, |

עזה

(חדשות מהעולם)
אולם הנוסעים במעבר רפיח. כניסת הסיוע ופתיחת המעברים הם בלב המחלוקת על יישום ההסכם. | צילום: ויקישיתוף, רישיון חופשי (CC)

בנאום חריף בפני סיעת ה־AKP באנקרה קרא היום (רביעי) נשיא טורקיה למוסלמים "להגביר את הלחץ על ישראל". מאחורי הרטוריקה עומדת מערכה מתוכננת: טורקיה, אחת מערבות הפסקת האש בעזה, בונה בשבועות האחרונים תיק מסודר שנועד להטיל על ישראל את האחריות לקריסה האפשרית של ההסכם – ולמצב את עצמה כמי שתכתיב את היום שאחרי.

(חדשות מהעולם)
ארדואן ורעייתו אמינה עם הנשיא דונלד טראמפ ורעייתו מלניה בחדר הסגלגל, 2019. וושינגטון היא אחת המתווכות בהסכם עזה שאנקרה טוענת כי אינו מקוים | צילום: הבית הלבן (Official White House Photo), נחלת הכלל, באמצעות ויקישיתוף

ארדואן ניצל את הבמה הבינלאומית של COP31 כדי להאשים את ישראל ברצח עם ובהרס סביבתי ברצועה. משרד החוץ בירושלים כינה אותו "דיקטטור", ומשרד החוץ הטורקי השיב באש. מאחורי חילופי הדברים מסתתר משבר עמוק יותר: לטענת אנקרה, הסכם שארם א-שייח' לסיום המלחמה בעזה קורס, והטורקים מבקשים להפוך לקול המוביל של המחנה הערבי-מוסלמי

(חדשות מהעולם)
הנתונים שטורקיה הציבה במרכז ועידת האקלים באנטליה. אינפוגרפיקה: מערכת The Pulse, על בסיס נתוני אל-ג'זירה, יורוניוז בערבית, AP ו-UNEP | צילום: מערכת The Pulse

הנשיא הטורקי ניצל את COP31, ועידת האקלים של האו"ם שטורקיה מארחת, כדי להציב את עזה במרכז סדר היום העולמי. ישראל לא הוזמנה לפסגת המנהיגים, משרד החוץ בירושלים השיב באש, ואנקרה הגדירה את התגובה "השמצה שפלה וחצופה". מאחורי חילופי הדברים עומד מאבק עמוק יותר על הסדר שאחרי המלחמה ברצועה.

(חדשות מהעולם)
הנתונים שבהם משתמשת אנקרה במתקפה המדינית. איור: מערכת The Pulse, על בסיס הצהרות של בכירים טורקים | צילום: מערכת The Pulse

טורקיה לא הזמינה את ממשלת ישראל לפסגת המנהיגים של COP31, ארדואן האשים את ישראל ב"רצח עם סביבתי", ובירושלים כינו אותו "דיקטטור". מאחורי חילופי הדברים עומד משבר עמוק יותר: אנקרה טוענת שהסכם הפסקת האש בעזה, שהיא עצמה הייתה מערבותיו, מתפרק.

(חדשות מהעולם)
מבט אווירי על ההרס ברפיח לאחר נסיגת הכוחות הישראליים וכניסת הפסקת האש לתוקף | צילום: אשרף עמרה, UNRWA / ויקישיתוף

טורקיה, המארחת של ועידת האקלים של האו"ם COP31, לא שלחה הזמנה לישראל לפסגת המנהיגים, קראה לאולם המליאה הגדול על שם עזה, ובמקביל משגרת אזהרות חריפות שהסכם הפסקת האש ברצועה עומד לקרוס. מאחורי המהלך הסמלי עומדת אסטרטגיה מחושבת: לנצל כל במה בינלאומית כדי לבודד את ישראל ולמצב את אנקרה כמי שמחזיקה בתיק הפלסטיני.

(חדשות מהעולם)
פסגת שארם א-שייח' לשלום, 13 באוקטובר 2025: מנהיגי המדינות המתווכות, ובהן טורקיה, בטקס החתימה על ההסכם לסיום המלחמה בעזה. | צילום: Roman Ismayilov / ויקישיתוף, רישיון CC BY 4.0

שלושה עשר חודשים אחרי שאנקרה חתמה כמתווכת על הסכם הפסקת האש בעזה, הנשיא הטורקי ומפקד המודיעין שלו פרסמו באותו יום כתב אישום מתואם: ישראל שולטת עדיין בכ-60% מהרצועה, כוח הייצוב הבינלאומי לא נפרס ושיקום עזה לא התחיל. מאחורי הרטוריקה עומד מאבק אסטרטגי על מקומה של טורקיה ב”יום שאחרי”.

(הדופק הבטחוני)
נתוני מפתח על הכוח הבינלאומי ועל המצב ברצועה, לפי דיווחים בערבית ובטורקית | צילום: The Pulse

250 חיילים זרים, בסיס אמריקני על גבול הרצועה ורשימת מדינות שמתארכת – אבל השם שכולם מחכים לו בכלל לא נמצא בה. בעוד ירושלים מטילה וטו על השתתפות טורקית, ארדואן מכריז מאיסטנבול ש"הסכם השלום בעזה אינו מיושם" ושהמערכת הבינלאומית "פשטה את הרגל". ניתוח של המהלך שעשוי לקבוע מי ישלוט ברצועה בשנים הקרובות.

(דעות)
אולפן שידורי רדיו. אילוסטרציה | צילום: Ethan Long / ויקישיתוף, CC BY-SA 2.0

כשרדיו מכאן פנה אליי והזמין אותי להופיע כפרשן פוליטי, הרגשתי תערובת של התרגשות וחשש. חששתי, אולי כי זו הייתה אמורה להיות ההופעה הראשונה שלי בתחנה, ורציתי להיות ראוי לאמון שנתנו בי. רציתי להציע ניתוח שיהיה ראוי למאזינים הפלסטינים, שמנסים להבין את מה שקורה סביבם בתוך מציאות פוליטית והומניטרית מורכבת במיוחד.

(חדשות מהעולם)
ציר ההסלמה בין אנקרה לירושלים, ספטמבר–אוקטובר 2026. אינפוגרפיקה | צילום: The Pulse

ביקור משלחת חמאס באנקרה, איום חיסול פומבי של שר הביטחון הישראלי ותגובה טורקית חריפה: השבוע שבו היריבות בין טורקיה לישראל עברה מהזירה הדיפלומטית לשפת האיומים, וכל זה כשהמשא ומתן על עזה עוד תלוי על בלימה

(בארץ)

ירושלים, 6 ביולי, 2021 - 11 הימים של העימות הצבאי במאי 2021 בעזה גרמו למותם של למעלה מ-260 איש, בהם 66 ילדים ו41 נשים, והחריפו טראומות קודמות, במיוחד בקרב ילדים. המחיר האנושי הוחמר בשל הנזק הכולל והנזקים לתשתיות ולמגזרים החברתי והפיננסי, כמו גם לפריון המשק. דוח מהיר להערכת נזקים וצרכים (A Rapid Damage and Needs Assessment - RDNA) חושף נזק חומרי של עד 380 מיליון דולר והפסדים כלכליים בשווי 190 מיליון דולר. עלות השיקום נאמדת בכ- 485 מיליון דולר ל-24 החודשים הראשונים.

The Butterfly Button