האפשרות שסעודיה תאפשר למטוסים ישראלים לעבור בשמיה לתקיפה באיראן היא סבירה, אמרה הדוקטוראנטית מיכל רביב בכנס שארגן המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה בשיתוף קרן פרידריך אברט . לדברי רביב, המתמחה בנעשה בסעודיה, מטוסים ישראלים יעברו בצפונה של סעודיה בדרכן לתקיפה באיראן
יוזמה חדשה קוראת לישראלים ויהודים ברחבי העולם להחרים חברות הסוחרות עם איראן, ולא לרכוש מוצרים או ניירות ערך שלהן. בשלב הראשון, מתמקדת היוזמה בשלוש חברות ענק: יצרנית מוצרי החשמל הגרמנית בוש, יצרנית הרכב ב.מ.וו וחברת התעופה אייר פראנס
האם התקשורת המערבית אכן תמימה או סתם סתומה? או שמא היא באמת חסרת הבנה וקשת תפיסה, המגויסת בעל כורחה לצורך הקמת פרויקט הפצצה הגרעינית של מעצמת הטרור העולמי של אחמדינג'אד, אסד וארדואן, המתפקד כחלוץ מרכזי המבקיע שערים רבים ומוציא לפועל את אסטרטגיית הטרור התקשורתי מבית מדרשו של האסלאם הפונדמנטליסטי
נשיא המדינה שמעון פרס על ההחלטה להטיל סנקציות על איראן: "אחמדינג'אד הוא המשחית המוסרי הגדול ביותר שיש בעולם ואני מאיץ בקהילה הבינלאומית למנוע את החיבור המסוכן בין איש שאין לו מעצורים לנשק שאין גבול לנזק שיכול לגרום; זהו צעד ראשון בדרך ארוכה "
כרזות וקריקטורות של פת"ח: הניסיון לאחות את הקרע הפנים- פלסטיני נמצא בדרך ללא מוצא והאשמה בכך היא איראן. בכנס השנתי ללימודי המפרץ הפרסי בישראל שנערך באוניברסיטת חיפה הציג הדוקטורנט עידו זלקוביץ' את הלכי הרוח ברחוב הפלסטיני תומך הפת"ח: החמאס משרתים את האינטרסים של איראן ולא של העם הפלסטיני; מי שמרוויח ממלחמת האחים ברחוב הפלסטיני הם האיראנים
ישראל לא תאפשר לארגונים איסלמים קיצוניים בתורכיה לפתוח קו נסיעות ישיר לעזה אמר סגן שר הביטחון מתן וילנאי בדברו היום בכנס שארגן המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה, על המצב הביטחוני לנוכח איומי הטילים מצד החמאס וחיזבאללה
מדינת ישראל, שנהנתה שנים רבות ממלחמות "דה לוקס" בהקשר למימוש איומים לתקיפת עורפה האזרחי נמצאת כיום בצומת שונה לחלוטין – עורפה האזרחי מאוים ונמצא כולו בתוך קשת טווחי יכולותיהם של אויביה. ההבנה, ש-39 הסקאדים ממלחמת המפרץ הראשונה, 3,800 הטילים במלחמת לבנון השניה וכאלף הטילים שנורו מעזה על עורפה האזרחי של ישראל, במבצע "עופרת יצוקה" הינם רק בגדר ה"מנה הראשונה" במאבק ישראל עם אויביה בנושא העורף האזרחי, מחלחלת כיום לכל פינה אצל המנהיגות הישראלית
מיום שהתגבשה בי דעתי, אני שמאלן בן שמאלן. סביר להניח ששרתי, בגרון ניחר ומוקף בקהל, את "שיר לשלום" יותר פעמים מששרתי את התקוה. אבל איזה מקום יש לשיר לשלום מול אחמדינג'אד, נסראללה ומשעל? אסור לשמאל הלאומי לטמון את הראש בחול – הגיעה העת להילחם. פשוט, כי אין ברירה אחרת
