לאורך החוף הסורי מתגבש שינוי שחורג בהרבה מחוזי נמלים או מתנועת מכליות בין עיראק לבניאס. האזור הזה, שבעשור האחרון נקשר בעיקר לנוכחות הצבאית הרוסית ולתפקידו כמוצא הימי של סוריה, זוכה היום לערך אחר: להפוך לקצה הים־תיכוני של רשת רחבה יותר של אנרגיה, סחר ותקשורת, המחברת את עיראק והמפרץ לטורקיה, לאירופה ולמזרח הים התיכון.
שלושה שבועות אחרי נאום נתניהו בעצרת האו"ם, שבו כינה את נשיא טורקיה "רודן", המתיחות בין שתי המעצמות הצבאיות החזקות במזרח הים התיכון אינה דועכת. היא רק משנה צורה: פחות צעקות, יותר מטוסים, גשרים צפים והסכמי הגנה. בעיתונות הטורקית ובכלי התקשורת הערביים קוראים למצב החדש "הקרב שנדחה", וכולם מנסים להבין אם מישהו ימצמץ לפני הבחירות בישראל.
