לקראת העלאת חוק העמותות (תזכיר חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה") להכרעת ועדת השרים לחקיקה בשבוע הבא, נשלחה היום (ה') חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד ולבלום את החוק. הצעת החוק עצמה אינה אמורה להשפיע על המכון הישראלי לדמוקרטיה. החוק שהציעה שרת המשפטים איילת שקד מיועד להגביל את פעילותן של עמותות השמאל המקבלות מימון זר , כמו שוברים שתיקה או בצלם.
בחוות הדעת, מציינים פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, כי "מדובר בהצעה המבקשת לפגוע בלגיטימציה של ארגוני החברה האזרחית ולהכתימם באות קלון, תחת אמתלה מזויפת של שקיפות ומתוך מגמה פוליטית ברורה. דברי ההסבר להצעת החוק אינם מפרטים כלל את הצורך בשקיפות ואינם עוסקים בבעיה עצמה, שכן מזה ארבע שנים כל עמותה מחויבת ב"חובת גילוי מוגברת" ומדווחת על התרומות באופן שקוף אחת לרבעון".
לפיכך, מציינים המחברים: "מדובר בהנמקה מביכה ולמעשה בניסיון להתעמר ולפגוע בעמותות, ועל ידי כך לפגוע בחופש ההתאגדות שהוא היבט חשוב של חופש הביטוי. בהצעה יש גם מימד של השפלה כלפי העובדים".
כמו כן, מציינים הכותבים, כי המשלת ארגוני החברה האזרחית ל"לוביסטים" או "סוכנים" של ממשלות וגופים בינלאומיים הוא שגוי וחסר שחר מבחינה עובדתית, שכן ארגונים כאלה קמים לקדם אג'נדה מוגדרת והתרומות אליהם מוענקות על סמך הצגת הצעות מחקר, פעילות קיימת ותכנית עבודה מסודרת.
לדבריהם, "מדובר ברדיפה פוליטית, בהתעמרות ובדה לגיטימציה כלפי ארגונים ביקורתיים כלפי מדיניות הממשלה. אימוץ הצעת החוק תפגע בלגיטימציה ותדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית ומערבית. כמו כן, ההצעה תפגע בקרב התודעה המתקיים בזירה הדיפלומטית והמשפטית שבמסגרתו עושה ישראל שימוש בין היתר, בטיעון כי בישראל קיימים ומתפקדים ארגוני זכויות אדם רבים ואפקטיביים".
מחברי חוות הדעת קראו לקראת ההצבעה ביום א' לכלל השרים ולחברי הכנסת להתנגד להצעה: "מדובר בהצעה הזויה שרומסת עקרונות כה בסיסיים בדמוקרטיה, עד כי מפתיע ומביש לגלות, כי הצעה כזו יצאה תחת ידיהם של עובדי משרד המשפטים של מדינת ישראל. איננו משערים בדעתנו, כי שרים וחברי כנסת במדינת ישראל שהדמוקרטיה היא נר לרגליהם ואופיה של המדינה חשוב להם, יצביעו בעד הצעת חוק מעין זו שעצם העלאתה היא בגדר אות קלון ונקודת שפל".
לעומת זאת, נשיא מכון המחקר NGO Monitor, פרופ' ג'ראלד שטיינברג שבאופן עקרוני התנגד לחקיקה מגבילה לארגונים לא-ממשלתיים התייחס להצעת החוק הנוכחית ואמר כי: "אם ממשלות אירופה התורמות לארגונים פוליטיים מענקים שנתיים לא תתעשתנה ולא תיכנסנה לדיאלוג עם ממשלת ישראל בנוגע למימון שפוגע במדינה בניגוד למדיניות מוצהרת של אירופה, לא יהיה מנוס מחקיקה כמו זו של השרה שקד, שלעומת הצעות אחרות אינה מענישה ארגונים אלא מבקשת להגביר השקיפות. אני ממשיך לקוות כי לא יהיה הכרח בחקיקה ושלפני שתהיה תמיכה בה, על ממשלת וכנסת ישראל לצאת במסע שכנועים נוסף מול האירופאים לקביעת קווים מנחים משותפים למימון ארגונים פוליטיים במסווה זכויות אדם".
