בישראל מוכרים מדי שנה כ-1.7 מיליארד מיכלי משקה. מתוכם כ-900 מליון בקבוקים קטנים ופחיות וכ-800 מליון בקבוקים גדולים. על פי הנתונים של אל"ה, כ-77.7% מהבקבוקים הקטנים מועברים למחזור, לעומת כ-31% בלבד מהבקבוקים הגדולים הנאספים וולנטרית על ידי הציבור במיחזוריות ובפח הכתום. כ-25% מהבקבוקים הגדולים נאספים מתחנות המעבר במזבלות.
עד כה, עבור מיכלי המשקה הקטנים משולמים דמי פיקדון ואילו איסוף הבקבוקים הגדולים נעשה ווולנטרית על פי יעדים שנקבעו ליצרניות המשקאות בחוק. בהתאם לחוק, בתחילת 2017 אמור השר להגנת הסביבה להחליט בכל הנוגע למיחזור הבקבוקים הגדולים. בפני השר עומדות מספר אפשרויות. האחת, להשאיר את המצב כמות שהוא ולהסתמך על נתוני אל"ה ולפיהם האיסוף הוולנטרי של הבקבוקים הגדולים עומד ביעדים שנקבעו בחוק (איסוף של לפחות 55% מהבקבוקים הגדולים הנמכרים בישראל). השניה, להעביר את איסוף הבקבוקים הגדולים לחוק האריזות כפי שרוצות חברות המשקאות הגדולות או לקבוע כי הפיקדון יחול גם על הבקבוקים הגדולים.
משמעות ההחלטה להעביר את נושא איסוף הבקבוקים לחוק האריזות היא מתן הטבה כלכלית של כ-150 מליון ₪ לחברות המשקאות והפחתה משמעותית של הקנסות שישלמו תאגידי הענק במידה ולא יעמדו במכסת איסוף הבקבוקים שנקבעה בחוק. מסקר שערך מכון המחקר "גיאוקרטוגרפיה" עולה כי מרבית הציבור חושב כי יש להרחיב את דמי הפיקדון גם לבקבוקים הגדולים, ואפילו לקבוע דמי פקדון על מיכלי פלסטיק נוספים כמו בקבוקי שמפו, אקונומיקה וכדומה. עוד עולה מהסקר כי מרבית הציבור טוען כי הרחבת חוק הפיקדון תגרום לו למחזר יותר.
הסקר נערך בקרב 500 גברים ונשים בגילאי 18 מעלה המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. 47% מהציבור: יש לקבוע דמי פיקדון גם על בקבוקי שמפו ואקונומיקה – גם החרדים בעד לשאלה "בשנים האחרונות מי שמחזיר בקבוקים קטנים לנקודות המכירה מקבל 30 אגורות על כל בקבוק. האם לדעתך יש להחיל הסדר זה גם על מיכלי פלסטיק אחרים?" ענו כ-71% מהציבור כי יש להרחיב את דמי הפיקדון גם לבקבוקים גדולים. מתוך כך כ- 47% ענו שיש להחיל זאת על בקבוקים גדולים וגם על מיכלים אחרים כגון אקונומיקה, שמפו, מרכי שיער וכדומה. 17.8% טענו שיש להחיל זאת רק על בקבוקי משקה. 6.3% מהנשאלים טענו שיש להחיל את דמי הפיקדון רק על מיכלי פלסטיק שונים ולא על בקבוקים גדולים. 19.1 מהנשאלים טענו שאין להרחיב את דמי הפיקדון ו-9.8% מהנשאלים לא הביעו דעה בנושא.
יצויין כי הדבר נכון גם בקרב הציבור הדתי והחרדי, עליו נטען שהוא מתנגד לפיקדון כי הוא צורך כמות גדולה של בקבוקים משפחתיים. על פי הסקר כ-55% מהציבור הדתי והחרדי תומך בדמי פיקדון על בקבוקי משקה גדולים או על בקבוקי פלסטיק אחרים. 64% מהציבור: נמחזר יותר אם יהיו דמי פיקדון על בקבוקים משקה גדולים לא רק זאת. מרבית הציבור טוען כי הרחבת דמי הפיקדון גם לבקבוקי שתיה גדולים תגרום לו למחזר יותר. 63.6% מהנשאלים טענו כי דמי פיקדון על בקבוקים גדולים יגרמו להם למחזר יותר. מתוכם 18.4% מהנשאלים טענו שדמי פיקדון יגרמו להם למחזר יותר במידה רבה מאוד. 25.7% מהנשאלים אמרו שדמי פיקדון שכאלה יגרמו להם למחזר יותר במידה רבה ו-19.5% מהנשאלים אמרו שדמי פקדון יגרמו להם למחזר יותר במידה בינונית.
לעומת זאת 10.6% אמרו שדמי פיקדון יגרמו להם למחזר יותר במידה מועטה ו-20.8% טענו שדמי פיקדון לבקבוקים גדולים לא יגרמו להם למחזר יותר. לדברי ירון ברדוגו, מנכ"ל תאגיד המיחזור אסופתא, בכל העולם, וגם בישראל, יצרניות המשקאות "סופגות" את מרבית דמי הפיקדון, ולא הציבור שרוכש את הבקבוק. לכן, הן מפעילות לחצים פוליטיים לסכל את דמי הפיקדון. בארץ המשמעות היא שהן מנסות לחסוך כ-150 מליון ₪ בשנה. זאת בעיקר באמצעות העברת כל נושא מיחזור הבקבוקים מחוק הפקדון לחוק האריזות, חוק המקל עליהן ועל יעדי המיחזור להן הן יהיו מחוייבות. מעודד לראות שהציבור בארץ לא קונה את קמפיין ההפחדה המגמתי שלהן ולפיו הרחבת דמי הפיקדון גם לבקבוקים גדולים משמעותה היא "מס על הציבור", אלא להיפך.
מרבית הציבור מאמין כי השוואת המצב בין בקבוקים גדולים וקטנים יביא למיחזור גדול יותר גם של בקבוקים גדולים. חשוב להבין כי למרות כל הקמפיינים, במיחזוריות נאספים פחות משליש מהבקבוקים הגדולים בישראל כאשר עלות איסוף שאר הבקבוקים היא על חשבון משלם המיסים ועל חשבון הרשויות המקומיות המוציאות עשרות מליוני שקלים בשנה על איסוף, פינוי והטמנת הבקבוקים הללו. אני סמוך ובטוח שבשיקול בין מתן הטבה של כ-150 מליון ₪ ליצרניות המשקאות לבין דאגה לאינטרס של כלל הציבור, השר אלקין יבחר באינטרס הציבורי.
