בגירושין, ההורים אמנם נפרדים זה מזה אבל קשורים זה בזה בכל עניין הילדים, כל עוד שניהם האפוטרופוסים החוקיים של הילדים. אז איך קובעים איפה הילדים יבלו את רוב זמנם? מי יקבל את ההחלטות החשובות בשגרת היום יום? ואיך זה מתנהל?

קרדיט תמונה FREEPIK
קרדיט תמונה FREEPIK

 

המאמר הבא יעשה סדר בדברים, באדיבות עורך דין לגירושין todivorce.

מהו הסדר משמורת ילדים?

כיום, קיימים סוגים עיקריים של משמורת ילדים.

משמורת יחידנית

משמורת יחידנית היא כאשר המשמורת לאחד ההורים בלבד, המשמעות היא כי הילדים יתגוררו בבית של אותו הורה ועל כן הוא האחראי הבלעדי בכל הקשור לגידולם השוטף.

במקרה כזה, ההורה השני יקבל הסדרי שהייה, לפיהם הוא יהיה זכאי להיפגש עם הילדים בזמנים קבועים, עם או בלי לינה.

שימו לב, משמורת יחדנית לא פוטרת את ההורה השני מחובותיו וזכויותיו באשר לצרכי הילדים ומתוקף היותו אפוטרופוס עליו למלא חובותיו, הדבר אומר כי ההורה המשמורן ישתף את ההורה השני בכל ההחלטות המהותיות לגביהם ואף שניהם יקחו חלק בחובותיהם הכלכליים.

משמורת משותפת

משמורת משותפת היא משמורת בה לוקחים חלק שני ההורים באופן שווה, במסגרת הסדר זה, הילדים יתגוררו אצל ההורים לסירוגין בזמנים קבועים מראש ובאופן שווה, המשמעות היא, כי שני ההורים נושאים באופן שווה בגידול השוטף של הילדים.

בעבר, בתי המשפט נהגו לפי דין ההלכה המורה על משמורת מרכזית לאם, עם זאת בשנים האחרונות המגמה של משמורת משותפת הולכת ומתחזקת, וזאת בשל רצון האבות להיות מעורבים בגידול ילדיהם באופן שוטף.

מי קובע את המשמורת?

ככלל, משמורת הילדים נמסרת לאם, עם זאת במידה ושני ההורים מעוניינים במשמורת על הילדים, ניתן לאשר הסכם הורות משותפת או בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

ככלל, בכל סוג משמורת האב משלם מזונות, אולם ככל שהמשמורת משותפת יאלץ לשלם דמי מזונות נמוכים יותר.

קביעת משמורת ילדים לפי הסכם

כמובן שדרך המלך עבור הילדים והוריהם הוא להגיע להסכם משמורת במקום להגיע לפתח בית המשפט ולנהל הליכים מתישים שפעמים רבות פוגעות בילדים.

חוק הכשרות קובע שהורים לילדים שחיים בנפרד, מכל סיבה שהיא, רשאים להסכים ביניהם מי מהם יקבל את המשמורת על הילדים.

להסכם שכזה יש לתת תוקף של פסק דין בבית משפט שיבחן האם ההסכם הוא לטובת הילד.

קביעת משמורת ילדים לפי פסק דין

במקרים בהם הורים לא מצליחים להגיע לעמק השווה ביניהם, ניתן להגיש תביעה לקבלת פסק דין בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני..

חוק הכשרות, קובע כי על בית המשפט לבחון את טובת הילד בהחלטתו, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימן, למעט חריגים.

עם זאת, ניתן לראות כי בשנים האחרונות, בתי משפט נוטים לפסוק משמורת משותפת גם בקטין מתחת לגיל 6, מתוך הבנה עמוקה כי זוהי טובת הילד.

יצוין, כי בשנה האחרונה המונח משמורת כמעט התבטל לחלוטין תוך ההבנה כי שני ההורים הם באחריות משותפת על ילדיהם.

האם ניתן לשנות הסדר משמורת?

הסדר משמורת שקיבל תוקף פסק דין על ידי בית המשפט, ניתן לשינוי רק מנימוקי טובת הילד במסגרת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

שימו לב, כי השינוי ייעשה במקרים חריגים ושינוי נסיבות קיצוני הכולל הרעה בבריאותו או חייו השוטפים של ההורה המשמורן.

בסיכומו של דבר, הערכאה המשפטית תקבע האם הסכם משמורת תקין או את המשמורת עצמה בבחינתה את טובת הילד ואף יסתייע בחוות דעת מפסיכולוגים ומומחים בעניין ובמקביל ייבחן את המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים ואף ייקח בחשבון את רצונו הכנה של הילד והעדפתו האישית.