שיתוף פעולה ראשון מסוגו יתקיים ביום ה' (30/6) בקמפוס שרונה של הטכניון בתל אביב. במסגרת יוזמה משותפת של הטכניון ומועצת נאות חובב יתקיים יום חשיפה בין מנהלי מחקר ופיתוח ממפעלים היושבים בתחומה של המועצה לבין חוקרי הטכניון. מטרת הפגישה הנה להעמיק את הקשר בין המחקר לתעשייה, באמצעות שילוב הידע המקצועי והאקדמי בין חוקרי הטכניון למערך המחקר והניתוח בתעשייה הקיימת בנאות חובב
PTSD עלול להתפרץ אצל כל אדם בעקבות מלחמה, חווית טרור, חוויות אלימות, חוויה של התעללות מינית ו/או ניצול מיני מתמשכים, בעקבות אסון אישי, אסון טבע או אסון לאומי. האם קנאביס יכול לפתור את זה? מחקרים מוכיחים שכן ובכל זאת, המדינה מערימה קשיים כבדים ודורשת רשימה ארוכה של טיפולים תרופתים. הכל על הקשר בין פווסט טראומה וקנאביס
רקמת המוח הלבנה עלולה להיפגע, אצל בני נוער שצורכים אלכוהול, אצל אלה הצורכים קנאביס - לא; כך קובע מחקר חדש. המדענים סרקו את מוחם של בני נוער בגילאים, שבין 16 ל- 20, לפני ואחרי פרק זמן של 18 חודשים. במהלך אותם 18 חודשים, מחצית מהנערים, שכבר הייתה להם היסטוריה של צריכת אלכוהול ומריחואנה, המשיכו לצרוך אלכוהול ומריחואנה, בכמויות משתנות, המחצית השנייה של הנערים, נמנעו לחלוטין או הקפידו על צריכה מינימלית.
מחקר שביצע פרופ' דויד נאט, לשעבר יועץ הממשלה הבריטית למדיניות הסמים , חושף נתונים שקשה להישאר אליהם אדישים. האלכוהול והטבק החוקיים מזיקים לפרט ולחברה יותר מהקנאביס. האלכוהול עוקף אפילו את הקראק וההירואין.
אנו כבר רגילים למציאות שבה לרשתות החברתיות ובראשם לפייסבוק יש משקל רב במהלך חיינו. ישראל היא המובילה העולמית בשימוש בפייסבוק והנתונים מצביעים על 90% ממשתמשי האינטרנט הישראלים הנמצאים בפייסבוק בתכיפות משתנה.
מחקר משותף לאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת נברסקה בארצות הברית: הצבעה בקלפי היא אירוע מלחיץ – יש לאפשר הצבעה מהבית.
נציב האיחוד האירופי למחקר, מדע וחדשנות, קרלוס מואדס (Carlos Moedas), יגיע היום (10.1) לביקור בישראל. במהלך ביקורו ייפגש עם נשיא המדינה, שר המדע, המדען הראשי במשרד הכלכלה, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של האוניברסיטאות, ויבקר במספר מוסדות אקדמיים ומחקריים, בחברות וחממות טכנולוגיות.
אוניברסיטת חיפה מקדמת החזרת חוקרים לישראל: תרומה גדולה בסך 40 מיליון ₪ תאפשר להקים עשרות מעבדות וחדרי מחקר במטרה להחזיר חוקרים לישראל ולקדם את החינוך האקדמי. הפקולטה למדעי החברה תקרא מעתה ע"ש פול והרטה עמיר. עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה: "התרומה תאפשר לנו להמשיך בפיתוח המואץ של אוניברסיטת חיפה, הן במחקר והן בחינוך דור העתיד של מדינת ישראל. התרומה הנוכחית של פול והרטה עמיר היא עדות נוספת לקשר האמיץ שלהם עם מדינת ישראל בכלל ואוניברסיטת חיפה בפרט והחשיבות הרבה שהם מעניקים לנושא החינוך וההשכלה במדינת ישראל". פול עמיר: "כשהגעתי לישראל בשנת 1946, חיפה הייתה המקום הראשון אליו הגעתי. תמיד האמנתי שפיתוח הצפון הוא בעל חשיבות עליונה. זו הסיבה לקשר המיוחד שלנו עם אוניברסיטת חיפה".
כינוס זה בא לבחון סוגיות אתיות המתעוררות בעקבות ההפרטה. המצדדים טוענים כי הפרטה מביאה להגברת היעילות, הגברת התחרות, שיפור השירות לאזרחים, רגולציה ראויה, מניעת שחיתות, גמישות תעסוקתית, הקטנת שירות המדינה, ושילוב המגזר העסקי והחברתי בעשייה הציבורית
שני מחקרים שנערכו ע"י ד"ר לאה פוסטיק, מהמחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל ופרופ' יוסף זוהר, מנהל מחלקת פסיכיאטריה א' במרכז הרפואי שיבא-תל השומר מצאו כי חיילים ישראלים שלקו בהפרעה פוסט-טראומטית, אינם מועדים יותר לפעילות פלילית ואינם בעלי שכיחות יתר של תמותה, מאשר חיילים ישראלים שלא לקו בהפרעה פוסט-טראומטית – זאת בניגוד לממצאי מחקרים אשר נערכו על צבאות שונים בעולם.
מחקרים רבים שנערכו על יוצאי צבא, בעיקר בארה"ב, מדווחים כי אלה הלוקים בהפרעה פוסט-טראומטית מועדים יותר לפעילות פלילית, בעיקר אלימות ושימוש באלכוהול וסמים וכמו כן בעלי שכיחות יתר של תמותה. בשני מחקרים שונים שנערכו ע"י ד"ר לאה פוסטיק, מהמחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל, ופרופ' יוסף זוהר, מנהל מחלקת פסיכיאטריה א' במרכז הרפואי שיבא-תל השומר, נבדקה מגמה הזו על יוצאי צבא ישראליים שלקו בהפרעה פוסט-טראומטית.
המחקר נערך על כ-2500 יוצאי צבא מקום המדינה ועד שנת 2000 ומוכרים על ידי משרד הביטחון כבעלי הפרעה פוסט-טראומטית, שהושוו לכ- 2500 יוצאי צבא בעלי מספר אישי עוקב. הטראומה העיקרית במדגם זה היא חשיפה לקרב (80%) במלחמות של"ג ויום כיפור. שני ממצאים עיקריים במחקר: 1. לבעלי הפרעה פוסט-טראומטית היו קצת יותר עברות פליליות באופן כללי, אך לא היה הבדל בין הקבוצות בעברות הקשורות לאלימות ולשימוש בסמים – בניגוד לשאר צבאות העולם שבהם נבדקה התופעה והתקבלו נתונים שמצביעים על עלייה ניכרת בעברות פליליות בקרב חיילים פוסט-טראומטיים. 2. בניגוד לממצאים בעולם על קשר בין פוסט טראומה לשיעורים גבוהים של תמותה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במחקר הנוכחי נמצאו שיעורי תמותה דומים בקרב יוצאי צבא שמאובחנים עם פוסט-טראומה ויוצאי צבא ללא אבחנה כזו.
ד"ר לאה פוסטיק מאוניברסיטת אריאל מסבירה את ממצאי המחקר: "הסיבה לבדוק את הנושא שוב, הפעם בישראל, נובעת מן העובדה שהפרופיל האנושי של חיילי צה"ל הינו שונה באופן מהותי מזה של צבאות אחרים. השוני העיקרי הוא בייצוגיות. בעוד שבצבאות אחרים הצבא מורכב מאנשים שבחרו בו כמקצוע, בעיקר כאלה משכבות סוציואקונומיות נמוכות, בישראל ניתן לראות ייצוג של רוב השכבות הסוציואקונומיות, אפילו ביחידות השדה שחייליהן מועדים יותר לפתח הפרעה פוסט-טראומטית, הנחשבות ליחידות עילית ומבוקשות מאד גם בקרב מי שמגיע משכבות סוציואקונומיות גבוהות. שוני נוסף הוא שבמדינת ישראל אמנם קיים שימוש לרעה באלכוהול וסמים, אך הוא נפוץ הרבה פחות מאשר בארה"ב ובאנגליה, שם נערכו רוב המחקרים.הסברים נוספים יכולים להיות שמראש מדובר באנשים (חיילים) עם רקע אחר מאלה שבצבאות אחרים ועל כן יש להם פחות נטייה להתנהגות מסוכנת שמובילה למוות"
עוד הוסיפה ד"ר פוסטיק: "מסקנה נוספת שניתן להסיק מהמחקר הנוכחי, מציגה אפשרות לכך שחיילים הלוקים בהפרעה פוסט-טראומטית מקבלים טיפול טוב ממשרד הביטחון ועל כן הממצאים אצלם שונים ממקביליהם בעולם. חשוב להבין זאת מכיוון שפעמים רבות ישנה נטייה להסתכל על מחקרים ודרכי טיפול שונים הנעשים בעולם בקרב פוסט-טראומטיים ולשאוף לחקות אותם כאן בארץ, ובמקרה הזה לפחות ניתן לראות כי הם פחות רלוונטיים ליוצאי צבא ישראלים".
