השואה

אחד מעמודי התווך של העם היהודי הוא הזיכרון וחלק חשוב בעיצוב המורשת הלאומית של מדינת ישראל הוא ההנצחה. מי קובע מה זוכרים? כיצד נקבעים ביטויי ההנצחה ואופיים? כנס "אתיקה של תיעוד וזיכרון" של מרכז האתיקה בירושלים חשף סוגיות שונות לגבי דפוסי ההנצחה והזיכרון בישראל

מרד גטו ורשה הוא אירוע שאין לו מקבילה במלחמת העולם השנייה. הוא אינו מובן בימינו, כי אינו דומה להתנגדות הפרטיזנית, לא לפעילותן של תנועות המחתרות בארצות אירופה הכבושות, ואף לא להתקוממות המחתרת הפולנית בוורשה באוגוסט 1944. המרד התארגן ופרץ בגטו המבודד, בעיצומו של רצח יהודים המוני, בקרב אנשים שהחליטו להילחם בכל אמצעי שיעמוד לרשותם, כי חשו שמחובתם להתנגד לרצח בני עמם

"אנחנו יודעים שהיהודים נרצחו... ידוע לנו באופן מפורט למדי מי רצח אותם, היכן, איך ומתי... אבל מה שאנחנו רוצים לדעת, ואיננו יודעים, הוא איך חיו היהודים לפני שנרצחו..." ואת החלל הזה בא יהודה באואר למלא בספרו מוֹת העיירה

"קשה קשה מאד לחשוב בשעה רותחת זו, על אותו הנושא, הלוחץ את הלב כמו בצבת של ברזל, אבל קשה עוד יותר לא לחשוב ולכתוב על נושא זה ולהחניק את הכאב שבלב ולהפנות לנושא אחר." שני מסמכים נדירים שנכתבו בעצם ימי השואה בעברית בידי חברי ארגון ברית ציון, שרדו את תלאות המלחמה והשחרור והופקדו למשמרת עולם בארכיון יד ושם - ורואים היום אור בספר חדש של ההיסטוריון ד"ר זאב מנקוביץ

גם השנה יתקיים בתיאטרון תמונע הטקס האלטרנטיבי ליום הזכרון לשואה ולגבורה מיסודם של שהרה בלאו ואבי גיבסון בראל. הטקס מהווה טקס משלים לטקסים הממלכתיים ועוסק בסוגיות שונות שהתעוררו סביב השואה בשנים האחרונות בישראל מנקודת מבטם האישי של הדוברים, רובם בני הדור השלישי

זעם בישראל מהודעת ראש ממשלת פולין כי לא ישיב את הרכוש שנשדד מהיהודים בתקופת השואה. יו"ר התאחדות יוצאי פולין בישראל, לילי הבר, מבקשת מראש ממשלת פולין דונלד טוסק לחזור בו מהודעתו: "אנו מבקשים כי ממשלתך תעשה מעשה היסטורי ותפעל לתיקון העוול ועושק העם היהודי על אדמת פולין"

נייר עמדה של מכון ירושלים לחקר שווקים אשר פורסם היום, קובע ש"הניצולים אשר מקבלים את קצבאותיהם ישירות ממשלת גרמניה זוכים לתנאים נדיבים יותר ביחס לאלה המטופלים על ידי מדינת ישראל". הנייר נערך ע"י בועז ארד, מנתח מדיניות במכון. המכון קובע כי בניגוד לרציונל שביסוד הפיצויים אשר נועד ראשית כל לפצות את הקורבנות ויורשיהם על בסיס זכות ולא חסד, ניתבה מדינת ישראל את הסדר הפיצויים עם ממשלת גרמניה למימון תוכניות הממשלה על חשבון הניצולים, בהעמידה אותם כעניים בפתח הנדרשים לחסדי הרשויות

בסוף השבוע הוסר הלוט מעל הגלעד שהוקם בבית העלמין "דרום" שליד חולון לזכר קהילות יהודי יוון, שהושמדו בשואה. את עיריית חולון בטקס המרגש יצג מ"מ ראש העיר, יאיר טאו, והשתתפו בו גם שגריר יוון בישראל, קיריאוס לוקאקיס, חבר הכנסת אופיר אקוניס, מנכ"ל יד ושם, נתן איתן, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בארץ, אלכס אורלי, יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל, משה העליון, ניצולים ובני משפחותיהם ואורחים רבים נוספים

גילויים חדשים על אוכלוסייה יהודית נוספת שנרדפה במהלך מלחמת העולם השנייה ועד היום הנסתר עליה היה רב על הגלוי - יהדות אינדונזיה, שהיא האוכלוסייה היהודית שסבלה בצורה החמורה ביותר תחת הכיבוש היפני, נחשפים במחקר חדש. במאמר שבודק לראשונה לעומק את הסיבות לייחס המפלה שסבלה אוכלוסייה זו, גם ביחס לאוכלוסיות מיעוט אחרות, משרטט פרופ' רותם קובנר מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה שורה של סיבות שהביאו למצב זה. ממצאי המאמר המלא יוצגו ביום עיון שיעסוק לראשונה ביהדות אינדונזיה והעלמותה שיתקיים בימים א'-ב' באוניברסיטת חיפה

"המפגש שלי היום איתכם הוא בפרוש נס. זה שאתם ניצולי השואה יושבים יחד בירושלים, איתי, נשיא גרמניה ועם חברי פרלמנט גרמני זה לא נס מהשמים. זה נס שבני אדם הובילו אותו. זה נס שאתם מוכנים לקבל את היד שמושטת לעברכם." כך פתח נשיאה החדש של גרמניה, כריסטיאן וולף, את המפגש האינטימי שערך עם נציגות של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בראשות היו"ר, נח פלוג הערב בירושלים