לפתע נזכרתי איפה ראיתי את זה לפני כן. אותו מבנה הפנים. אותו סנטר שנדחף קדימה, כדי ליצור רושם של כוח ונחישות. אותה צורת הדיבור. משפט בודד אחד ואחריו הפסקה, כדי לאפשר להמון לצרוח לאות הסכמה. אותו שילוב של מפלצת ומוקיון. כן. ללא ספק. ראיתי את זה בילדותי, ביומני קולנוע.
