הגנת העורף

לפני מספר שנים, בעיצומו של הויכוח הציבורי בנושא ההחלטה האם ועד כמה למגן את ישובי עוטף עזה, שעמדו תחת התקפות רקטות קסאם באופן בלתי פוסק ויומיומי, שאל רוה"מ דאז, מר אהוד אולמרט, שאלה ריטורית מבחינתו ומבחינתנו כעם, שעורפו האזרחי חשוף להחריד לאיומים במסה נרחבת ביותר, שאלה פילוסופית-קיומית: "האם נמגן עצמנו לדעת?" בכך נתן רוה"מ ביטוי לויכוח מקצועי-פוליטי-כלכלי-חברתי-פסיכולוגי-אדריכלי, שניטש לאורך שנים בין מצדדי ומתנגדי המיגון על כל היבטיו מול וכנגד האיומים על העורף האזרחי הישראלי

סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, סיים לתחקר את תרגיל החירום הלאומי של פיקוד העורף, "נקודת מפנה 4" שנערך בחודש מאי 2010. מתחקור הגורמים שהשתתפו בתרגיל "נקודת מפנה 4" הופקו מספר מסקנות חשובות להיערכות העורף, שייושמו בתרגילים הבאים

החל מהיום, אחת לשבוע, אם תאצל עליי הרוח ואם נוכל להתמיד הן אני והן מי שקורא את הגיגיי, אשטח בפניכם, קוראיי, את מחשבותיי, רעיונותיי ודעותיי לגבי נושאים "בוערים" יותר או פחות, שבהם עוסקת החברה הישראלית. חשוב לי לכתוב, חשוב לי להעלות את מה שלעיתים "בוער כאש בעצמותיי" לידיעת אחרים, כדי שישמעו, כדי לשמוע תגובה וכדי לנסות לזרוע זרעי זרעים של תחילת נסיונות לשינוי, להערכות אחרת, לתיקון בחברה הישראלית

עם כל הכבוד לאמצעים ליירוט טילים שכבר נמצאים בשירות או נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים - היתרון עדיין מצוי בידי הטילים התוקפים. לכן על ישראל להפנות יותר משאבים להגנה פסיבית, דהיינו למיגון האוכלוסייה. כדאי לזכור: גם היכולת להגן היטב על האוכלוסייה היא אמצעי הרתעה חשוב