עימות משפטי שעל פניו נשמע הזוי, מתנהל בימים אלה בביה"ד הרבני האזורי בחיפה בין בני זוג תושבי הצפון, הורים לשני ילדים, הנשואים זה 15 שנה. הבעל, "גילה" לרעייתו, "יש לי מאהבת, אני בוגד בך" ומשזו גילתה כי הבעל שיקר וכי אין לו מאהבת, הגישה באמצעות ב"כ עו"ד שרין סולן תביעה לקבל את כתובתה... בין אם נכונות ובין אם לא טענותיו של הבעל בדבר בגידתו בה...
ליל הסדר, אמור להיות הרגע בו כל משפחה בישראל מתאחדת סביב שולחן החג לערב חם, שמח וביתי. אך לדברי משפטנים, חג הפסח הוא דווקא המועד שסביבו פורצות המריבות המשפחתיות הסוערות ביותר, ובו גם מתגלים הבקיעים החמורים בזוגיות ובמשפחתיות. ולא חסרות דילמות קשות, בעיקר אם המעורבים הם זוגות גרושים, או ממש לקראת גירושין.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי, אין קץ לחמדנותה של אישה כבת 65, שנודעה כידועה בציבור של גבר בן 95 וקיבל את בקשותיה של ב"כ של התובע, עו"ד שרין סולן, מומחית לדיני משפחה וירושה והוציא צו מניעה וסילוק ידיה של האישה מביתו של הגבר לא יאוחר מ-20 ימים ממתן החלטה
בית המשפט למשפחה התעלם מתשובת היועץ המשפטי לממשלה שהתנגד לעתירת בנות הזוג להכיר באם הלא ביולוגית כהורה. השתיים הגישו את העתירה עוד כאשר בת הזוג הייתה בהיריון. ביהמ"ש דחה את הדיון בנושא - עד לאחר הלידה עצמה.
פסק דין אמיץ ניתן בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד לאחר שכבוד השופטת ענת אלפסי, נדרשה להכריע בסוגיית מזונות הילדים והחליטה לפטור אב לארבעה מתשלומי המזונות.
אב אשר לא ראה את בתו במשך ארבע שנים וחצי גילה דרך הפייסבוק כי היא שוהה בחופשה בישראל. האב מנהל הליכים משפטיים בסוגיית חטיפתה לארה"ב ובסוגיית קיום הסדרי ראייה עימה במשך כשנתיים וחצי, במהלכם האם אינה מאפשרת כל הסדרים בין האב לקטינה! פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי-דידי ממשרד עורכי הדין שחף ושות', טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד האב כך שזו כיום מסרבת לראותו.
מדובר במקרה חריג ביותר של ילדה שנחטפה מאביה פעמיים: בפעם הראשונה נחטפה פיזית מישראל לארה"ב בהיותה במשמורת האב עת שהתה בביקור אצל סבה מצד האם. בפעם השנייה נחטפה פורמאלית עת בימ"ש בארה"ב נתן צו אימוץ השולל זכויות האב על הילדה תוך התעלמות מוחלטת מעמדת האב אשר התנגד מכל וכל לאימוץ הקטינה והתעלמות מוחלטת מההליכים המתנהלים בערכאות השיפוטיות בארץ. יצוין כי כיום הקטינה הינה אזרחית ישראלית ועקב האימוץ אף אזרחית אמריקאית. בתוך כך יצוין כי משרד הפנים שינה רישומיו ומחק את האב כאבי הקטינה וזאת מבלי לדרוש כי יינתן פס"ד בארץ המאשר את פסה"ד שניתן בארה"ב - נושא הנמצא כעת בבדיקה מול משרד הפנים.
עם הידיעה כי הילדה שוהה בישראל פנה האב באופן מיידי אל ביה"ד לעכב יציאתה מהארץ של הקטינה על מנת להבטיח קיום הסדרי ראייה בטרם זו תשוב לארה"ב, וביה"ד בצדק נעתר לבקשה. משפניות האב ובאת כוחו לקיים הסדרי ראייה עם הקטינה נותרו בלא מענה, האב פנה לביה"ד בבקשה דחופה להסדרי ראייה עם הקטינה וממתין להחלטה בעניין זה.
למיטב ידיעת האב, ומפרסום של האם באתר בארה"ב, זו פנתה לממשל ארה"ב לצורך סיוע בביטול צו העיכוב ונראה כי עתידה להיות מלחמת סמכות בין ביהמ"ש בישראל לביהמ"ש בארה"ב בעניין זה.
בני הזוג התגרשו בשנת 2004, כאשר בהסכם הגירושין נקבע כי הקטינה תהא במשמורת האם. לאורך כל השנים עד למועד החטיפה עשתה האם כל שביכולתה לשלול קיומו של האב ולהסית הקטינה כנגדו. בשנת 2010, גילה האב במקרה כי האם טסה לארה"ב והשאירה את הקטינה אצל הוריה, מיד פנה לביה"ד הרבני וביקש משמורת זמנית על הקטינה. המשמורת הזמנית ניתנה לו. סב הקטינה (אביה של האם) ביקש לקחת את הילדה אליו לשבת, האב הסכים ושלח את הקטינה אל הסב ביום שישי בצהריים, אלא שבדיעבד גלה האב כי מדובר היה בתרגיל זדוני ומתוכנן מראש עת הסב דאג לכך שהקטינה תהא אצלו על מנת שהאם תוכל להבריחה לארה"ב מבלי שהאב יידע על כך. רק ביום שבת בצהריים גילה האב לתדהמתו כי הקטינה כבר עלתה על טיסה לארה"ב.
האב פנה למשטרה והגיש תלונה על חטיפה, ברם, עקב חוסר יכולת כלכלית לא יכול היה לפעול להשבת הקטינה עפ"י אמנת האג שכן כחודש בטרם החטיפה היה מעורב בתאונת דרכים קשה בעקבותיה איבד מקור פרנסתו. האב חסך כספים מכל מקורותיו במשך שנתיים והשתמש בכל כספי הביטוח שקיבל עבור התאונה לצורך קבלת ייצוג משפטי אלא שעד שהצליח לממן עו"ד מרכז חייה של הקטינה כבר היה בארה"ב והיה בלתי אפשרי לדרוש להשיבה לארץ. במעמד זה עתר בתביעה דחופה לקביעת הסדרי ראייה עם הקטינה בביה"ד הרבני האזורי באשדוד לו הייתה הסמכות לדון במשמורת הקטינה בעבר. כמו כן עתר לתביעה לביטול מזונות הקטינה עת אינו מקבל זכויותיו כאב ואינו רואה את הקטינה וכן תביעה נזיקית על החטיפה כנגד האישה וכנגד אביה אשר סייע לה במעשה החטיפה.
מזה כשנתיים וחצי מתנהלים הליכים בבית המשפט ובבית הדין, במהלכם האישה עושה כל שביכולתה לסכל את זכויותיו של האב, מבזה החלטות שיפוטיות הן של ביהמ"ש והן של ביה"ד, ההליכים המשפטיים עדיין נמצאים בשיאם עת במהלך כל תקופה זו האם אינה מאפשרת קיום הסדרי הראייה בין האב לקטינה ומבזה החלטות ביה"ד המורות לה להביא הקטינה ארצה למפגש עם אביה. לפני כשנה, בשיאם של ההליכים המשפטיים, גילה האב כי לתדהמתו כי בעלה של האם אשר הינו אזרח אמריקאי הגיש לביהמ"ש בארה"ב בקשה לאמץ את הקטינה. האב אשר לא יכול היה לממן ייצוג בארה"ב הגיש בעצמו תגובה בכתב בה התנגד מכל וכל לאימוץ והודיע כי מנהל הליכים כאן בארץ בנוגע לקטינה. ביהמ"ש בארה"ב התעלם מתגובתו ונתן צו אימוץ על הקטינה תוך שהוא שולל לחלוטין את זכויות האב על הקטינה - בכך נחטפה הקטינה פעם נוספת מהאב באופן פורמאלי.
יובהר כי מיד לאחר שהאב גילה בדבר הגשת הבקשה לאימוץ פנה לביה"ד באשדוד אשר יקבע כי הוא בעל הסמכות לדון בכל עניין הנובע מאפוטרופסות הקטינה. ביה"ד קבע כי הסמכות לדון במשמורת הקטינה נתונה לביה"ד בישראל תוך שקבע שביה"ד בארץ אינו יכול לקבוע בדבר ההליכים בביהמ"ש בארה"ב. בכך נותר האב מול שוקת שבורה בהתייחס להליכים המתנהלים בארה"ב כאשר כאמור, הגיש תגובתו בכתב וביהמ"ש בארה"ב התעלם מכך ושלל אבהותו. אם לא די בכך, האם אף הצליחה לשנות את שמה של הקטינה במשרד הפנים לשם משפחתו של בעלה האמריקאי ולמחוק את האב כאביה של הקטינה. ויובהר כי לא ברור איך עשתה כן מבלי לנקוט בהליך המאשר את פסק האימוץ האמריקאי כאן בארץ. עוד יובהר כי לאור העובדה כי הוגשה הבקשה לצו אימוץ ולאור העובדה כי בעלה של האם סירב לבטלה, ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל חיוב האב במזונות הקטינה ממועד הגשת הבקשה לצו אימוץ.
פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי דידי משחף ושות' - חברת עורכי דין, המומחים לגירושין, טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד אביה כך שזו כיום מסרבת לראותו ומבהירים כי לאורך כל ההליכים המשפטיים, האב פנה לביה"ד בבקשות לקיום הסדרי ראייה בינו לבין הקטינה, אולם האם סיכלה ניסיונות אלו פעם אחר פעם וביזתה החלטות ביה"ד פעם אחר פעם. פניות האב לביה"ד לחייב האב בביזיון ביה"ד נותרו ללא החלטה.
עוה"ד שרון זהבי דידי מ-שחף ושות' – חברת עורכי דין: "לפני מספר ימים ולאחר ארבע וחצי שנים שהאב לא ראה את בתו, גילה לתדהמתו דרך הפייסבוק כי הקטינה נמצאת בארץ. פנינו מיד לביה"ד וביקשנו לעכב יציאתה של הקטינה וזאת על מנת להבטיח כי יוכל לראותה בטרם תטוס חזרה לארה"ב ולהבטיח קיום הסדרי ראייה עתידיים בינו לבין הקטינה. פניות האב נותרו ללא מענה ונוצר מצב מעוות לפיו הקטינה מעוכבת בארץ והאב אשר לא ראה אותה במשך ארבע וחצי שנים ומשווע לראותה אינו יכול לעשות כן. אנו ממתינים להחלטת בית הדין בדבר קיום הסדרי הראייה".
ההחלטה להתגרש אינה החלטה פשוטה. אך ברגע שהגעתם אליה ואתם שלמים איתה, כדאי להתחיל להתכונן קדימה. המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיניכם היא איך לסיים את התהליך בצורה היעילה, המהירה והשפויה ביותר.
סטטוס: גרוש!
ברוב רובם של המקרים, כאשר בני זוג מבקשים להתגרש הם יושבים ומסכמים ביניהם את כל העניינים השנויים במחלוקת ומעלים את ההסכמות אליהם הגיעו על הכתב. בחלק קטן מן המקרים, הצדדים, מטעמים שונים, אינם מצליחים להידבר ביניהם ואחד מהם פותח בהליכים משפטיים הכוללים, בין היתר, הגשת תביעות לערכאות השונות.
כשזוג מתחיל לדבר על גירושין ההמלצה הראשונה שהם יקבלו, בדרך כלל, היא לפתוח תיק. איפה פותחים תיק? שאלה טובה, תלוי אם אתם גבר או אישה: אל בית הדין הרבני פונים בדרך כלל גברים, היות והם מקבלים בבית הדין יחס מועדף מאשר נשים. נשים נוטות לפתוח תיקים בבית משפט לענייני משפחה, שם הן מקבלות יחס שוויוני. בית הדין הרבני, או בית המשפט לענייני משפחה הוא זה שיאשר בסוף את ההסכם, ייתן לו תוקף של פסק דין ויסדיר ביניהם גט.
ברגע שמתקבל פסק הדין ובית הדין קבע באופן סופי כי בני הזוג גרושים, יש לפנות עם תעודת הגירושין למשרד הפנים מנת לשנות סטטוס מנשוי לגרוש. חשוב לדעת כי גרושות זכאיות להטבות שונות, כך שכדאי להסדיר את שינוי הסטטוס במהירות האפשרית.
הליך גירושין ממוצע, אגב, באמצעות בית משפט או בית דין רבני, שכולל בתוכו את ההסדרים הכספיים, רכוש ומשמורת ילדים, אורך בממוצע כשנתיים לכן בהחלט כדאי לקחת בחשבון גם אופציה של גישור, שיכול לקצר את התהליכים בצורה משמעותית.
"פירוק משפחה דומה לפירוק עסק"
חשוב לדעת כי בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט ייעודי ומקצועי אשר הוקם בישראל בשנת 1995, ונוסד, בין היתר, על ברכי דיני החברות. לכן, מתוך השקפה זו הוא ייראה בפירוק תא משפחתי מצב דומה לפירוק חברה עסקית: בשני המקרים (במשפחה ובחברה עסקית) יש מספר בעלים, קיים רכוש משותף, קיימות השקעות שונות בעסק, יש חובות ויש התחייבויות. אין כל ספק כי לו הייתה בבעלותכם חברה עסקית, לא היה עולה על דעתכם לעסוק בפירוקה בלא התייעצות עם גורם מקצועי כמו רואה חשבון, עורך דין, יועץ מס. מאחר ומעולם לא עסקתם בפירוקו של תא משפחתי, הרי שאינכם מכירים את כל העניינים הכרוכים בכך והמתחייבים מכך, ומחובתכם להיוועץ עם אדם הבקיא בעניינים אלה, גם אם נראה לכם כי אתם יודעים הכל וכי בן הזוג היה גלוי עמכם, כן והגון.
כאן נכנס לתמונה עורך הדין. האינטראקציה עם עורך הדין יכולה להתקיים בכמה מישורים - היא תלויה בצרכי הלקוח, רצונותיו ויכולותיו. האינטראקציה ההכרחית היא זו המינימליסטית, והכוונה היא ל"פגישת ייעוץ" קצרה, הנערכת בין חצי שעה לשעה וחצי, עולה כמה מאות שקלים, ובה עורך הדין שומע תחילה את הלקוח ולאחר מכן מחווה את דעתו. על המקרה. בפגישה זו עורך הדין סוקר בפני הלקוח את זכויותיו וחובותיו, מציג בפניו את אפשרויותיו, את עמדות הפסיקה ועמדות השופטים. עורך הדין צריך לענות על שאלותיכם במהלך הפגישה ולהתייחס לסוגיות ו/או לבעיות מיוחדות העלולות לעלות. הוא גם יכול להחוות דעה על ההסכם (באם קיים כזה) אשר נערך בין הלקוח לבין בן הזוג. פגישת ייעוץ זאת הכרחית לכל אדם הנמצא בהליכי גירושין, ובשום מקרה לא ניתן לוותר עליה. אם אתם ב"כיוון הנכון", תקבלו גושפנקה לכך מאיש מקצוע. אם אינכם בכיוון הנכון, תקבלו הכוונה מתאימה והוראות כיצד ניתן להביא דברים על תיקונם. עלות הפגישה בטלה בשישים מול התועלת הצומחת מכך.
איך בוחרים עורך לדין לענייני גירושין?
אם הגעתם למסקנה כי לא תצליחו לגבש הסכם מהיר לגירושין עם בן הזוג, ויש צורך להעביר את פתרון המחלוקות לבירור משפטי באמצעות הגשת תביעות, תצטרכו לבחור לכם עורך דין שייצג וילווה אתכם בתהליך הלא פשוט הזה. איך בוחרים עורך דין? כמה נקודות שצריך לתת עליהן את הדעת:
1. כימיה: הליכי גירושין עלולים להימשך זמן רב. עורך הדין שתבחרו יהפוך לאחד האנשים הקרובים ביותר אליכם לפרק זמן די ארוך. האינטראקציה עם עורך הדין תלבש צורות שונות, לעתים אינטנסיבית וחושפנית יותר ולעתים פחות, ואולם, ברור כי עורך הדין יהפוך לחלק בלתי נפרד מחייכם לפרק זמן לא מבוטל, ולכן, בבואכם לבחור עורך דין אתם חייבים לבחון ולהבהיר לעצמכם האם קיימת כימיה ביניכם.
וודאו שעורך הדין שבחרתם אכן מתמקצע בתחומו.
בחרו עורך דין שאתם משדרים אתו על אותו גל, שאתם מרגישים נוח בנוכחותו ובקרבתו, שאתם יכולים לבטוח בו ולהאמין לו. הקשיבו היטב לתחושת הבטן שלכם, ואם זו מציקה לכם, אל תרפו ואל תתפשרו, המשיכו לחפש.
2. אל תוותרו על מקצועיות. קיימים הרבה מאד עורכי דין המתעסקים בתחומים רבים. כדאי לחפש עו"ד שמתמחה במקצועו, שכן אתם זקוקים למומחה. חפשו עורך דין המתמחה ומתעסק רק בתחום דיני המשפחה. אין לכך תחליף. מטבע הדברים, מדובר במקצוען המכיר את החקיקה, את הפסיקה, את בתי המשפט, את עורכי הדין האחרים בתחום ואת גישתם של השופטים ותהיה לו היכולת להוביל את התיק שלכם מתוך פרספקטיבה רחבה ועמוקה.
3. חפשו את התעודות שלו. האוניברסיטאות, כמו גם לשכת עורכי הדין, מקיימות השתלמויות "עומק" לעורכי הדין, ובכלל זה הן מקיימות השתלמויות בכל תחום דיני המשפחה. ודאו כי עורך הדין שלכם משתתף בהשתלמויות שכאלה, שכן, אותן השתלמויות מחדדות, מעדכנות ומבהירות את החומר שעורכי הדין עוסקים בו, ואתם רוצים וצריכים עורך דין מעודכן וחד, ולא עורך דין שמנהל את התיק שלכם על פי מה שהוא למד בפקולטה למשפטים לפני עשרים שנה, ולא התעדכן מאז.
4. ומילה אחרונה: וודאו שהוא מקפיד על סדר. אחד הדברים החשובים ביותר כאשר מנהלים הליכים משפטיים הוא סדר. יש צורך להציג אסמכתאות רבות, היקף כתבי הטענות, התגובות, הבקשות, ההזמנות לדין והראיות הוא אדיר; רק עו"ד מסודר יכול לשלוט באופן מלא בעניינכם. עו"ד בעל משרד מסודר ואסטטי הוא גם עו"ד מסודר בצורת החשיבה שלו, בארגון התיק המשפטי ובאופן הטיעון בבית המשפט. נכון, זו הכללה, ואולם, אין כל פסול בלשאול את עצמכם האם העו"ד אליו הגעתם לפגישת ייעוץ נראה מסודר והאם משרדו מסודר; יש להכניס את התשובה שלכם אל תוך סל השיקולים שלכם בבואכם לבחור עו"ד. האופן בו העו"ד ומשרדו נראים הם בבואה של האופן בו יטופל תיקכם.
עו''ד גיל שחף, מומחה לדיני משפחה ומחבר הספר ''המדריך למתגרשים מתחילים'', נבחר ע''י ארגון המורים במחוז דרום, להנחות סדרת הרצאות בנושא "דיני משפחה ומעמד אישי" בפני מורים בשנה''ל תשע''ד. מדובר בקורס בן ארבעה עשר מפגשים, כאשר כל מפגש ייארך ארבע שעות אקדמאיות.
עו''ד שחף, מנהל פורום דיני משפחה באתר הפורומים המשפטיים ומנהל פורומים באתר Mako העוסק בדיני מזונות בחלוקת רכוש, יעביר במסגרת ההשתלמות שיעורי עומק עם הסביבה המשפטית הקשורה בחיי משפחה לרבות בנושאי אפוטרופסות, צוואות וירושות, עיזבון, הסכמים בין בני זוג, הערכאות השיפוטיות, ניהול הליך משפטי, טקטיקות ואסטרטגיות בהליכי גירושין, חובות האישה כלפי בעלה וההפך, מכוח הדין האישי ועוד.
עוה''ד גיל שחף מסר: "מטרת הקורס היא לתת סקירה רחבה על זכויותיו של הפרט בתוך המסגרת המשפחתית שהרי בני אדם, החיים בתוך מסגרת משפחתית, מקבלים על עצמם חובות כלפי בני משפחותיהם וזכאים לזכויות מבני משפחותיהם ולא תמיד מודעים להם".
