עורכות הדין סוהאד בשארה ומאיסאנה מוראני ממרכז עדאלה, ועו"ד סלימאן שאהין ממרכז ירושלים לזכויות האדם טענו בעתירה כי החוק מפר באורח חמור את זכויותיהם לקניין של תושבים פלסטינים בגדה המערבית: "החוק הזה הופך את זכויותיהם הבסיסיות של הנתינים הפלסטינים בגדה המערבית להפקר ולחסרות כל הגנה משפטית בכך שהוא מאפשר את נישולם מקניינם הפרטי למען מתנחלים ישראלים בגדה המערבית ועל בסיס השקפה אתנית-אידאולוגית.
תכליתו המוצהרת והברורה של החוק, אשר מבקשת להעדיף אינטרסים של קבוצה אחת על בסיס אתני ומובילה לנישולם של הפלסטינים, לא מותירה ספק שחוק זה נופל בגדר האיסורים המוגדרים כפשעים." באשר לתקפותו של החוק בגדה המערבית, נטען בעתירה כי החוק אינו תקף משום שהוא משעה את נורמות המשפט הבינלאומי:
"החוק הנדון שולל באופן מוחלט את ההגנות שבמשפט הבינלאומי ההומניטרי על הזכות לקניין, דרך נורמה חקיקתית ישראלית הפוגעת בזכויות של תושבים מוגנים בשטחים הכבושים .המשפט הבינלאומי ההומניטארי מטיל איסור על מדינת ישראל, כמעצמה כובשת, לנצל שטחים כבושים לצרכיה הפוליטיים ולצרכי אזרחיה, כולל בניית התנחלויות."
עוד נטען בעתירה כי החוק פוגע בכבודם של הפלסטינים תושבי הגדה המערבית: "החוק אינו מוביל רק לפגיעה בקניינם הפרטי של הפלסטינים אלא הוא מבקש לפגוע בזכותם לכבוד על ידי כך שהוא מסביר ללא היסוס כי האינטרסים של ההתנחלויות והמתנחלים היהודים הישראלים בגדה המערבית גוברים ועליוניים על זכויותיהם של הפלסטינים ועל כן מותר לנשלם."
הארגונים העותרים צירפו לעתירה תצלומי אוויר של התנחלויות שיושבות על קרקעות של המועצות הכפריות והעיריות הפלסטיניות, וציינו כי יוזמי החוק קבעו מראש רשימת התנחלויות, אשר באמצעות החוק יופקעו לטובתן קרקעות פלסטיניות פרטיות: "מדובר ברשימה ראשונית של יישובים אשר ליוזמי החוק ידוע כבר כיום כי הבנייה בהם הינה על קרקע פרטית וכי ישנם אנשים אשר דורשים לקבל חזרה את זכויותיהם בקרקע." לאור זאת, דרשו העותרים כי בג"ץ יורה על ביטולו של חוק ההסדרה.
