מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון: "למרות הבטחת הממשלה להציל עסקים קטנים ובינוניים בחוק מוסר תשלומים – היא קבעה תקדים שצפוי לחסל קבלנים קטנים ובינוניים הבונים דירות, מבני ציבור ותשתיות". ועדת הכלכלה קיבלה את דרישת ח"כ רועי פולקמן, וקבעה שבחוק מוסר התשלומים הקובע כי האיחור בתשלום של גופים ציבוריים לכלל סוגי העסקים לא יבוצע מעבר ל-45 יום, יוחרגו עבודות הבנייה וההנדסה, והתשלום עבורן ישולם באיחור של 70 ימים.

כלים
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון

"למרות הבטחת הממשלה כי היא תציל עסקים קטנים ובינוניים בחוק מוסר תשלומים, היא הביאה היום לקביעת תקדים שצפוי לחסל קבלנים קטנים ובינוניים שבונים פרויקטי דיור, מבני ציבור ותשתיות", כך אמר מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון, בדיון ב"חוק מוסר תשלומים" בוועדת הכלכלה בכנסת.

נזכיר, כי החוק שהחל דרכו בכנסת ביוזמת התאחדות בוני הארץ כבר לפני שבע שנים, עבר גלגולים רבים ובמהלכם התערבו נציגי השלטון המקומי, כדי שהרשויות המקומיות יוכלו להימנע מתשלום עבור עבודות בנייה בזמן, למרות הסכמים שהן חותמות עם קבלנים.

ואכן, בגרסת החוק שאושרה היום בוועדת הכלכלה בכנסת, הוחרג ענף הבנייה. החוק קובע כי האיחור בתשלום לקבלנים שיבצעו עבודות בנייה ציבוריות – כלומר, יקימו תשתיות ומבני ציבור בכל הארץ, יעמוד על 70 ימים.

בן שמעון אמר בדיון: "הכוונה שלכם הייתה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים ואני אומר לכם, אתם עושים את ההיפך. כ-90 אחוזים מהקבלנים בישראל הם בעלי עסקים קטנים ובינוניים. אתם צריכים לזכור שבסוף אלה הקבלנים שאם חסנם לא יישמר, רוכשי דירות יפגעו מאיחור מסירת הדירה והציבור כולו ימשיך להיפגע מאיחור בבנייה הציבורית והתשתיות".

נציגים של העיריות השמיעו לאחרונה טענות כאילו הדרישה שלהם לאשר להם איחורי ענק בתשלומים לענף הבנייה, נובעת מהקושי לבדוק את הפרויקטים בתחום הבנייה לאור מורכבותם.

בתגובה לעניין זה קרא חבר הוועדה, ח"כ יעקב פרי, לבטל את החרגת ענף הבנייה בחוק ואמר: "אסור לנו להוציא תחת ידינו חוק שעלול לפגוע בעסקים. אני חושב שכשעושים פרויקטי מחשוב מורכבים, בדיקת הפרויקט בסופו של דבר על ידי הגוף המזמין איננה מסובכת יותר מבדיקת פרויקט בנייה. לכן, אין סיבה להחריג את ענף הבנייה בחוק הזה ולגרום לנזק לעסקים קטנים ובינוניים במקום להפך".

הוועדה אף דנה בדרישה של החשבת הכללית באוצר להשאיר על כנו את "חוזה המדף" בתחום הבנייה שקובע, כי מועד התשלום על עבודות בנייה שהוזמנו על ידי משרדי ממשלה בלבד, לא יעלה על 38 ימים מהגשת החשבון. במהלך הדיון הוחלט לקבל את דרישת התאחדות בוני הארץ ולהבטיח כי משרדי ממשלה לא יוכלו לאחר בתשלום מעבר ל-38 ימים מתום החודש שבו הוגש החשבון.

בנוסף, החליטה הוועדה על הבטחת החלת החוק המלא על קבלני שיפוצים, כלומר, אך ורק קבלנים שמחזיקים ברישיון של המדינה בסיווג קבלני 131 יקבלו את התשלום על עבודתם באיחור שלא יעלה על 45 יום, כפי שיהיה נהוג בכלל העסקים ולא כפי שנקבע לגבי שאר הקבלנים.