מושע הוא מונח משפטי שמקורו בחוק הקרקעות העות'מאני, המתאר בעלות משותפת על מקרקעין ללא חלוקה פיזית מוגדרת בין הבעלים. על פי ההגדרה באתר עיתונים, "מושע היא צורת בעלות משותפת על קרקע, שבה כל שותף מחזיק בחלק יחסי בכל חלקי הקרקע, ללא זיהוי של חלק ספציפי השייך לו". מצב זה נפוץ במיוחד במקרים של ירושות, רכישות משותפות או איחוד חלקות, כגון במושבים חקלאיים, שבהם קרקעות נרשמות לעיתים כבעלות משותפת של מספר בעלים.