אנשים הרבה פעמים חיים לאורך חיים שלמים עם דימוי עצמי לא מאוד גבוה. חשוב להבין שבסופו של דבר, השאלה איך אנחנו מרגישים בחיי היומיום שלנו מושפעת צורה ישירה מהאופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו. אם לא נסתכל על עצמנו כעל אנשים בעלי יכולות, עלול מאוד להיות שנבחר בחירות שלא לגמרי נכונות לנו. מצד שני, אם אדם רגיל לחשוב על עצמו את אותם הדברים לאורך שנים רבות, איך באמת אפשר לעשות שינוי בתפיסה? והאם דימוי עצמי נמוך זה משהו שבאמת אפשר לעבוד עליו ולשנות אותו? זה לא משנה אם אתם חושבים על עצמכם ומבינים שהדימוי העצמי שלכם נמוך או שאתם רואים שהילדים שלכם מתנהלים במחשבה כזאת על עצמם. מה שבטוח זה שיש מה לעשות בנידון. זה לא גורל לחיות עם דימוי עצמי שאינו מספיק גבוה. יש הרבה מה לעשות בנידון ולכן, אם יש לכם אפשרות לעבור טיפול שישפר את המצב, למה לדחות זאת עוד ועוד?