ח"כ אלי כהן יו"ר ועדת הרפורמות: "מדובר באחת הרפורמות החשובות, אם לא החשובה שבהן, שתאושר במסגרת הכנסת ה-20. החקיקה להגברת התחרות במערכת הבנקאית היא היסטורית כיון שבמשך 47 שנים לא נפתח אף בנק בישראל. קידום מערכת בנקאית תחרותית חיונית לצמיחה במשק וליציבות המערכת הבנקאית. פתיחת השוק הפיננסי הריכוזי בישראל חשובה להגברת התחרות במערכת הבנקאית והנהנים הישירים מהמהלך יהיו לקוחות הבנקים שיהפכו מלקוח שבוי ללקוח מחוזר".
הצעת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל מבוססת על מסקנות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים שהוקמה על ידי שר האוצר, משה כחלון, ובראשה עמד עו"ד דרור שטרום.
מטרת הצעת החוק הינה הגברת התחרות במערכת הבנקאית, כאשר הסעיף המרכזי הינו הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים מתוך הערכה שאלו יוכלו להוות בסיס ליצירת תחרות בשוק הבנקאי הריכוזי. כמו כן, הסרת חסמים לכניסת מתחרים חדשים, ומתן הגנות ינוקא לגופים הפיננסיים הקטנים והחדשים.
במסגרת דיוני ועדת הרפורמות נערכו תיקונים מהותיים וכן נדונו נושאים חדשים שלא קיבלו ביטוי במסגרת הצעת החוק המקורית. זאת, במטרה להוביל לכך שהחוק יממש את ייעודו בעניין הגברת התחרות לטובת לקוחות הבנקים והנושאים החדשים שנכנסו במסגרת תיקוני ועדת הרפורמות כללו טיפול בנושאי: עמלות הסליקה, שעבוד שני, מנוע טכנולוגי להשוואת מחירים, שימוש במידע על ידי חברות כרטיסי האשראי וכן התאמות במסגרת החוק ביניהן נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי, שב"א, מסגרות אשראי ועוד כמפורט בהמשך.
להלן עיקרי השינויים בחוק:
נתח השוק של כל אחת מחברות כרטיסי האשראי לא יעלה על 52% בהשוואה ל-40% בהצעת החוק המקורית. משמע, לא יהיה נתח שוק מובטח כך שרמת התחרות תגבר. כמו כן, נקבע שהבנקים יקיימו הליך תחרותי לטובת הלקוחות בעניין בחירת חברות כרטיסי האשראי.
הפחתת מסגרות האשראי ב-50% תהיה מסכום של 5,000 ₪ ומעלה. זאת במטרה לא לפגוע באוכלוסיות חלשות יחסית.
במסגרת החוק, חרף התנגדות בנק ישראל, נקבע שיושק ממשק טכנולוגי (Read Only), לפיו חברות יוכלו בהסכמת הלקוחות לאסוף מידע בגין הריביות והעמלות המשולמות על ידיהן במטרה להציע להם חלופות תחרותיות יותר בבנקים אחרים. ממשק טכנולוגי זה הוא מחולל תחרות חיוני בין הבנקים הקיימים לטובת הלקוחות.
על רקע היותם של שירותי המחשוב חסם כניסה לגופים חדשים, נקבע בחוק שבנקים יוכלו למכור שירותים אלו לגופים בנקאיים אחרים. כמו כן, על רקע החשש שמא הבנקים ימנעו ממכירת שירותי המחשוב, בידי שר האוצר תהיה האפשרות לאחר 18 חודשים מיום אישור החוק ככל שישתכנע שלא התפתחה תחרות למכור שירותים אלו במחיר שיקבע. כמו כן, משרד האוצר יתחייב תוך 9 חודשים להכין מכרז להקמת תשתית מחשוב לאומית.
במסגרת התיקונים לחוק בוצע תיקון עקיף לחוק המשכון, שיאפשר מתן שיעבוד שני. תיקון זה נועד לתת ללקוחות הבנקים גמישות גדולה יותר בקבלת הלוואות, כאשר שווי הנכס גבוה משמעותית מסך ההלוואה. זכות הלקוח למתן שעבוד שני תהיה במועד קבלת הלוואה חדשה או במועד חידוש הלוואה קיימת.
חברות כרטיסי האשראי יוכלו לעשות שימוש בכל המידע שהיה ברשותם טרם המכירה, בשונה מהצעת החוק המקורית בה היקף המידע היה מוגבל. המידע הוא נכס מהותי עבור חברות האשראי הנמכרות ולקוחותיהם, שכן על בסיסו התמחור הצעות האשראי יהיו מותאמות באופן מיטבי.
אושרו ההוראות לכניסת מאגדי אשראי במטרה להפחית את עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים. כמו כן, מאגדי האשראי שפעלו עד היום בשוק הישראלי עבדו מול עסקים שהיקף המחזור השנתי שלהם הוא עד 50 אלף ₪. בעניין זה הובהר על ידי רשות שוק ההון ובנק ישראל שהרף הרלוונטי הינו כמוגדר על פי כללי הלבנת הון שהינם גבוהים משמעותית, באופן שירחיב את מספר העסקים שיוכלו לעבוד באמצעות מאגדי האשראי.
במטרה להקל על לקוחות במעבר בין גופים פיננסיים, נקבע שאחריות על העברת הוראות הקבע של הלקוח תוטל על הגוף הפיננסי שאליו עובר הלקוח.
מסגרות האשראי ירדו ב-50% תוך 4 שנים ולא תוך שנתיים (כיון שהחברות יכולות להימכר בתקופה של עד 3 שנים).
נקבעו הוראות בעניין סולק מתארח, על פיהן יחויב סולק קיים להתקשר עם סולק חדש באופן שיאפשר לו לתת שירותי סליקה לבתי עסק. התיקון נעשה על רקע הריכוזיות בשוק הסליקה בו פועלים 3 שחקנים בלבד, כאשר עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים גבוהה בכ-80% מהעסקים הגדולים. בנוסף נקבעו הקלות לפעילות מאגדי אשראי, באופן שיפחית את עמלות הסליקה עבור עסקים קטנים.
חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) תוכל לשמש פלטפורמה לכל השחקנים הקיימים, ולאלו שיכנסו בעתיד. על פי המתווה, שיעור האחזקה של הבנקים הקיימים בחברת שב"א, לא יעלה על 10%, אלא במקרים בהם הסכימו שר האוצר ובנק ישראל שהדבר הינו חיוני. הירידה בשיעורי האחזקה של הבנקים תהיה תוך ארבע שנים מיום תחולת החוק.
במסגרת הדיונים בועדת הרפורמות הוחלט להכניס תיקונים מהותיים בשוק הסליקה שלא נכללו במסגרת הצעת החוק במקור. בעניין זה התייחס ח"כ אלי כהן: "הריכוזיות בשוק הסליקה בה פועלים 3 שחקנים בלבד, פוגעת בעסקים בכלל וביוקר המחייה בפרט. העסקים הקטנים והבינוניים משלמים עמלות סליקה הגבוהות בכ-70% מאלו של העסקים הגדולים, כאשר עלויות עמלות הסליקה מגיעות לעיתים לכדי 20% מהרווח. התיקונים בחוק נועדו להקל על העסקים ולסייע בהורדת יוקר המחייה".
סוגיה נוספת שעלתה במסגרת דיוני הועדה הייתה ההגנה להן זוכות חברות כרטיסי האשראי שעל פי "חוק הישראכרט" נתח השוק שלהן קטן מ-10%, אולם אמריקן אקספרס היא חלק מקבוצת ישראכרט ודיינרס הינה חלק מקבוצת ויזה ונתח השוק המצרפי שלהן גבוה משמעותית מ-10%. הגנה זאת מנוצלת על ידי אמריקן אקספרס ודיינרס לגבות עמלות סליקה גבוהות וחריגות. על אף שהנושא לא נדון בהצעה המקורית, החליטה הועדה לפעול לתקנו והוא יפוצל מהחוק הכולל במטרה לתקן את העיוות. על רקע החשש שמא החברות באותה קבוצה יפעלו לתאום קביעת שיעורי העמלות, דרשה הועדה מבנק ישראל שיפעל להבטיח כי למעט התפעול מערך השיווק מול העסקים יפעל בנפרד.
עוד סוכם שבנק ישראל יגדיר עד סוף השנה הוראות ברורות למניעת ניגוד עניינים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי שאמורות להימכר וזאת לתקופת הביניים שבין כניסתו של החוק לתוקף עד למכירת השליטה בחברות כרטיסי האשראי.
הרפורמה בבנקאות מתבססת על הצעת החוק האמורה ועל חוקים משלימים נוספים שאושרו במסגרת חוק ההסדרים ביניהם חוק אגודות אשראי (בנקים חברתיים ומנפיק), וכן חוקים שאושרו לאחרונה וביניהם: הקמת רשות שוק ההון, חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים, תיקון סעיף 21 לחוק הבנקאות.
ח"כ אלי כהן: "התיקונים במסגרת החוק נועדו להבטיח שכניסה של שחקנים חדשים לשוק תהיה אפקטיבית, כך שהשחקנים החדשים במערכת יוכלו להתפתח וליצור תחרות. הגדלת התחרות במערכת הפיננסית תוזיל את העמלות והריביות מצד אחד, ומן הצד השני, תגדיל את היקפי האשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים המהווים מנוע צמיחה עיקרי תוך הגדלת התחרות בענפי המשק השונים ויצירת מקומות תעסוקה חדשים".
