ארגון יוצאי מרכז אירופה יקיים טקס זיכרון ויום עיון לציון פוגרום ליל הבדולח, ב 9 בנובמבר 2017, בבית התפוצות וד בועז, יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה: "הכרחי לזכור את פוגרום ליל הבדולח לא רק כביטוי לאלימות הגזענית שהתרחשה לפני 79 שנה אלא גם בקונטקסט של השתקת המצפון וערכי מוסר וכבוד האדם על ידי החברה הגרמנית הנאורה כביכול"
בימים אלה ממש הגרמנים הכירו בעיר יאסי ברומניה כעיר שהיה בה גטו פתוח וכן בשל הפוגרום הנורא שבוצע ביהודים תושבי העיר והשמדת אלפים ברכבות מוות.
נשיא המדינה נשא דברים במפגש חתימה על תכנית עבודה להשבת רכוש יהודי גזול מתקופת השואה נשיא המדינה: "נהוג לומר שהפשע לא משתלם, לרבים פשעי השואה השתלמו, לא נרשה זאת: יש להשיב את הרכוש, הזמן אוזל, נותרו פחות מ- 400,000 ניצולי שואה שחיים בינינו" v "אני קורא למנהיגי העולם לפעול כעת, זהו חלון הזדמנויות להראות לניצולי התקופה האפלה בהיסטוריה, שהעולם למד לקח.
דבי מורג, ילידת ברגן בלזן שוברת שתיקה של עשרות שנים. אוצרת ראשית: רחל סוקמן. אוצרת אורחת: שגית זלוף נמיר - עבודותיה של דבי מורג, ילידת מחנה העקורים בברגן בלזן, עוסקות, רובן ככולן, במפגש בין החיים והמוות; בשבריריות החיים; בגוף האנושי ההולך ומתכלה; בשכבות המתקלפות, ספק-מתות, ספק-מתחדשות: הצל המעיב על שמחת החיים; הילדות שנעה בין "נורמליות" לבין היפוך תפקידים; אובססיה שהופכת את הקרביים, אך מהווה גם כוח מניע ויצירתי.
האנדרטה לזכר הילדים שנרצחו בשואה תיחנך ביום השואה. באנדרטה מיליון וחמש מאות אלף גולות שאספו ילדי חולון וילדי ישראל בפרוייקט חינוכי מרגש ביוזמת חברי בית להיות ועיריית חולון עם האמן אפי חוג'סטה
"זיכרון סלון" היא יוזמה חברתית שמזמינה אנשים לצhין את יום השואה קצת אחרת: בסלון ביתם בין אורחים וחברים, בערב שכולו עדות, המורכב מחלק אומנותי-שיתופי ודיון. היוזמה החלה לפני שש שנים, בסלון בודד אליו התכנסו די בספונטניות כמה עשרות חברים, ומאז הלך והתרחב אל אלפי חדרי סלון בכל רחבי המדינה ומחוצה לה
קלמנט הורי ואנדרי גז, שני יהודים שחיו בתוניסיה בתקופת הכיבוש הגרמני, כתבו – בנפרד - על קורותיהם בתקופת המלחמה. הורי ניהל יומן אישי שבו תיאר את החרמת ביתו בידי הגרמנים, השגרה המשפחתית שהשתנתה בעקבות גיוס בנו לעבודות כפייה, מצוקת המזון וחוסר הוודאות לנוכח גורלו.
איך יתכן שבישראל בת 64 השנים, שקמה בזכות, מחמת, בגלל, כתוצאה מ- או כאנטיתזה ל- (תבחרו במה שתרצו) שואה, מתקיימים אלו בצד אלו, מעדנות ובשאננות, עם אלופים במיל' כיו"ר וראשי ערים בגמלאות כמנהלי על, שני גופים שהם לא פחות מכתם על מוסריותנו כחברה – הקרן לרווחת ניצולי השואה והחברה להשבת רכוש הנספים (וגם לאיתורו)
בשנים האחרונות השתרש במחוזותינו מנהג מגונה שעיקרו בשימוש פופוליסטי וזדוני בשיח השואה על מנת לתאר מצבים שהקשר בינם לבין האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז ומעולם הוא מקרי בהחלט. הגיע הזמן לשים לזה סוף. כמעט מדי חודש בחודשו אנו שומעים על הפגנות של פעילי שמאל הנערכות בסמוך למחסומי צה"ל השונים. קשה שלא להזדעזע מההשוואות הבוטות והחריפות בין החיילים שממלאים את תפקידם תוך סיכון פוטנציאלי מתמיד של חייהם לבין הפושעים הנאצים שטבחו בשישה מיליון יהודים בלי לחשוב פעמיים
אנחנו מתייחדים עם זכרם הקדוש של שישה מיליון מאחינו שהושמדו, נטבחו והוכחדו ומעלים זכר הגבורה, המרי וההתקוממות של יהודים חלשים וחסרי מגן, נגד צורר נאצי אכזר, ששם לו למטרה להשמיד את העם היהודי. נזכור ולא נשכח את זוועות מחנות הריכוז ואת דמויותיהם, צללי אדם של שרידי הניצולים ממלתעות התופת ומשרפות הגאזים. מחנות הריכוז, שייזכרו לדיראון עולם, המחישו וסימלו יותר מכל מה אירע ליהודים בשואה
