הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה בשבוע שעבר את דו"ח הפעילות השנתי שלה ל-2015 והציגה את תמונת המצב של הפשיעה הכלכלית בישראל. מהדו"ח עולה כי תחום הפעילות העבריינית המוביל בו בוצעו עבירות הלבנת הון ב-2015 הוא שוחד ושחיתות (21%). מיד לאחר מכן, פשעים כלכליים של ארגוני פשיעה (18%), ועבירות זיוף ומרמה (17%). דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2015 היו שימוש במזומן (16%), העברות בינלאומיות (12%), פעילות באמצעות נותני שירות מטבע (10%), חברות ואנשי קש (9%), ונדל"ן (6%). בהקשר זה הרשות מציינת כי תחום הנדל"ן בלט בשנת 2015, והרשות רואה בו סיכון מוגבר להלבנת הון.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא הרשות הלאומית למודיעין פיננסי, שאחראית על איתור חשדות לביצוע פעילות הלבנת הון ומימון טרור ועל עיבוד המידע המתקבל מגופים פיננסיים. הרשות מפרטת בדו"ח את מקורות המידע באמצעותם היא מאתרת דפוסים חשודים, בין היתר היא נסמכת על מאגר הדיווחים לרשות שמתקבלים על ידי גופים פיננסיים שמדווחים על פעולות שמבצעים הלקוחות שלהם. בין הגורמים הפיננסיים המחויבים בדיווח לרשות נמצאים הבנקים, תאגידי עזר בנקאיים, כרטיסי אשראי, חברי בורסה, מנהלי תיקים, חברות ביטוח, סוכני ביטוח, קופות גמל, נותני שירותי מטבע, בנק הדואר, ומספטמבר 2016 - גם יהלומנים.
במהלך שנת 2015 נתקבלו ברשות מעל ל 1.68 מיליון פעולות פיננסיות באמצעות דיווחים רגילים. מספר פעולות זה מהווה גידול של כ-8.5% יחסית לשנת 2014. מספר הדיווחים הבלתי רגילים (המדווחים על פעילות שבראיית המוסד הפיננסי, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ופעילותו היא אינה רגילה), עמד השנה על למעלה מ-73 אלף.
ל- SAS, חברת האנליטיקה הבינ"ל ישנו פתרון למאבק בהלבנת הון ומימון טרור המוטמע במאות גופים פיננסיים ברחבי העולם. בתקופה האחרונה מטמיעה החברה את המערכת בארגונים וחברות ישראליות . יואל הכט, מנהל תחום סיכונים ב- SAS ישראל : "מדו"ח הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור עולה כי בשנת 2015 קיבלה הרשות למעלה מ- 1.68 מיליון דיווחים רגילים. בחישוב פשוט, על הרשות לטפל, בממוצע, ביותר מ- 6700 דיווחים ביום, שהם יותר מ- 750 דיווחים בשעה."
ההיקף האדיר של הדיווחים מעלה שלוש שאלות מרכזיות: האם ניתן לבדוק לעומק את כל הדיווחים על חשד להלבנת הון? ואם כן, כמה מתוך דיווחים אלו מסתברים באמת כהלבנת הון המובילה להרשעה וכמה מהם הם התרעות שווא המובילות לבזבוז משאבים וזמן? האם בין יתר מאות מיליוני הפעולות הנוספות שמבוצעות בשווקים הפיננסים מדי שנה ואשר לא דווחו במסגרת ה- 1.68 מיליון הדיווחים הללו לא בוצעה הלבנת הון?
אלו שלושת השאלות המרכזיות במאבק בהלבנת הון ומימון טרור, שלא ניתן לענות עליהן ללא הישענות מוחלטת על טכנולוגיות מידע. הטכנולוגיה המתקדמת עונה על הדרישות המחמירות ממערכות המידע ונותנת מענה באספקטים החשובים ביותר: התרעה במועד, דיוק בזיהוי, ייעול הטיפול, הגדלת הסיכוי להצלחת חקירה ופרטיות.
"ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות אפשרה התקדמות גדולה ביכולת לנתח כמויות גדולות של נתונים במהירות. היכולת לבצע אנליזה עתירת ביצועים ועיבוד נתונים מהיר מאפשרת למערכות טכנולוגיות לאיתור פשיעה פיננסית, הלבנת הון ומימון טרור לקפוץ מדרגה ולעשות שימוש בכל הנתונים העומדים לרשותנו לשם הפקת התרעות יעילות בזמן אמת.
הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת למדינה ולארגונים שונים בה ליישם אסטרטגיית הגנה דו-כיוונית. מצד אחד ניתן לאתר פשיעה פיננסית מתוך היקף הנתונים האדיר ולמצוא "מחט בערימת השחת"; מצד שני אפשר לחלץ מהנתונים הקיימים פרופילים ודפוסי התנהגות חדשים על מנת לאתר סוגים חדשים של פשיעה פיננסית. את הפעולות הללו ניתן לעשות כיום בלחיצת כפתור, ללא תלות במחלקת ה-IT ובזמן סביר. שיטות האיתור השונות והשימוש בהן לצרכי חקירה כוללות מספר רכיבים טכנולוגיים הכלולים כולם בפתרון של SAS, סיכם הכט.
