יש עונה אחת בשנה שבה הטבע בישראל לא רק יפה אלא גם עובד, ואפשר להצטרף אליו: אוקטובר ונובמבר הם חודשי המסיק, סוף הקטיף של הרימונים והתמרים, ותחילת עונת ההדרים. זה גם הזמן שבו ילדים מגלים שזית מהעץ מר כמו רעל, ששמן זית נולד מעיסה חומה ומסריחה, ושגת חצובה בסלע היא בעצם מתקן תעשייתי בן אלפיים שנה. המדריך הזה אוסף את כל הדרכים להצטרף: בתי בד פעילים, גתות ובתי בד עתיקים בגנים לאומיים, חוות קטיף עצמי, יקבים שמקבלים משפחות – ואיך לעשות את זה בלי שהילדים ישתעממו אחרי עשרים דקות.
אחרי קיץ ארוך של אבק וחום, אוקטובר הוא בדיוק הרגע שבו הגנים הבוטניים והפארקים העירוניים של ישראל חוזרים לחיים – והם אולי היעד המשפחתי הכי לא מוערך שיש. אין בהם תורים, הכניסה לרובם זולה או חינמית, הם מרוצפים בשבילים נוחים לעגלות ולאופניים, ותמיד יש בהם מדשאה לפיקניק, בריכת נימפאות או חממה טרופית שמשגעת ילדים. ריכזנו את הגנים והפארקים השווים ביותר בארץ, עם טיפים מעשיים לכל אחד – מה לקחת, מתי להגיע, וכמה זמן זה באמת מחזיק את הילדים.
יש משהו בסתיו הישראלי שנוצר בשביל אופניים: הקיץ שחרר את האחיזה, השבילים עוד יבשים, והאור של ארבע אחר הצהריים פתאום נעים. אבל בין רצון לצאת עם הילדים לבין מסלול שבאמת מתאים להם יש פער גדול – לא כל שביל מסומן הוא שביל משפחתי, ולא כל ירידה יפה היא ירידה שילד בן שבע יעבור בלי דמעות. אספנו כאן את המסלולים המשפחתיים הטובים בארץ, מפארק הירקון ועד אגמון החולה, עם מה שחשוב לדעת לפני שמעמיסים את האופניים על הרכב.
הפריחה בישראל לא מתחילה באביב ולא נגמרת בו – היא מתחלפת בגלים כמעט כל השנה, מהחצב של ספטמבר ועד אירוס הגלבוע של מרץ. ריכזנו לוח פריחה מלא לפי חודשים, איפה רואים כל פרח, חמישה מסלולים קצרים שמתאימים גם לילדים קטנים, משחקים שהופכים את ההליכה למשימה, וכמה כללים פשוטים שכדאי להסביר לפני שיוצאים לשדה.
אין בהם קופה, אין שעות פתיחה, אין תור ואין כרטיסים – ובכל זאת הם אחד הנכסים המשפחתיים הגדולים ביותר בישראל. יערות קק"ל פרושים על פני כמאתיים אלף דונם מהגליל ועד הנגב, ובתוכם מאות חניוני יום מוסדרים עם שולחנות, ברזיות, מתקני משחק ומסלולים קצרים שילד בן ארבע יכול לסיים בלי בכי. במדריך הזה: עשרה יערות שכדאי להכיר, מה באמת צריך לארוז, איך בוחרים חניון נכון לפי גיל הילדים, מה מותר ומה אסור לעשות ביער, ואיך הופכים יום פיקניק רגיל לטיול שהילדים יזכרו.
יש רגע אחד שכל הורה שלקח את הילדים לישון במדבר מכיר: הרגע שבו הם מרימים את הראש, שותקים לשתי שניות, ואז שואלים "מה זה הפס הלבן הזה?". זה שביל החלב, והם רואים אותו בפעם הראשונה בחייהם. ישראל קטנה ומוארת, אבל עדיין יש בה כמה מהשמיים הכהים ביותר באגן הים התיכון – ואפשר להגיע אליהם בשלוש שעות נסיעה. ריכזנו כאן את המדריך המלא לטיולי לילה וצפייה בכוכבים עם ילדים: לאן נוסעים, מתי, מה לוקחים, איך מכינים את הילדים, ואיפה בכלל אפשר להסתכל בטלסקופ אמיתי.
אין דרך טובה יותר להפוך שיעור היסטוריה למשחק מאשר לתת לילדים לטפס על חומה בת אלפיים שנה. בגנים הלאומיים של ישראל מחכים תיאטרון רומי שעדיין מתמלא קהל, רחוב עמודים שלם, שער אבן כנעני שעמד כאן לפני ארבעת אלפים שנה ומערות פעמון שבהן הקול חוזר. ריכזנו כאן את האתרים הארכיאולוגיים שהכי עובדים עם ילדים – מה רואים בכל אחד, כמה זמן זה לוקח, לאיזה גיל זה מתאים, ומה כדאי להביא כדי שהביקור יסתיים בחיוך ולא בבכי.
