סא"ל יעל טופל, ראש ענף מחקר במחלקת מדעי ההתנהגות של צה"ל אמרה לחברי הוועדה כי מ-2006 מנטרים את תפיסות המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) וחיילי החובה כלפי אספקטים שונים של השירות הצבאי. בקרב מלש"בים הסקר האחרון הסתיים בדצמבר 2015 ובקרב חיילי החובה ביוני 2016.
סא"ל טופל הציגה בפני חברי הוועדה נתונים שונים הנוגעים למוטיבציה של המלש"בים להתגייס לתפקידי ללחימה של חילי החובה לצאת לתפקידי קצונה: "קבוצות האיכות הגבוהות עדין רוצות יותר מקבוצות אחרות את השירות הקרבי, וזה לא אירוע משברי, אבל בקב"א 54-56 יש איזו ירידה לאורך השנים האחרונות במוכנות לתפקיד קרבי לוחם. האתוס והתרומה עדיין מופיעים בתשובות שלהם, אבל יש התרחבות בהגדרה של מהו שירות משמעותי ומיהו לוחם, כאשר כיום איש סייבר נתפס כלוחם טכנולוגי. גם לגבי הקצונה והקבע יש סה"כ מגמות יציבות של רצון ונכונות לצאת אצל החיילים. אין בעיה מבחינת צרכי כח האדם, ולמעשה גם בשנות ה-80 ראינו מספרים דומים. הנתונים של ירידה שפורסמו נכונים למספר שנים האחרונות, אבל מהווים חזרה מקפיצה הלא מוסברת של שנת 2012".
נתון נוסף שהציגה סא"ל טופל הוא כי בקרב מלש"בים ובקרב חיילי החובה יש בשנים האחרונות עלייה בהסכמה עם הקביעה כי מי שלא משרת בצה"ל הוא אזרח טוב כמו מי שכן משרת – כלומר יש למעשה שינוי במגמה החברתית והיחס לאי שירות.
תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח האדם בצה"ל: "כל פעם שיש תקופה יחסית רגועה זה משפיע על בני הנוער והמוטיבציה ובאירועים בהם יש תחושה של מלחמה על הבית, רואים עליה בהתאם. בנוסף, הנוער היום יותר אינדיבידואליסט ושואל מה ייצא לי מזה. בני נוער מתחילים בתיכון תואר אקדמי במדעים ומיד מצפים לשרת באמ"ן ולא כלוחמים. אותו דבר עם אלו הלומדים במגמות סייבר בתיכונים שכל ראש עיר וראש מועצה פותחים. לצערי, אין הרבה אנשים שמתאימים לתפקידים במערך הסייבר, ואכן הפננו הרבה כח אדם מתאים ללחימה לתפקידים קיברנטיים, אבל אנחנו ניצור את האיזון העדין שיאפשר את התרחבות הסייבר בלי לפגוע במערך הלוחם. עם כל הכבוד וההערכה לאנשי הטכנולוגיה והסייבר, הם לא לוחמים. לוחם זה מי שנמצא בשטח וחשוף. צה"ל ימשיך בתיעדוף הלחימה, תוך מתן מענה לטכנולוגי".
מכלל הנתונים, הנתונים על תפיסת הלוחמים את מפקדיהם, הדאיגו את חברי הוועדה יותר מכל. בניגוד לשער המערכים, יש ירידה בשביעות רצונם של הלוחמים ממפקדם הישיר, זאת, למרות שכל המערכים, לרבות הלוחמים, הראו עליה בהרגשה שהמפקד דואג לצרכיהם. בסדק יוני 2016 נשאלו חיילו החובה בפעם הראשונה אם הם חושבים שמפקדם יגבה אותם במידה ויבצעו טעות במילוי תפקידם – ובעוד שרק 51% מכלל חילי החובה השיב בחיוב, הרי שבמערך הלוחם רק 41% השיבו בחיוב.
תא"ל שני: "זו הפעם הראשונה שהשאלה הזו הוצגה, ואין לנו בשל כך קנה מידה להשוואה או לבחון מגמה. הסקר הזה נלקח חודשיים לאחר האירוע בחברון, ואי אפשר להתווכח עם הנתון, אבל בשיח בין המפקדים לחיילים, אנחנו לא מזהים מגמה או מחאה כלשהי. עם זאת, הדבר נמצא על סדר יומו של מפקד זרוע היבשה, שדן בזה במסדרת פורום מפקדי אוגדות וחטיבות, ושל המטה הכללי. היות שזה נתון חדש יחסית, עוד לא פתחנו סט של פתרונות".
סא"ל ברק ברודי, ראש צוות סדיר בנציבות קבילות החיילים: לנתונים שלנו לשנים 2015-15 יש התאמה עם הדברים. ביחסי מפקד-פקוד יש עליה של 10-15% בשנתיים האחרונות, שבתוכן גם עליה דומה בתלונות החמורות. המסקנות שלנו, שהן לא מחקריות, מזהות פער שמתבטא באמון החיילים במפקדים, יש מספר סיבות לנסיגה הזו ובהם הכלים שהמפקדים הצעירים מקבלים, שגומרים להם להתנהג בצורה מסוימת מול החיילים, וגם החניכה של המפקדים במהלך הדרך".
ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני): "אין ספק שכח אדם איכותי ביחידות הלוחמות והמוטיבציה של בני הנוער לשרת זו נקודת ערך עליונה בבסיס החברה הישראלית בכלל. אני חושב שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך מחזקים את מי שרוצה לשרת. זה לא במקום לעשות עבודה עם מי שלא רוצים, אבל צריך לחזק את החזקים, כי הם אלה שבכל יישוב ייצרו את האווירה הנכונה וימשכו אחרים אחריהם להתגייס. נתון הגיבוי, שהכי הטריד אותי, הוא תולדה של שיח חברתי שמשפיע על הצעירים. אנחנו, כאן בבניין הזה, צריכים להיות ערים למה ואיך אנחנו אומרים דברים, כי יש לזה השלכות. יש משמעות למושג צבא העם ויש לשמור עליו, והשיח קשור לזה קשר עמוק".
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "חסר לי בדיון הזה, ובראייה הלאומית של עידוד הגיוס, את משרד החינוך שיפרט מה הוא עושה. לגבי פרשת אלאור אזריה והשפעותיה –אני סברתי ועדיין סבור שעל המפקדים בשטח להיות מספיק אמיצים ולדון במקרים של החיילים שלהם בעצמם, במסגרת תחקירים מבצעיים".
ח"כ אבי דיכטר (הליכוד): מאוד הזדהיתי עם המסר של לחימה תחילה. יש בעיה בנתוני השנים האחרונות בנכונות לקרבי אצל גברים, בניגוד לנשים אגב, ואי אפשר, וגם אסור, לטאטא אותה. כרגע הירידה עוד לא דרמטית, אבל צריך לוודא כבר עתה שלא תהפוך לכזו, כי אח"כ שיקום מוטיבציה הוא בעייתי. זה גם מתחבר לדיון שלנו השבוע של חשיבות שנת השירות, ולעודד אותה, שכן אלה האוכלוסייה שגם עצמה מתנדבת לפיקוד, וגם מעודד את הנוער ללכת ללחימה".
ח"כ אוחנה סיכם את הדיון ואמר: "בתקופה האחרונה אנו עדים למספר שינויים דרמטיים בניהול כוח האדם בצה"ל, ובכלל זה קיצור שירות החובה, שינוי מודל הקבע, קיצוץ בכוח אדם ועוד. שינויים אלו ואחרים משפעים מטבע הדברים על החברה הישראלית כולה וצה"ל בפרט. ככלל נתוני הסקר מדאיגים, ויש לפעול להמשך מעקב במטרה להבטיח את השינויים הדרושים למול המגמה המסתמנת בסקר ובכלל זה לקיים סקר דומה בעתיד לצורך השוואת הנתונים".
"הוועדה מבקשת לקבל לפני פסח את פירוט תוכנית העבודה של צה"ל לשינוי הנתונים העולים מהסקר, בדגש למול סוגיית תחושת הגיבוי שהחיילים מקבלים ממפקדיהם. בהתאם לתוכנית שתוצג תחליט הוועדה על המשך פעילותה בנושא. נציגי נקח"ל מתבקשים לנתח האם העלייה במספר הקבילות החמורות בנושא הירידה באמון המפקדים הוא תולדה של התנהגות המפקדים בפועל או של עלייה ברמת המודעות של החיילים לזכויותיהם".
