בנאום חריף בפני סיעת ה־AKP באנקרה קרא היום (רביעי) נשיא טורקיה למוסלמים "להגביר את הלחץ על ישראל". מאחורי הרטוריקה עומדת מערכה מתוכננת: טורקיה, אחת מערבות הפסקת האש בעזה, בונה בשבועות האחרונים תיק מסודר שנועד להטיל על ישראל את האחריות לקריסה האפשרית של ההסכם – ולמצב את עצמה כמי שתכתיב את היום שאחרי.
ארדואן ניצל את הבמה הבינלאומית של COP31 כדי להאשים את ישראל ברצח עם ובהרס סביבתי ברצועה. משרד החוץ בירושלים כינה אותו "דיקטטור", ומשרד החוץ הטורקי השיב באש. מאחורי חילופי הדברים מסתתר משבר עמוק יותר: לטענת אנקרה, הסכם שארם א-שייח' לסיום המלחמה בעזה קורס, והטורקים מבקשים להפוך לקול המוביל של המחנה הערבי-מוסלמי
הנשיא הטורקי ניצל את COP31, ועידת האקלים של האו"ם שטורקיה מארחת, כדי להציב את עזה במרכז סדר היום העולמי. ישראל לא הוזמנה לפסגת המנהיגים, משרד החוץ בירושלים השיב באש, ואנקרה הגדירה את התגובה "השמצה שפלה וחצופה". מאחורי חילופי הדברים עומד מאבק עמוק יותר על הסדר שאחרי המלחמה ברצועה.
טורקיה לא הזמינה את ממשלת ישראל לפסגת המנהיגים של COP31, ארדואן האשים את ישראל ב"רצח עם סביבתי", ובירושלים כינו אותו "דיקטטור". מאחורי חילופי הדברים עומד משבר עמוק יותר: אנקרה טוענת שהסכם הפסקת האש בעזה, שהיא עצמה הייתה מערבותיו, מתפרק.
טורקיה, המארחת של ועידת האקלים של האו"ם COP31, לא שלחה הזמנה לישראל לפסגת המנהיגים, קראה לאולם המליאה הגדול על שם עזה, ובמקביל משגרת אזהרות חריפות שהסכם הפסקת האש ברצועה עומד לקרוס. מאחורי המהלך הסמלי עומדת אסטרטגיה מחושבת: לנצל כל במה בינלאומית כדי לבודד את ישראל ולמצב את אנקרה כמי שמחזיקה בתיק הפלסטיני.
שלושה עשר חודשים אחרי שאנקרה חתמה כמתווכת על הסכם הפסקת האש בעזה, הנשיא הטורקי ומפקד המודיעין שלו פרסמו באותו יום כתב אישום מתואם: ישראל שולטת עדיין בכ-60% מהרצועה, כוח הייצוב הבינלאומי לא נפרס ושיקום עזה לא התחיל. מאחורי הרטוריקה עומד מאבק אסטרטגי על מקומה של טורקיה ב”יום שאחרי”.
250 חיילים זרים, בסיס אמריקני על גבול הרצועה ורשימת מדינות שמתארכת – אבל השם שכולם מחכים לו בכלל לא נמצא בה. בעוד ירושלים מטילה וטו על השתתפות טורקית, ארדואן מכריז מאיסטנבול ש"הסכם השלום בעזה אינו מיושם" ושהמערכת הבינלאומית "פשטה את הרגל". ניתוח של המהלך שעשוי לקבוע מי ישלוט ברצועה בשנים הקרובות.
כשרדיו מכאן פנה אליי והזמין אותי להופיע כפרשן פוליטי, הרגשתי תערובת של התרגשות וחשש. חששתי, אולי כי זו הייתה אמורה להיות ההופעה הראשונה שלי בתחנה, ורציתי להיות ראוי לאמון שנתנו בי. רציתי להציע ניתוח שיהיה ראוי למאזינים הפלסטינים, שמנסים להבין את מה שקורה סביבם בתוך מציאות פוליטית והומניטרית מורכבת במיוחד.
ביקור משלחת חמאס באנקרה, איום חיסול פומבי של שר הביטחון הישראלי ותגובה טורקית חריפה: השבוע שבו היריבות בין טורקיה לישראל עברה מהזירה הדיפלומטית לשפת האיומים, וכל זה כשהמשא ומתן על עזה עוד תלוי על בלימה
ירושלים, 6 ביולי, 2021 - 11 הימים של העימות הצבאי במאי 2021 בעזה גרמו למותם של למעלה מ-260 איש, בהם 66 ילדים ו41 נשים, והחריפו טראומות קודמות, במיוחד בקרב ילדים. המחיר האנושי הוחמר בשל הנזק הכולל והנזקים לתשתיות ולמגזרים החברתי והפיננסי, כמו גם לפריון המשק. דוח מהיר להערכת נזקים וצרכים (A Rapid Damage and Needs Assessment - RDNA) חושף נזק חומרי של עד 380 מיליון דולר והפסדים כלכליים בשווי 190 מיליון דולר. עלות השיקום נאמדת בכ- 485 מיליון דולר ל-24 החודשים הראשונים.