון של המשטר: המוקשים הם קלף מיקוח, והם מוצגים לראווה בדיוק כשהקלפים מונחים על השולחן.
דוחה: ”לא שלום ולא מלחמה” – והחורף מתקרב
במקביל, משרד החוץ הקטארי מסר, לפי אל-ג'זירה, כי מאמצי התיווך ”עדיין נמשכים” וכי התקבלו ”תגובות חיוביות משני צדי המשבר”. בדוחה הוסיפו שהפגישה של ראש הממשלה ושר החוץ, השייח' מוחמד בן עבד אל-רחמן אאל ת'אני, עם נשיא ארצות הברית בבית הלבן ”הייתה חיובית”. אבל המשפט החשוב ביותר בהודעה הקטארית היה דווקא האזהרה: המשך סגירת המצר עם התקרבות החורף ”מכפיל את מחיר המשבר”. קטאר, שהכנסותיה תלויות בייצוא גז טבעי נוזלי דרך הורמוז, מגדירה את מטרתה כסיום ”מצב של לא-שלום ולא-מלחמה” – ביטוי שמתאר במדויק את המציאות של החודשים האחרונים.
נתוני S&P Global Energy, שצוטטו באל-ג'זירה, ממחישים עד כמה המצר הפך לשסתום שטהרן פותחת וסוגרת כרצונה: באוקטובר יצאו מהורמוז 31 מכליות גז טבעי נוזלי – הנתון החודשי הגבוה ביותר מאז פרוץ המלחמה. 23 מהן הוטענו בראס לפאן שבקטאר ושמונה באי דאס שבאיחוד האמירויות. המשמעות: התנועה זזה, אבל היא זזה בחסות איראנית ובמסלולים שאיראן מתירה. המכליות של היום, לפי גרסת טהרן, נענשו בדיוק משום שבחרו במסלול אחר.
טראמפ: ”מומנטום חיובי”, אבל המצור נשאר
לפי יורוניוז בערבית, הנשיא דונלד טראמפ אמר שקיים שיחה ”מצוינת” עם השייח' מוחמד בן עבד אל-רחמן, וכי ”אנו רואים מומנטום חיובי לקראת סיום הסכסוך באיראן”. עם זאת הדגיש שהמצב הנוכחי והמצור הימי נשארים בעינם. בראיון לרשת C-SPAN, כפי שדווח באל-ג'זירה, טען טראמפ שארצות הברית השמידה את חילות הים והאוויר של איראן ואת מערך ההגנה האווירית שלה, שהיא עוקבת אחר האתרים הגרעיניים ולא תאפשר לאיראן להחזיק בנשק גרעיני. הוא הוסיף שוושינגטון יכולה לסיים את המלחמה ”מהר” או בתוך זמן קצר, בהתאם להתפתחויות, ושתקיפה באתר ההר שכינה ”הר הגרזן” אפשרית אם איראן תנסה לחדש בו פעילות, אך כרגע לא נצפית תנועה כזו.
טראמפ גם חשף שדיבר עם קטאר, סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין וכוויית, וכי מדינות המפרץ שנפגעו מהתקפות איראניות מעדיפות את הגישה הנוכחית על פני תקיפה חדשה. לפי יורוניוז, הוא אמר שפעולה צבאית נגד איראן ”אינה הכרחית בשלב זה”. השווקים הגיבו מיידית: מחיר חבית מסוג ברנט ירד לכ־92.33 דולר, וחבית WTI לכ־86.50 דולר. במקביל דיווח הוול סטריט ג'ורנל, בהסתמך על מקורות, כי ארצות הברית העבירה ב־9 בנובמבר מטוסים מבסיס RAF מילדנהול בבריטניה בשל חשש מאיומים איראניים אפשריים.
עראקצ'י ורזאאי: אין ”שיחות”, יש תנאים
הצד האיראני מיהר לצנן את האופטימיות. שר החוץ עבאס עראקצ'י אמר, לפי אל-ג'זירה, כי המלחמה לא תסתיים בפעולה צבאית ולא בסנקציות, וכי הפתרון טמון בדיפלומטיה וביישום התנאים של טהרן. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחסן רזאאי, הרחיק לכת: לפי יורוניוז, הוא טען שהמלחמה ”הרסה” את הממשל האמריקני, שוושינגטון ”עדיין מדשדשת”, ודרש מכלי התקשורת להפסיק לפבר ידיעות על שיחות ”דמיוניות”.
העיתון המצרי אל-ח'בר אל-יום, בהסתמך על ”דיווחים בתקשורת”, פירט את שבעת התנאים שטהרן מציבה לסיום המלחמה: הפסקת הפעולות הצבאיות בכל החזיתות, שחרור הנכסים המוקפאים בחו”ל, הסרת המצור הימי האמריקני, ביטול הסנקציות הכלכליות והמדיניות, נסיגת הכוחות האמריקניים מהאזור, פיצוי על נזקי המלחמה וסיום האיומים והלחצים האמריקניים. אל-ג'זירה ויורוניוז לא אישרו את הרשימה במלואה, אבל היא תואמת את הקו הציבורי של טהרן מאז תחילת הסתיו – רשימת דרישות מקסימליסטית שאף ממשל אמריקני לא יוכל לקבל כלשונה.
סגן הנשיא הראשון, מוחמד רזא עארף, ניסה לאזן: לפי אל-ג'זירה אמר שטהרן ”אינה מחפשת מלחמה” אך מגנה על עצמה ביעילות רבה, והוסיף כי העימות עם האויב יימשך ”בין אם יושג שלום ובין אם לא”. המשפט הזה מסכם את תפיסת המשטר: גם הסכם, אם ייחתם, לא יהיה סוף המאבק אלא רק שינוי צורתו.
המטכ”ל ומשמרות המהפכה: ”הפתעות רבות” ו”ללא גבולות”
בצד הצבאי נשמעו הקולות הבוטים ביותר. ראש המטה הכללי, עלי עבדאללהי, הזהיר, לפי אל-ג'זירה, שאם האויב יעשה ”טעות כלשהי” נגד איראן, התגובה תהיה ”ללא גבולות” ותחרוג מגבולות האזור. הוא הבטיח ”הפתעות רבות” במלחמה עתידית ואיים להשמיד את ”הישות הישראלית” אם תטעה. יועץ בחיל החלל של משמרות המהפכה הכחיש את הטענות שמלאי הטילים של איראן אזל, וקבע שייצור הטילים ”הגיע לשלב הבשלות והעצמאות”. סוכנות תסנים, המקורבת למשמרות המהפכה, דיווחה על בסיס טילים חדש של חיל החלל, הכולל טילים בדלק מוצק וטילי שיוט, וטענה שאיראן הסירה את מגבלות הטווח ושדרגה את ראשי הנפץ. מפקד חיל החלל, תת-אלוף מג'יד מוסווי, הצהיר שהכוחות ”בכוננות מלאה”.
הרצף הזה – מוקשים בים, בסיס טילים חדש ביבשה ואיומים ”ללא גבולות” – איננו מקרי. מאז נחתם מזכר ההבנות בין טהרן לוושינגטון לפני 146 ימים, המשטר מנסה להוכיח לציבור בבית שהוא לא נכנע, ולמתווכים בחוץ שכל הסדר יצטרך לשלם מחיר על השקט בהורמוז.
הלחץ החיצוני: קנדה מחזירה סנקציות, עיראק מתווכת
לא כל הזירות זזות לטובת טהרן. לפי אל-ג'זירה, קנדה החזירה את הסנקציות על 11 גופים איראניים בתחומי האנרגיה והבנקאות, ובהם חברת הנפט הלאומית האיראנית ובנקים מלת ומלי. שרת החוץ אניטה אנאנד הודיעה על הצעד בשולי פגישת שרי החוץ של ה־G7 בפריז (9–10 בנובמבר).
”עמדתה של קנדה חד-משמעית: אסור לאפשר לאיראן להחזיק בנשק גרעיני” — אניטה אנאנד, שרת החוץ של קנדה
הגופים הללו הוסרו מהרשימה ב־2016, לאחר הסכם הגרעין, והחזרתם היא איתות סמלי לכך שהמערב חוזר לארגז הכלים של לפני 2015. מנגד, שר החוץ העיראקי פואד חוסיין אמר, לפי אל-ג'זירה, שביקור ראש ממשלת עיראק באיראן הוא ניסיון ”לצמצם את הפער” בין טהרן לוושינגטון. בגדאד, שתלויה בגז ובחשמל האיראניים ובאותה מידה בדולר האמריקני, מצטרפת לדוחה כמתווכת נוספת – סימן לכך שמדינות האזור מבינות שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך.
10 בנובמבר 2026 במספרים
- מכליות שנפגעו בהורמוז, לפי משמרות המהפכה: 2 – אחת התפוצצה, שתיהן בוערות מול החוף הדרומי של המצר.
- מכליות גז טבעי נוזלי שיצאו מהורמוז באוקטובר: 31 – שיא מאז פרוץ המלחמה; 23 מראס לפאן ו-8 מאי דאס.
- מחיר ברנט / WTI אחרי דברי טראמפ: כ־92.33 דולר / כ־86.50 דולר לחבית.
- גופים איראניים שקנדה החזירה לסנקציות: 11, ובהם חברת הנפט הלאומית ובנקים מלת ומלי.
- תנאי טהרן לסיום המלחמה, לפי אל-ח'בר אל-יום: 7.
- ימים מאז מזכר ההבנות טהרן–וושינגטון: 146. ימים מאז פרוץ המלחמה: 255.
ניתוח: מוקש כטיעון במשא ומתן
מה שקרה היום בהורמוז מבהיר את האסטרטגיה האיראנית בשלב הנוכחי של המלחמה. המשטר יודע שחילות הים והאוויר שלו נפגעו קשות, כפי שטראמפ חוזר ומדגיש. אבל מוקש ימי זול, פשוט ויעיל, ואינו דורש צי גדול. כל עוד טהרן מסוגלת לגרום לשתי מכליות לבעור מול חופיה, היא מוכיחה שהמצור האמריקני איננו שליטה מלאה, ושכל חברת ספנות שתבחר לשתף פעולה עם ”הנתיב האמריקני” לוקחת סיכון שחברות הביטוח לא ירצו לכסות.
מנקודת מבטה של טהרן, זהו בדיוק הרגע הנכון להפעיל את הלחץ: קטאר מדברת על המחיר הכפול של החורף, מדינות המפרץ מעדיפות לפי טראמפ את המצב הנוכחי על פני תקיפה חדשה, ומחירי הנפט, שירדו היום בעקבות הדיבורים על ”מומנטום”, יכולים לזנק מחדש בכל רגע. השאלה הפתוחה היא האם וושינגטון תפרש את המכליות הבוערות כאתגר שמחייב תגובה, או כמחיר שאפשר לספוג בדרך להסכם. טראמפ עצמו אמר היום שפעולה צבאית ”אינה הכרחית בשלב זה”. המילים ”בשלב זה” הן המרחב שבו טהרן משחקת – והמוקשים בהורמוז הם הדרך שלה למתוח אותו עד הקצה.
בינתיים, בתוך איראן, המשטר ממשיך לשווק לציבור את הנרטיב של ”ניצחון”: אין שיחות, יש תנאים; אין נסיגה, יש ”הפתעות”. אבל מאחורי ההצהרות, המתווכים מדוחה ומבגדאד ממשיכים לנסוע, ונראה שגם בטהרן מבינים שהחורף מתקרב – ולא רק לשווקי האנרגיה.
