יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה: "הדיון היום הוא חלק מסדרת דיונים אשר מקיימת הוועדה בנושא ההטרדות המיניות במרחבים שונים. אנו רואים כי כיום לצד האכיפה הפלילית של עבירת ההטרדה, שאינה דבר של מה בכך, מתקיים לו שיח בפן המוסרי, שהוא חשוב לא פחות, אך מולו יש תגובת נגד של שיימינג למתלוננות".
"הדיון של היום, התקיים ביוזמתה של חה"כ מיכל רוזין (מר"צ), יעסוק בנושא שעדיין לא מקבל את הנפח הראוי לו – הטרדות מיניות שעוברות נשים אשר משתמשות בתחבורה הציבורית – סביבה ציבורית בה הן אמורות לחוש בנוח. מיעוט חומר הרקע בנושא, שהוא גם מיושן, ממחיש שמדובר בפינה אשר יש להאיר עליה זרקור".
חה"כ רוזין: " ב-2011 ערכנו באיגוד מרכזי הסיוע סקר, בשיתוף עיריית ת"א, על פגיעה מינית במרחב הציבורי ו-45% מהנשאלות העידו על פגיעה בתחבורה הציבורית. כאשר משוחחים עם נערות על זה, כמעט לכל אחת יש אירוע שכזה לדוגמה, אפילו בחברות הסגורות והשמרניות ביותר. בעבר ניסינו לפעול מול חברות התחבורה, אך הן טענו שזה לא באחריותן. גם נוסעים שרואים מקרה שכזה מתעלמים או לא יודעים מה לעשות. זהו שטח מופקר, שלא זוכה לתשומת לב, או סיקור תקשורתי, כי אין פוליטיקאי או זמר שנחקר".
עו"ד ליאת קליין, יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית אמרה כי הן פוגשות במקרים רבים שכאלה, אך הם אל מגיעים כתלונות במשטרה, אלא כבקשה להתייעצות. "דבר ראשון צריך שמשרד התחבורה יעשה סקר כדי לברר את המצב בשטח ועד כמה התופעה רחבה . בהמשך נכון יהיה לדבר של שילוט מתאים בכל כלי התחבורה וכן הכשרות לנהגים בנושא ההתמודדות עם הטרדות. בהחלט יש מקום לחקיקה שתסדיר זאת".
רפ"ק ישראל לוי, קצין החקירות של מדור נפגעי עבירה במשטרת ישראל, ציין כי בבדיקת נתונים של חמש שנים אחורה נמצא כי נפתחו 136 תיקים על הטרדות מיניות בתחבורה ציבורית: אוטובוס 63 , מונית 26 , תחנות אוטובוס 37, תחנות מונית אחד ותשעה על הטרדה בתחנת רכבת.
הוועדה שמעה עדות הן מנפגעת הטרדה מינית מאוטובוס, אשר סיפרה על תחושת חוסר האונים כאשר לא ידעה למי לפנות ומה לעשות בעת שזה קרה, והן מנהג מונית אשר הוטרד מינית ע"י נוסע, וסיפר כי הדבר מתרחש לא פעם כאשר הוא מסיע לבד נוסעים שיכורים.
יהודה בר-אור, יו"ר איגוד המוניות, התבקש ע"י הוועדה להתייחס לאופן הטיפול של התחנה והאיגוד בהטרדות שממבצעים נהגי מוניות והשיב: "תחנה מסודרת לא מקבלת נהג בלי תעודת יושר, ותשאול בתחנה. יש קצין בטיחות בכל תחנה שמחוייב לברר תלונות, אך לא נערכת בדיקה ללא תלונה.. מנהל התחנה הוא בעל שיקול הדעת אם לדווח לאיגוד על נהג מסוים, אבל ברור שטובת התחנה ותדמיתה מנחה אותו".
דרור גנון, מנהל אגף בכיר תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, סיפר לוועדה כי בניגוד לנטען, משרד התחבורה בדק את הנושא ולנהג אין סמכות עיכוב של נוסע אשר התלוננו נגדו על הטרדה. עוד אמר גנון כי ישנו נוהל ברור שהופץ לכל המעפילים מה לעשות במקרה של תלונה, וזה מרוענן כל שנה וחצי, ומחייב כמו כל הנחייה או חוק. האגף מנהל רישום של כל הכשרות שהחברות מדווחות לו, וכן מנהל חקירה משמעתית על כל תלונה, במקביל לזו הפלילית של המשטרה.
יו"ר הוועדה ביקשה לקבל את הנתונים על מספרי התלונות שהגיע לאגף, וכן לבחון את הנוהל, אך גנון התנצל כי לא ערך פילוח של הנתונים ולא הביא עימו לדיון אותם או את הנוהל.
נציגי רכבת ישראל ומפעילי האוטובוסים השונים השתתפו בדיון וסיפרו על התדירות בהן הן מעבירים הכשרות הן לנהגים חדשים והן לנהגים קיימים. מכולם עלה כי הממונה על ההטרדות המיניות מטפלים במקרים של תלונות בין עובדים, ובין עובדים ונוסעים, אך לא רואים כי יש להם יכולת או סמכות לטפל במקרים של הטרדה בין נוסעים, המתבצעת בנסיעה.
עוד הועלתה מצידם טענה כי אינם יכולים לקבל מהמשטרה רישום פלילי בכדי לוודא כי נהג אותו הם עומדים לשכור לא עבר עבירת מין, אלא רק אחת לשנה. סנ"צ מאיר ברקוביץ, רמ"ד נפגעי עבירה, הסביר כי החוק אוסר על מסירת רישום פלילי, אך המשטרה מנפיקה דו"ח לפי חוק איסור העסקת עברייני מין, אשר תקף לשנה, אך בודק את אותו אדם 20 שנים אחורה.
יו"ר הוועדה, חה"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "נאמר רבות בדיון על הנושא של סמכות מול אחריות, וכאשר דיברתי בתחילת דברי על הפן המוסרי, וזהו בדיור המצב בו אנו כאזרחים, נהגים או נוסעים, צריכים לפעול כאשר אנו עדים להטרדה. אי אפשר רק לבדוק מה הסמכויות, אלא יש לשלב ידיים ולקחת אחריות על המרחב הציבורי שלנו".
"יחד עם זאת, ברור שנדרשים עוד כלים, וכי האלה הקיימים לא מספיק ברורים, הן לנהגים והן לנוסעים. אנו מודה לכל נציגי החברות שהגיעו, ועצם ההגעה וההקשה מלמדת על רצון כנה טיפול ושיפור. אל תחכו, וכבר עכשיו ראו מה עושות חברות בעולם כיוזמה של תרומה חזרה לקהילה. אף חברה לא תפשוט את הרגל מהצבת שלטים או מדבקות בעניין הטרדה מינית".
"חבל מאוד כי משרד התחבורה לא הגיע לדיון עם המינימום הנדרש – נהלים ונתונים – והוועדה דורשת לקבל אותם תוך שבועיים. המשרד גם צריך ליזום סקר לאומי בנושא ההטרדות המיניות בתחבורה הציבורית, בכדי שבאמת יהיה בידיו הידע להתחיל לטפל בתופעה."
