רויטל אורדן, רכזת ארצית סיעוד בריאות הנפש ב"מאוחדת" מתייחסת להשפעת השימוש במדיה על בריאות נפשית: "ממצאי מחקרים מקשרים בין זמן מסך מרובה הנצרך מילדות, יום אחר יום, לפגיעה הדרגתית ביכולת הוויסות של המערכת ההורמונאלית המבוסס על מנגנוני מישוב (Feedback) ובקרה. למערת הזאת יש תפקיד משמעותי ביותר בוויסות השינה, תפקוד מערכת החיסון והתמודדות עם דחק. כך, שהשפעתם הישירה של הגירויים האינטנסיביים על זמן ואיכות השינה שלנו ורמת דחק נתונה (לדוגמה בצפייה בסדרות מתח \ אימה או קריאת פוסט מעצבן במיוחד) אינו מסתיים כאשר סיימנו לצפות אלא משאיר את חותמו על וויסות המערכת ותפקודה לאורך כל שעות היממה.
מהי השפעת העולם הדיגיטלי על המוח שלנו?
"קצב הופעת מידע חדש ככל הנראה מביא לשחרור מוגבר ומהיר של מוליך עצבי בשם דופמין, האחראי על תחושת עוררות, תגובה לגירויים חדשים ויכולת קשב. בנוסף, נחשב הדופמין כמשפיע על תחושת תגמול חיובי שבתורה מביאה להארכת זמן הצפייה במסך, תלות בשימוש במדיה עד התמכרות של ממש למסכים, שבדומה לשימוש בחומרים ממכרים אחרים מביאה לייסורי גמילה כאשר המסך נלקח מאתנו. קצב הגירויים המתחלף במהירות אינו מצריך טווח קשב גדול ולפיכך, זמן רב אל מול גירויים אלו עלול להחמיר תסמינים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) באם קיימת. מנגד, התנהגויות רבות שאנו מקשרים עם הפרעת קשב כגון אימפולסיביות וסף גירוי נמוך עלולות להיות קשורות לחשיפה של תכני מדיה אלימים או אינטנסיביים".
עם זאת, יש מה לעשות בכדי ליהנות מיתרונות המדיה ולהפחית את השפעתה הלא בריאה על חיינו: היו ערים לזמן השימוש שלכם ושל ילדכם במדיה ולתכנים שאתם צורכים דרכה, חשוב למצוא את המינון והאיזון הנכון. פעמים רבות הורים מעירים לילדיהם על זמן המסך אך לא ערים לזמן שהם עצמם מבלים מול מסך הטלוויזיה או הטלפון החכם. מומלץ ליזום זמן שבו כל המדיה מנותקת בבית. הקדישו זמן להרהור שקט, קראו יותר ספרים, הקפידו על ארוחות משותפות ושיחות פנים אל פנים. לבעלי זמן מסך רב הקפידו לשלב פעילות גופנית בשגרת יומכם. הוציאו את המסכים מחדרי השינה, וכשאתם עם חברים ומשפחה תהיו איתם במקום עם קבוצת הוואטסאפ (החופרת...) בזמן שאתם מפחדים לפספס עוד פוסט או פיד אתם עלולים לפספס את הדברים החשובים באמת.
