מצחצחים חזק מדי
הפעלת כוח בעת הצחצוח לא מגבירה את יעילותו ולא מסירה יותר חיידקים. צחצוח אגרסיבי פוגע באזור צוואר השן הבנוי מדנטין, שהינו חומר רך יותר מהאימייל ממנו עשויה כותרת השן. כתוצאה מכך עלולה להתפתח רגישות יתר לקור, חום, מתוק ומגע. כמו כן, צוואר השן עלול להישחק ולהותיר שקע לא אסתטי.
בנוסף לנזקים אלה, צחצוח חזק יפגע בחניכיים ויגרום לנסיגתן, ויותיר מראה של שן לא אסתטית.
אופן הצחצוח צריך להיות עדין וממושך. חשוב למקם את סיבי המברשת על צוואר השן באזור החיבור בינה לבין החניכיים. יש להטות את ראש המברשת קלות, כך שסיביה יגיעו ל'כיס' החניכיים (אותו מרווח קטן המצוי בין החניכיים לבין צוואר השן). הדבר חשוב משום שאזור זה אוגר בתוכו חיידקים מזיקים.
בתום הצחצוח רצוי להעביר את הלשון על השיניים ולבדוק אם הן חלקות. במידה וישנה הרגשה של חספוס, יש לחזור על הפעולה במקום הספציפי.
לעיסת מסטיק נגד עששת
הרגילו אותנו לחשוב שלעיסת מסטיק אחרי האוכל, או בכלל, עוזרת משמעותית להורדת רמת החומציות בפה ומונעת עששת. אז הרגילו. נכון שלעיסת מסטיק בסיום ארוחה מעודדת הפרשת רוק, שלו תפקיד חשוב במניעת עששת, אולם לעיסת מסטיק באופן קבוע מגבירה את שחיקתן של השיניים ועלולה לפגוע בשרירי הלעיסה ובמפרקי הלסת.
פשוט הפסיקו ללעוס מסטיק. כן, גם כזה שמוריד את רמת החומציות בפה, שהנזק במקרה שלו עולה על התועלת. יש דרכים יעילות יותר ומזיקות פחות למניעת עששת, כגון: צחצוח, שטיפות במי פה המכילים פלואוריד ושימוש בתכשירים המחזירים מינרלים לכותרת השן.
תרופות סבתא להלבנת השיניים
סודה לשתייה, לימון, מלח, פחם ואפילו קרח לא רק שלא מלבינים את השיניים באופן יעיל, אלא גורמים לנזק. חלקם אף להמסת האימייל ואחרים לשחיקת זגוגית השן. כתוצאה מכך מתפתחת רגישות לחום או לקור, האצה בקצב צביעת השיניים ואובדן הצבע הבהיר שלהן במהירות.
חשוב לזכור כי צבע השיניים הקבועות מלכתחילה לעולם אינו לבן, וככל שמתבגרים כותרת השן הופכת כהה יותר בגלל עיבוי טבעי של שכבת הדנטין (שנהב בעל גוון צהוב), שחיקה של האימייל וספיחת פיגמנטים מהמזון - והתוצאה היא הצהבת שיניים.
צר לי לאכזב אתכם, אך אין אמצעים טבעיים להבהרת השיניים או פתרונות קסם. רוצים להחזיר את הלובן? אתם יכולים לעשות זאת במרפאה או בבית, אבל רק בפיקוח של רופא שיניים שיספק לכם את חומרי ההלבנה וידריך אתכם כל הדרך אל החיוך הבוהק.
מחליפים את מברשת השיניים רק כשהיא בלויה
חשוב להחליף מברשת שיניים בכל 2-3 חודשים, גם אם היא עדיין נראית חדשה, לא רק בגלל שחיקת הסיבים אלא בשל כמות החיידקים המצטברים עליה ועלולים לגרום לבעיות. סיבים בלויים מאבדים את גמישותם ואת האפקטיביות שלהם, מסירים פחות פלאק ולא ניתן לכוון אותם בצורה יעילה למקומות אותם הם אמורים לנקות.
גם אחרי מחלה ויראלית או זיהומית (בעיקר בתקופת החורף) רצוי לקנות מברשת שיניים חדשה, כדי למנוע העברת חיידקים שנשארו על מברשת השיניים הלאה.
הולכים לרופא השיניים רק כשכואב
כל אדם יזדקק לשירותי רפואת שיניים במהלך חייו. למרות חשיבותם, ישנם בוגרים וילדים אשר נמנעים מהגעה סדירה לרופא השיניים. חלקם בגלל חוסר מודעות או הזנחה וחלקם סובלים מחרדה דנטלית המקשה עליהם להתמודד עם הכרוך בטיפול.
ברפואת שיניים, כמו בכל תחומי הרפואה, הופעת כאב הינה סימן המופיע לרוב כאשר הבעיה כבר מתקדמת והטיפול בה מורכב.
הימנעות מבדיקות תקופתיות לא מאפשרת לאבחן בעיות בראשיתן ומובילה להידרדרות הדרגתית של מצב הפה והשיניים, עד לנקודה שהכאב או הזיהום שהתפתחו לא מאפשרים לדחות עוד את הטיפול. בנקודת זמן זו, הטיפול כמובן מורכב ויקר יותר.
ביקור שיגרתי פעמיים בשנה אצל רופא שיניים לצורך בדיקה ולשיננית לצורך תחזוקה, חשובים לשמירת בריאות הפה והשיניים ואף מקטינים את הסיכוי לחלות במחלות נוספות.
אצבע או מוצץ בכלל לא מזיקים לשיניים
למציצת מוצץ, אצבע או כל חפץ אחר יש השפעה מרחיקת לכת על מבנה הלסתות, השיניים, התפתחות הפנים, הנשימה, הבליעה והדיבור.
שלושת הגורמים העיקריים שיש לבדוק בעת שבוחנים מה עלול להסב נזק הם העוצמה, משך הזמן והתדירות של מציצת האצבע או המוצץ. התוצאה אכן עלולה לגרום לנזק ניכר לשיניים, תביא לדחיפת השיניים, להבלטתן, ואף לחוסר סימטריה בין השיניים העליונות והתחתונות.
כדאי לבחור מוצץ פחוס שנזקו יהיה מוגבל יחסית ובגודל המותאם לפיו של הילד, ובכל מקרה לנסות ולגמול אותו מההרגל עד לגיל שנתיים. במקרה שההרגל נמשך מעבר לגיל שש יש להתייעץ עם אורתודונט.
לא מטפלים בשיני החלב
הרי גם ככה הן ינשרו נכון? ובכן, לא. לעששת בשיניים הנשירות יש משמעות רבה. בהעדר טיפול, הריקבון בשן ממשיך להתפתח ולהחמיר ועלול לגרום לכאבים עזים.
לעתים מוך השן הנשירה ניזוק ויכולים להתפתח תהליכים דלקתיים חריפים (אבצסים) שהינם כואבים מאוד, עלולים לגרום לנפיחות בפנים (עד כדי צורך באשפוז) ולפגיעה בנבטי השיניים הקבועות המתפתחות בתוך הלסת, בקרבת מקום.
אי טיפול בזמן עלול לגרום לצורך בטיפולים מורכבים וקשים יותר בעתיד. כאשר הרס השן הינו מתקדם, לעתים הפתרון היחיד שעוד קיים הינו עקירה. הדבר עלול להשפיע על תהליך הבקיעה של השיניים הקבועות ועמידותן ולהוביל בהמשך לטיפולי יישור שיניים.
אורתודונטיה היא לצורך אסתטי בלבד
טעות. אין ספק שאסתטיקה היא עניין חשוב, אולם סידור נכון של השיניים הינו הכרחי לצורך לעיסה יעילה, דיבור נכון ושמירה על תקינות מערכת השרירים ומפרקי הלסתות.
הסיבות לעמדת שיניים לקויה, וכתוצאה מכך סגירה לא תקינה, מגוונות מאוד. חוסר התאמה בין גודל השיניים לגודל הלסת, חוסר או עודף מולד של שיניים, קצב גדילה לא שווה של שתי הלסתות, הם רק חלק מהן.
העדר טיפול עלול לגרום לבעיות בטווח הרחוק שיתבטאו בפגיעה במפרקי הלסת, רגישות בשרירי הלעיסה, שחיקה מוגברת של השיניים עקב עומס לא שווה עליהן ואף לבעיות חניכיים ועששת (כאשר צפיפות השיניים לא מאפשרת ניקוי יעיל).
חשוב לדעת שטיפולים אורתודונטים אינם נחלת בני נוער בלבד. מטופלים מבוגרים רבים נזקקים ליישור שיניים כחלק מתהליך של שיקום הפה, על מנת להביא את השיניים למיקומם האופטימלי, לאפשר מיקום נכון של שתלים וכן, גם לצורך השגת אסתטיקה מושלמת.
